נוכחות סטז'רים בלידהמציצה

היי,

 

שאלה -  האם זו זכותי לבקש / לדרוש שלא יהיו סטז'רים נוכחים בלידה שלי?

אם אני מבקשת הם חייבים להענות לי?

בלידה הקודמת היתה סטז'רית בשלב של התפרים (הסתכלה, לא תפרה),

וזה היה לי מאוד מאוד לא נעים...

זכותך לבקש וגם לדרושהודיה60

אי אפשר להכניס סטז'רים נגד הסכמתך

את יכולה לבקש שלא יהיובאורות
אני לא יודעת איך הם יתייחסו לזה אבל הגיוני שאם תבקשי במפורש יתחשבו בך. (כדאי אגב להנחות את המלווה שלך שיבקש כי היולדת לא תמיד בהכרה לבקש את זה)
מה זאת אומרת "איך הם יתיחסו"הודיה60

אי אפשר להכריח דבר כזה. זו זכותה של היולדת לדרוש שלא יהיו סטז'רים.

זכות, אבל לא בטוח שיכבדו את זהבאורות
למשל בוואקום כמעט תמיד מצרפים סטאז'רים כדי שילמדו. לכן רצוי לבקש אבל לא לבנות על זה שבוודאות לא יקרה
בטח שזו זכותך!תפוחים ותמרים
בקשי ממי שמלווה אותך ללידה לעמוד על זכות זו בתוקף. איתי בחלק מהלידה היתה סטאז'רית (בהתחלה, בחלק הקל של הלידה....) וזה לא הפריע לי. בסוף הלידה אני לא יודעת להגיד לך בכלל מי היה בחדר כי לא הייתי מאופסת.
זכותך המלאה לבקש שלא יהיו..גם אצלי זה היה.נשואה וחצי


אצליתאומים
הייתה באחת הלידות סטאזרית, אבל, היא שאלה אותי אם תוכל להיות בלידה.
זכותך לבקש. אני עשיתי טעות ולא חשבתי על זה בכללסמיילי12
וסטאזרית שמה לי בלון!!!!!! בנוכחות רופאה אבל עדיין. ומי שלא יודעת, בלון זה לראות את שערי הגיהנום בעולם הזה. ועוד אחרי שהיא שמה הרופאה באה ותיקנה קצת. קיצור פרקו אותי. עד עכשיו כואב לי למטה ממש בתנוחות מסוימות, זה נוראי. ואני כבר 8 חודשים אחרי לידה.
תבקשי שלא יהיו. את לא תצוגה. אם זה לא נעים לך אז לא!
אצלי שאלו ואמרתי לא נחרץמק"ר
ובכל זאת היו... כולל בתפירה!
בדיעבד מעצבן אותי מאוד. בפועל היה לידה
כל כך לחוצה ומלאת רופאים וצוות שאף אחד לא שם לב בשביל להוציא אותם משם.
תודה על כל התגובות, אני כתבתי את זהמציצה

בתכנית לידה שלי פעם שעברה וגם הפעם,

פעם שעברה באמת לא הייתי מספיק אסרטיבית (ואולי גם באמת לא מספיק בפוקוס) לדרוש שהסטז'רית תצא,

לכן רציתי עכשיו לוודא מראש שבאמת זאת זכותי...

תודה לעונות!

ילדתי בעין כרםלמען שמו
ולפני הלידה ממש נכנסה סטאזרית ערביה וביקשה בתחנונים לצפות.. אמרתי לה שאני מעדיפה שלא וקיבלה ולא נכנסה..
אצלי היתה באחת הלידות מיילדת בסטאזמסגרות
וכל הלידה אמרה ״וואי איזה גיבורה איך את עוברת צירים בלי אפידורל״.
הצחיקה אותי.
לא להתעצבן עלי אבל בתור מדריכת סטודנטיםחביבית
במרכז רפואי(אבל לא בחדר לידה)
מנהלת המחלקה אמרה לי שלפי הכללים של מרכז רפואי אוניברסיטאי (שיש בו סטונדנטים), מיידעים את המטופלים שהסטודנטים מצטרפים (מיידעים ולא מבקשים רשות) גם אם המטופלים לא מסכימים, עדיין ניתן להכניס סטודנטים לצפות.
גם בלימודים אמרו לי את זה מרצים...

