אסתר היתומה
אינה אומרת דבר על עצמה
ואינה מגדת דבר עמה
היא ילדותית, היא פסיבית, היא מבוהלת שרואה רק את עצמה, היא לגמרי מפוחדת.

היא בובה על חוטים שאותה כולם מפעילים "ותלקח" "ותיטב" ושוב "ותילקח"

מתחת לכנפיי אחרים חוסה
"ואת מאמר מרדכי אסתר עושה"
"בכל יום יום מרדכי מתהלך"
לברר ולדעת מה קורה ומה הולך
"לדעת שלום אסתר ומה יעשה בה"
כי מי ידאג לאותה ילדה?!

ואז לפתע היא מתעוררת ומסתכנת
ואינה מחרידה ואינה שוקטת
את החוטים שמשכו בה אט אט היא פורמת