שלום לכולם,
רוצה לשמוע מניסונכם, אם למישהו יש ניסיון ואשמח יותר אם תוכלו גם להרגיע אותי....
הבת שלי בת שנתיים וחודשיים.
מגיל שנה וחצי בערך החלה לגלות סימני תוקפנות- נשיכות, מכות, ועוד. חשבנו שיעבור לה. ניסינו לעבוד איתה כדי שתפסיק את ההתנהגויות האלה אבל זה לא מאד עזר. היא גדלה וההתנהגויות המשיכו.
לאחרונה ב"ה יש ירידה משמעותית בהתנהגויות אלה, היא פחות מרביצה ויודעת יותר לשלוט בכעס שלה. אך התוקפנות עדיין קיימת.
מעבר לכך, היא לא תמיד משתפת פעולה איתנו- פעולות כמו להתקלח, להתלבש, להחליף טיטול יכולות לסחוט מאיתנו הרבה כוחות כי היא מתנגדת.
כלפי אחרים- ילדים בני גילה או גדולים יותר שמגלים כלפיה חביבות ורוצים לשחק איתה או להרים אותה,
בד"כ היא מגיבה בהתנגדות ולא מגלה רצון ליצור איתם קשר....
אני רואה ילדים של חברים שלנו שאוהבים אותה אבל היא מתנגדת ולא מגלה כלפיהם חיבה.
המטפלת במעון אומרת שהיא כן משחקת יפה עם ילדים בקבוצה, שזה קצת מרגיע אותי.
ובכל זאת, אני מוטרדת מאד מהתנהגותה.
התייעצתי עם אשת מקצוע בנוגע לבתי, והיא אמרה שזה נשמע לה קושי בוויסות חושי והפנתה אותנו למרכז להתפתחות הילד,לאבחון.
מאז אני לא רגועה!
מדמיינת תסריטים מפחידים לגבי העתיד שלה. פוחדת כ"כ מ-איך היא תסתדר חברתית בגן שנה הבאה ובהמשך? איך היא תתנהג במסגרת של גן ואחכ בבית ספר?
אני ממש חרדה!
לגלות פתאום שאןלי יש לילד שלך קושי משמעותי, חלילה,זה קשה.
ועניין נוסף שמוסיף מאד לקושי, גרים לידינו זוג עם ילד בגיל של הבת שלי. ואני רואה את הפערים ביניהם- כמה הוא חביב וחברותי וחייכן לאחרים, ולכן גם אוהבים אותו מאד, לעומת הבת שלי שמשדרת יחס אחר לגמרי לסביבה: (
אשמח להרגעות!
רוצה לשמוע מניסונכם, אם למישהו יש ניסיון ואשמח יותר אם תוכלו גם להרגיע אותי....
הבת שלי בת שנתיים וחודשיים.
מגיל שנה וחצי בערך החלה לגלות סימני תוקפנות- נשיכות, מכות, ועוד. חשבנו שיעבור לה. ניסינו לעבוד איתה כדי שתפסיק את ההתנהגויות האלה אבל זה לא מאד עזר. היא גדלה וההתנהגויות המשיכו.
לאחרונה ב"ה יש ירידה משמעותית בהתנהגויות אלה, היא פחות מרביצה ויודעת יותר לשלוט בכעס שלה. אך התוקפנות עדיין קיימת.
מעבר לכך, היא לא תמיד משתפת פעולה איתנו- פעולות כמו להתקלח, להתלבש, להחליף טיטול יכולות לסחוט מאיתנו הרבה כוחות כי היא מתנגדת.
כלפי אחרים- ילדים בני גילה או גדולים יותר שמגלים כלפיה חביבות ורוצים לשחק איתה או להרים אותה,
בד"כ היא מגיבה בהתנגדות ולא מגלה רצון ליצור איתם קשר....
אני רואה ילדים של חברים שלנו שאוהבים אותה אבל היא מתנגדת ולא מגלה כלפיהם חיבה.
המטפלת במעון אומרת שהיא כן משחקת יפה עם ילדים בקבוצה, שזה קצת מרגיע אותי.
ובכל זאת, אני מוטרדת מאד מהתנהגותה.
התייעצתי עם אשת מקצוע בנוגע לבתי, והיא אמרה שזה נשמע לה קושי בוויסות חושי והפנתה אותנו למרכז להתפתחות הילד,לאבחון.
מאז אני לא רגועה!
מדמיינת תסריטים מפחידים לגבי העתיד שלה. פוחדת כ"כ מ-איך היא תסתדר חברתית בגן שנה הבאה ובהמשך? איך היא תתנהג במסגרת של גן ואחכ בבית ספר?
אני ממש חרדה!
לגלות פתאום שאןלי יש לילד שלך קושי משמעותי, חלילה,זה קשה.
ועניין נוסף שמוסיף מאד לקושי, גרים לידינו זוג עם ילד בגיל של הבת שלי. ואני רואה את הפערים ביניהם- כמה הוא חביב וחברותי וחייכן לאחרים, ולכן גם אוהבים אותו מאד, לעומת הבת שלי שמשדרת יחס אחר לגמרי לסביבה: (
אשמח להרגעות!
לאט לאט ובנחת יעבור.