בתור מטופלת חושבת שגם אני הייתי מבקשת... תמיד שווה לנסות
זה ממש חוצפה.מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך י"ז באדר תשע"ח 18:47
אף אדם לא יכול להחליט אם מותר לו לצפות על גוף של מישהו אחר.
גם לא בבתי חולים אונברסיטאיים.
(אלא אם חותמים מראש על זה וזה בטח לא מדעת)
לא אומרת שאני מסכימה עם הכלליםחביבית
אומרת רק מה אמרו לי...
לא אמרתי שאת לא בסדר. אלא שהנהלים האלה זה חוצפה.מוריה
מסתבר שזה בניגוד לנהלים. הנהלים אומרים הפוך.לב אמיץ


גם בלידה?בת 30
בכל זאת, לידה זה ארוע אינטימי - גם פיזית וגם נפשית. זה לא ניתוח להוצאת כיס מרה.
לא יודעת לגבי לידהחביבית
אז איך יעבירו את הידע הלאה?אמאשוני
כל רופא היה פעם סטאז'ר...
שואלים. אני בטוחה שיש נשים שפחות מפריע להן.מוריה


נכון. לי לא מפריע בכלל. שאלו והסכמתי - בכיף!ערשק בהעלותך

אבל בלי לשאול זה נשמע לי ממש לא לעניין.

עכשיו את מזכירה לי שבאמת באחת הלידותהודיה60

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

ואם הרבה נשים לא מסכימות, יש עוד דבר שהם יכולים לעשות:ערשק בהעלותך

לצ'פר את מי שמסכימה. להגיד למי שמגיעה אליהם ללדת - יש לך אפשרות לקבל סטאז'ר ללידה ואז תקבלי את החדר הגדול יותר / מוניטור נייד / חדר של שתיים אחרי הלידה - או כל דבר אחר שיש להם להציע.
 זה נשמע לי הוגן.

אבל להכניס ללידה צוות שלא בהסכמת היולדת - גם אם לפי הנהלים זה כשר (אין לי מושג) זה נשמע לי פשוט מאוד לא מקצועי. אני בטוחה שיש לא מעט נשים שזה ממש בפועל יתקע אצלן לידה, או יביא לסיבוכים. בניגוד ללפני חמישים שנה, היום כבר יודעים כמה המצב הרגשי של היולדת משפיע על הלידה.

גם ממני פעם ביקשה מיילדת בסטאז'+mp8
להיות בלידה והסכמתי , למה לא?
שאלה טובה.בת 30
אני מניחה שזה הכרחי ללמד את הדור הבא, ואולי גם הייתי מסכימה שתיכנס אלי סטאז'רית (אבל לא ערביה ולא סטאז'ר).
אבל לידה זה מצב כ''כ עדין ורגיש מבחינה נפשית, שזה פשוט לא נכון רפואית להכניס סטאז'רים אם היולדת לא מסכימה. ואם פתאום זה יתקע את הלידה? ואז יהיה סיבוך?
כרגיל קופץ ליהבת של המלך
בלידה האחרונה הגעתי עם פתיחה 5
וכבר דיי כאב
והמיילדת אמרה לי שיש סטודנט שצריך להיכנס ללידה
אמרתי לה שממממממש חסר לו
כי אם הוא נכנס הוא מתעסק איתי ( מתוך הצירים צעקתי את זה ) נראה לי כל המחלקה שמעה....


