אין לי כח כבר. אין.
אין לי כח לעשות את העבודות וללמוד את הלוג. הוא לא מובן. ומחר עבודה שלו.
ופעולה מחר
ולארוז לשבוע וטיול
ואין לי כח לטיול. ובאלי מישו לידי שאני אוהבת. בואו נשלה את עצמנו בדברים לא הגיוניים. אין אנשים שאוהבים אותי בשביל זה.
אני רוצה חיבוק שימעך אותי. ושיספוג לי את כל הדמעות. ושלא יתן לי ליפול שוב עד לשם.
אני רוצה את זה. יותר מידי. זה משתלט במהירות מסחררת. פיצית, אסור. מפגרת.
ואני שונאת את עצמי. כי ככה. לא כדאי לאף אחד בכלל להתקרב אליי. אני חולת נפש וילדה מסריחה.
לא רוצה את השבוע הזה. לא רוצה. אני לא אשרוד אפילו לא דקה.
@שחר. מוזמנת להצטרף אם בא לך
