פתאום הלך הדרור
תקיעות, מסך אפל
בדידות, הלב בערפל.
אני צועק בדממה השחורה
אני נואק ולא תדעו על מה
קול יבבה מאחורי סורג שחור
קול נהי מתחנן לקצת אור
קשור באזיקי המחשבה
עקוד בתמורות המציאות
לא תבינו על מה ולמה
הפכה שמחה לעת בכות
הלב מתרונן מיגון קודר
יום יבוא והוא יתפקח
מתי לעצמי אהיה אח ועוזר
מתי אמצא את המפתח
לפעמים פעולות פשוטות
הופכות בשקט לאנחות
לפעמים השמחה בורחת
ולהורות הדרך שוכחת.