יש לציין שהוא לא העז להיכנס
חבל שאני קוראת את השרשור רק עכשיוטוווליי
בלידה הראשונה שלי התינוק היה גדול אז קראו לרופא שהגיע עם פמליה של סטאזרים, והרופא נתן לאחת הסטאז'ריות, ועוד ערביה להוציא את התינוק עם הואקום. היא הסתבכה ובאמצע לשלוף אותו כשכתף אחת בחוץ היא אומרת לו 'אני לא מצליחה, איך להוציא אותו? ' ואני מתה מכאבים ורק רוצה שהוא יקח את התינוק בעצמו במקום לתת לה הוראות על חשבוני!
באלי לבכות עכשיו כשאני כותבת את זה, כלכך כואב לי להזכר בחוויה הזאת!
ולא לדבר על זה שיומיים אחרי הלידה הציק לי נורא בנרתיק וביקשתי שיבדקו ומצאו שם בפנים חתיכת אלומיניום שהיתה בתוך הגזה שהסטאזרית הזאת שמה לי אחרי התפרים.
חוויה נוראית.
חיבוק חיבוק חיבוק.לב אמיץ


תודה יקרה!טוווליי
וואו, איך קשה לי לקרוא אותך. חיבוק גדול!הודיה60

איזו חוויה נוראית

הכי חשוב שלא תאשימי את עצמך - למה לא אמרתי, למה לא סרבתי, למה לא התנגדתי - זו סיטואציה מאד מבלבלת, גם ככה לידה זה סיטואציה רגישה ולפעמים מלחיצה ולא ממש קולטים מה שקורה ואיך נכון להגיב.

 

למרות שאני מבינה שעבר זמן אני ממש ממליצה לך ללכת למישהי שעושה עיבוד לידה או לאיזשהוא טיפול קצר וממוקד לרפא את הנפש מהטראומה הזאת (טיפול של מח אחד גם יכול מאד לעזור) 

כואב לי לחשוב שאת סוחבת איתך את הטראומה הזאת.

 

 

תודה רבה!טוווליי
הנקודה הראשונה באמת חשובה ותודה שהזכרת אותה.
האמת שבאופן כללי החוויה של הלידה היתה טובה חוץ מהקטע האחרון הזה. רק השרשור הזה העלה בי את הזיכרון במלוא עצמתו והחזיר לי את התחושות מאז.
טוב שיש איפה לפרוק ותודה על ההכלה!
שמחה לשמוע שבאופן כללי כן היתההודיה60

חויה טובה

באמת מדהים שיש איפה לפרוק...

מזעזע!!+mp8
כדאי לבקשנפשי תערוג
לפעמים לא יתחשבו בך
וזה זכותם
רוב בתי החולים הם מרכזים אונברסיטאים כך שהם שייכים בצורה כזאת או אחרת לאוניברסיטה
או לפחות עןשים איתה שת"פ


ואם כבר לא לא הייתי רוצה שיטפל בי רופא שמעולם לא נגע בחולה
ואני החולה הראשון שלו
אז אתה יכול להזמין כמה סטג'רים שאתה רוצה ללידה שלך.לב אמיץ

וסתם לידיעה, יש דרכים נוספות שסטז'רים בקבוצות יכולים להתלמד חוץ מאשר על חולים אמיתיים.

אני כנראה לא אלדנפשי תערוג
אבל כאמור זה נמצא בכל תחום בחיים
החל מנהג חדש
דרך פקידה במשרד שלא יודעת לעבוד כי היא חדשה
וכלה ברופא סטאז'ר

ככה זה דרך הלימוד המקובלת
ואני יכול להבין למה זה לא נוח
ויחד עם זאת, חוץ מלבקש יפה, אין דרך טובה אחרת לגרום להם לצאת

(יש דרכים פחות יפות… אני מתאר לעצמי שלא בזה עוסק הדיון)



אז תן לסטאז'רים ליילד את אשתךהודיה60


הייתה לי בלידה סטאז'רית, אומנם לא יילדה אותיעוגת גבינה.
אבל היא הצטרפה למיילדת ולפני שנתנו לה לבדוק אותי ביקשו את רשותי..

