מחר זה מתחיל.

היה אדיר הערב. צחקתי כל כך שהבטן שלי כאבה. מילולית נפלתי מצחוק.
וכולם צחקו נורא. כ-ל הסגל. במיוחד מי שהבדיחות היו עליו

זו פרידה עצומה. שבעה חודשים אינטנסיבים שחיינו אחד בתוך השני, בלי הרף. גם מי שפחות התחברתי אליו, כשאראה אותו ברחוב עוד כמה חודשים אחבק אותו בחום.

יותר מחצי צוות יוצא לפיקוד עכשיו. ואני? אי"ה הקצאה שניה. נראה כבר
סוללה (פלוגה, אצלם) בזלת?
טויב נו, נתרגל מתישהו.

עוד צעד עצום.
סיכה שניה, סוף מסלול.