ברור שאם תשאלו כל אחד שבסביבה שלי הוא ישר יגיד לכם שאין בי שום חשש של מלכתיות אבל דוקא בשבת האחרונה יצא לי לדבר עם מישהו בעניין הזה.
למה קמה מדינת ישראל דוקא לפני 58 שנים? אני בטוחה שכל מי שעשה בגרות בהסטוריה יכול לספר לי שהיא קמה כי היו צריכים מקלט לכל אלה ששרדו את השואה ועוד כל מיני מהלכים פוליטיים שהיו בעולם אבל בנינו אפשר לשאול יפה מאוד למה היא לא קמה אחרי גירוש ספרד או אחרי אפשרויות רבות אחרות??
הרי ברור שהיה כאן מהלך אלוקי! עצם הקמת מדינת ישראל לפני 58 שנה זהו נס!
מי שלא מסכים זה העניין הניסי שלא ימשיך לקרוא בכלל כי חבל על הזמן שלו!
אם אנחנו ממשיכים עם העניין הזה שמדינת ישראל היא עניין ניסי אז אנחנו מאמינים שזה דבר טוב מיסודו ואפשר כאילו להמשיל את זה לילד שנכון שלפעמים הוא עושה מעשים רעים אבל הנשמה שלו טובה. כלומר, עצם הרעיון של המדינה הוא דבר טוב. אולי המעשים שלה רעים אבל עצם היותה- זה כן דבר טוב, הנשמה שלה טובה..
בנוסף לזה אנחנו, כולנו יודעים שבבא היום המדינה שלנו תהיה דבר טוב, תהיה מדינת הלכה שמכוונת עפ"י דרך ה' ודרך התורה. אין ספק שעכשיו אנחנו בתהליך של הדבר הזה אז איך אנחנו יכולים לנטוש באמצע??
נמשיל את זה שוב לילד הקטן; אם לדוג' אנחנו רואים אותו עושה מעשים רעים בידיעה שהנפש שלו היא טובה, והקב"ה מבטיח לנו באמת שעוד נגיד14 שנים הוא יהי ממש עילוי שכל אמא פולניה תתגאה בו, אבל עכשיו לצערינו הוא מתנהג לא יפה- אנחנו ננטוש אותו ונגיד לעצמינו טוב, נחזור אליו עוד 14 שנה כשהוא יהיה בן אדם?? אם כן איזה הורים אנחנו?!
אנחנו לא יכולים לנטוש עכשיו את העניין של מדינת ישראל וללכת ראש בקיר על הרגע, על עכשיו. בתור ציבור יהודי אסור לנו ללמוד מחוקות הגויים וללכת בדרכם, שהכל הם רוצים שיהיה להם ביד ועכשיו. אולי אנחנו צריכים ללכת בעניין של טווח רחוק? עכשיו אני אגיד מילים ממש אבל ממש ממש ממלכתיות אולי אנחנו צריכים לעשות 'פנים אל פנים' לדוג'? שוב, לעבוד על הטווח הרחוק.
מה אתם חושבים?
בצלב"א.