היא למדה להרגיש דרך הבטן את מנח העובר והגודל שלו.
וזה ספציפית לא הפריע לי... יכול להיות שמשהו אחר פחות הייתי מסכימה.
מה שבטוח זה שמהלידה הראשונה שלי ללידה השני למדתי לעמוד על זכויותיי


ואני אישתו, אז היי 😅😅🤗🤗
המשפט היחיד שקומם אותי היההודיה60

"כדאי לבקש. לפעמים לא יתחשבו בך וזה זכותם."

אז לא. זה לא זכותם. זכותך לדרוש שלא ואין לאף אחד זכות או אפשרות לכפות עליך.

 

כמו שאמרתי בהודעה אחרת. כשמבקשים יפה ובצורה מכבדת זה אחרת וגם אני הסכמתי באחת הלידות כשביקשו יפה.

 

 

כשאת הולכת ללדת בבית חולים לימודיעוגת גבינה.
צריך לקחת את זה בחשבון...
מי שזה מפריע לה ובבחינת יהרג ובל יעבור שתלד בבתי חולים פרטיים/שאינם לימודיים.

ראוי שיבקשו קודם על זה אין ויכוח, אבל באותה מידה יכולים שלא כי זה הבית חולים, ככה הוא מתנהל.
לא נכון. יש זכות גמורה לסרב.לב אמיץ

http://www.patients-rights.org/guarding_medical_privacy.html

 

וגם כאן: סירוב לנוכחות סטודנטים במהלך בדיקה או טיפול רפואי

תודה על הקישור הודיה60


זה המצב באידאלנפשי תערוג
שלא יובן לא נכון.
אני בעד שאף סטאז'ר לא יבדוק אותך

אני מכיר קצת התנהלות של בי"ח
ואם יש שתי יולדות בתהליך לידה פעיל, ומיילדת אחת וסטאז'רית
הם ילכו למי שתסכים לנכחות של הסטאז'רית

ובכלל... אם תסתבך הלידה ויהיה צורך בתהליך רפואי, בדרך כלל הרופא יגיע עם הסטאז'רים שלו

זכותך לבקש
אך כאמור, לא תמיד יכבדו את הבקשה

מי שממש מפריע לה, שפשוט תלך לבתי חולים שאין בהם סטאז'רים
מחוייבים לכבד את הבקשה. מכוח חוק זכויות החולה.לב אמיץ

זה לא קשור לאידיאל או לא.

לאו דווקא אידיאל שלא תהיה נוכחות סטודנטים בלידה.

גם אני הסכמתי לנוכחות קבוצה של 3 סטודנטיות באחת הלידות, ולא נשארו לי משקעים מזה..

 

מה שרציתי להדגיש שלא נכון לומר שאת יכולה לבקש, וזכותם שלא למלא את בקשתך שלא יהיו סטז'רים,

אלא להיפך. הם מחוייבים לבקש ולהסביר את החשיבות ללמד סטז'רים, את יכולה לסרב והרופאים חייבים על פי חוק לכבד את הסירוב.

 

מצרפת חוזר של משרד הבריאות בנושא: http://www.patients-rights.org/uploadimages/presence_of_a_student_at_a_clinic_activity.pdf

 

גם יש חובה שתהיה מיילדת בחדרנפשי תערוג
בפועל בלידה הראשונה של אישתי פעם בחצי שעה הגיעה בת שירות

המיילדת הגיעה רק

כי המיילדת הייתה עסוקה במי ששילם לה

נכון, יש חוק ויש חובה
אבל לא תמיד האידאל יוצא לפועל

כמו שחובה שתהיה אחות ערנית במחלקות

ויש אחיות שפשוט מזריקות חומר טשטוש לכל המטופלות
והולכת לישון על השולחן


שוב,
אני לא רוצה לעורר אנטי ואני הכי בעד שיהיה נוח ליולדת

אבל אני גם מאמין שאם אישה תגיע ללידה עם הכנה נפשית שיש סיכוי שיהיו לה סטאזרים בלידה
ויש סיכוי שהם לא יסכימו לעזוב

יהיה לה יותר קל
מאשר שהיא תאמין שהם יעזבו איך שהיא תבקש
צריך להתרגל לעמוד על הזכויות.לב אמיץ

ואף אחד לא יעשה את זה במקומנו.

