זה יהיה מגניב

אני אוציא מהבויידם חצאית ארוכה, אני אפרק את המחליק ויישאר עם תלתלים, אני אגנוב לאחותי חולצת בסיס, יוריד את הלק, ויצטלם עם סידור.

נפש חיה.
Masterpiece

קטן..
אם את נשואה ותברחי אכלת אותה...
מכיר אחת כזו אבל היא מתחפשת כל השנה
ועוד זה שהיא הייתה פעם ככה זה רק יעזור לה יותר לחזור בע"ה לקיום כל ההלכות כולל כולן.
מי אמר שאת רוצה?
ה' יודע מה טוב בשבילך. לא סתם בתורה יש חוקים ומצוות. הם לטובתנו ובשבילנו..
אז.. גם אם אנחנו לא מבינים את הטעם שמאחורי זה. או חושבים שבכלל אנחנו רוצים את הדבר ההפוך - ה' יודע מה באמת אנחנו רוצים - ומה באמת אנחנו צריכים.
תחפושת לא תעזור אם את לא רוצה.
את קוראת לזה תחפושת. אבל החיצוניות משפיעה המון על הפנימיות. המון!. ובפרט שחיצוניות כזאת מסמלת על עצמך משהו. שאתה מייצג את התורה. את הדת. את ההלכה.
וזה משפיע אפילו עוד יותר בגלל מצוות הצניעות שע"י התחפושת את מקיימת גם את המצווה החשובה והגדולה הזאת!!!
אז כן. זה חשוב.
או שעלי לבקש סליחה אם פגעתי?
יכול להיות... 
אני שונה בבית. נטע זר.
אני דוס וכולם לייטים.
מקובע אני לא. את הדרך שלי עשיתי בעצמי.
אני מקבל ומעריך את כולם ויודע שה' מסתכל על מאמץ. פחות על תוצאה.
אם קיבלת רושם שלי בתור אדם מקובע.. אז זה רושם מוטעה.
אני מרגיש שעלי זה משפיע.
קלישאה זה חרטה.
זה לא חרטה. זה אמת.
השפיעו על חברים טובים.
שבת.
בדידות למשך תקופה ארוכה של כמה שנים.

זה מגניב גם למישי שבחיים לא היית(:
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)