לצוות יש את השיקולים שלו ואז מגיעים למצב שחביבית תיארה - "במרכז רפואי(אבל לא בחדר לידה)
מנהלת המחלקה אמרה לי שלפי הכללים של מרכז רפואי אוניברסיטאי (שיש בו סטונדנטים), מיידעים את המטופלים שהסטודנטים מצטרפים (מיידעים ולא מבקשים רשות) גם אם המטופלים לא מסכימים, עדיין ניתן להכניס סטודנטים לצפות. 
גם בלימודים אמרו לי את זה מרצים..."

בתגובה כאן בשירשור.

לגבי "שפשוט תלך..."ערשק בהעלותך

א- לא כ"כ פשוט. כמה בתי חולים כאלה יש בארץ בכלל?

 

ב- לזכור שהשירות שאישה מקבלת בבי"ח הוא לא פריווילגיה מיוחדת שאפשר לשלול ממנה או להתנות בוויתור על זכויותיה. יש במדינה ביטוח בריאות, והוא אמור לחול על כולם ללא אפליה. כולנו משלמים מהמשכורת, וכולנו זכאים לקבל שירות הולם.

^^ויותר מזה:לב אמיץ

"אם המטופל מודיע על סירובו, יש לקבל את הסירוב בהבנה, והמטופל יזכה למלוא הטיפול והיחס כמתבקש ממצבו הרפואי".

 

מתוך אותו חוזר של משרד הבריאות.

שוב... זה ההבדל בין רצוינפשי תערוג
למצוי

לצערנו בתי החולים הממשלתיים הם לא שיא האידאל

למעלה כתבת "לפעמים לא יתחשבו בך וזה זכותם"ערשק בהעלותך

ההיגד הזה שגוי. זו לא זכותם.

איך להתמודד עם המצב בפועל זו שאלה אחרת.

אני אישית בעד להתלונן על הפרת זכויות, אבל מבינה את מי שמעדיפה לקבל את המצב כפי שהוא.

אם את עומדת על זכויותיך הם לא יכולים להתווכח איתך על זההודיה60


אולי לא דייקתי בדבריינפשי תערוג
ואת יכולה להתלונן
זה עוד לא הופך אותך לקורבן שנאלץ להשליםהודיה60

עם העובדה שסטאז'רים לא מסכימים לעזוב את החדר

 

אני כן מסכימה איתך שזה עלול לדרוש ממך אסרטיביות וטוב להיות מוכנים לידיעה הזאת.

אבל אין כזה מצב שסטאז'ר ישאר בחדר אחרי שאתה דורש ממנו בתוקף לצאת. עם דגש על "דורש בתוקף" ואם יש צורך - אז גם לא בעדינות יתרה.

בסדרנפשי תערוג
אני לא מאמין שיש ליולדת ראש להתחיל לצעוק על סטאז'רים שיעזבו את החדר
ואם הם לא יעזבו להתחיל להתווכח איתם

אולי המלווה יכול לריב איתם על זה
אבל גם שם, מה שלא נענה בעדינות, לאו דווקא נענה בצעקות

וראיתי כבר בעל שפשוט הוציאו אותו מחדר לידה כי התווכח עם המיילדת על משהו, לא יודע על מה.
לו הייתי אשתו (של האדם שהוזכר במשפט האחרון שלך)ערשק בהעלותך

הייתי יוצאת איתו. ועוברת לביח אחר.

אין מצב להישאר במקום שסילקו ממנו את בעלי. אין מצב להישאר עם אנשי צוות שמפרים את זכויותינו באופן כל כך בוטה. אני לא שבויה.

וזה חוזר למה שאמרתינפשי תערוג
שיש בתי חולים שלא כדאי ללכת אליהם ויש כאלה שמומלץ
לא נראה לי שבשלב שההיא הייתה היית עוזבת...עוגת גבינה.
ושם זה דווקא בית חולים פרטי חח


מה שבטוח לבית חולים הזה לא נחזור..
לא צריך ראש לזה, זה בא באינסטינקטהודיה60


לא לכולן זה בא...עוגת גבינה.
כמו שאמרתי, בלידה ראשונה לא ידעתי לעמוד על שלי... לידה אחרי כבר למדתי לבקש...
מעולה!ערשק בהעלותך

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

אכן.. עוגת גבינה.
בלידה שניה גם עברתי בית חולים וזרמו איתי בכל מה שביקשתי אז היה פשוט יותר
במקום שיש שתי אפשרויות, יש עוד כמה אפשרויותערשק בהעלותך

זה משפט שלמדתי ממישהי חכמה ומאז אני מגלה פעם אחר פעם כמה שהוא נכון.

 

אם שתי האפשרויות היו - לאלץ מישהי לסבול נוכחות של סטאז'ר בחדר בניגוד לרצונה, או שהכשרה של רופאים לא תכלול מגע בחולה - זו באמת דילמה רצינית.

אבל אם חושבים על זה בראש פתוח, מגלים שיש עוד כמה אפשרויות. איזה מזל!

אהבתי ממש!הודיה60


רק מעירה..צפורה
כל כך שמחתי שתפרה אותי רופאה ולא רופא.
ביקשו שתכנס סטאז'רית והסכמתי כי אני מעוניינת שאם גם בפעם הבאה אצטרך תפירה זה יהיה ע"י רופאה ואין מה לעשות סטאז' זה חלק מהדרך.
זה מספיק מביך אז לפחות ע"י רופאה.

לא אגיד שהיה לי הכי נעים, הרופאה הסבירה לה איך לתפור ורק לשמוע את ההסבר עשה לי כזה כווצ..
וגם זה מסיח את הדעת שמדברים תוך כדי והן דיברו אחת עם השניה אז פחות איתי.
ועדיין, לא מתחרטת שהסכמתי.

אני מבינה בהחלט מי שלא מעוניינת שיכנסו סטאז'רים, בטח בלידה.
מנצלשת לשאלהשאלת
אני צריכה לעבור ניתוח של היסטואוסקופיה כירורגית, ורציתי לדעת מהן זכויותי... כי המזכירות בבתי חולים אמרו לי בכזה ביטחון שאין לי זכות לבקש שלא יהיו סטודנטים ו/או סטאז'רים וזה היה נשמע לי כלכך לא הגיוני וכלכך מבאס אותי 😥
וגם רציתי לדעת אם יותר לי לבקש שבעלי יהיה איתי- גם על זה הם ענו לי בכזאת החלטיות שלא וזהו..
זה לא הגיוני!! אין לי זכות על הגוף שלי?? בגלל שאין לי כסף לשלם על רופא פרטי כל אחד יכול לראות אותי ולהתנסות עלי???
ניסית לקחת רופא/ה פרטי דרך הקופה?הבת של המלך
ליפני כמה שנים עלה לי השתתפות עצמית של 179 שח בערך
...שאלת
ממה שאמרו לי בקופה רופא פרטי שיש לו הסדר עם הקופה יעלה לי בערך 1,000-2,000 ש''ח...
יש לך ביטוחים משלימים?הבת של המלך
לאומית זהבשאלת
ממש חשוב לי... אם מישהי יודעת...שאלת
חפשי האגודה לזכויות החולה בישראל בגוגללב אמיץ

אגודה לזכויות החולה בישראל עמוד הבית

 

יש שם מספרי טלפון. אולי שם יוכלו לעזור.

 

לגבי נוכחות של בעלך, נשמע לי שאם מדובר בהרדמה מלאה בחדר ניתוח, או אפילו בלי הרדמה מלאה, לא יאשרו נוכחות.

היום הייתי במחלקה בזיונועה נועהאחרונה
והיה שם שלט שזה בית חולים אוניברסיטאי ויש סטודנטים וכו', וצוין במפורש שזכותה של היולדת לבקש שלא יהיו נוכחים בלידה. אבל באמת לא זוכרת אם זה כלל גם סטאז'רים או רק סטודנטים.
אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24אחרונה

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')