אי אפשר להכניס סטז'רים נגד הסכמתך

אי אפשר להכריח דבר כזה. זו זכותה של היולדת לדרוש שלא יהיו סטז'רים.

בתכנית לידה שלי פעם שעברה וגם הפעם,

פעם שעברה באמת לא הייתי מספיק אסרטיבית (ואולי גם באמת לא מספיק בפוקוס) לדרוש שהסטז'רית תצא,

לכן רציתי עכשיו לוודא מראש שבאמת זאת זכותי...

תודה לעונות!

אבל בלי לשאול זה נשמע לי ממש לא לעניין.

ביקשו יפה ובצורה מכבדת והסכמתי. באמת באחת הלידות הבאות אותה אחת שהיתה אז סטז'רית כבר הגיעה אלי כאשת מקצוע. זכרתי אותה. 

ובאותה פעם שהכניסו בלי לבקש זה הפריע לי מאד.

לצ'פר את מי שמסכימה. להגיד למי שמגיעה אליהם ללדת - יש לך אפשרות לקבל סטאז'ר ללידה ואז תקבלי את החדר הגדול יותר / מוניטור נייד / חדר של שתיים אחרי הלידה - או כל דבר אחר שיש להם להציע.
 זה נשמע לי הוגן.

אבל להכניס ללידה צוות שלא בהסכמת היולדת - גם אם לפי הנהלים זה כשר (אין לי מושג) זה נשמע לי פשוט מאוד לא מקצועי. אני בטוחה שיש לא מעט נשים שזה ממש בפועל יתקע אצלן לידה, או יביא לסיבוכים. בניגוד ללפני חמישים שנה, היום כבר יודעים כמה המצב הרגשי של היולדת משפיע על הלידה.

איזו חוויה נוראית

הכי חשוב שלא תאשימי את עצמך - למה לא אמרתי, למה לא סרבתי, למה לא התנגדתי - זו סיטואציה מאד מבלבלת, גם ככה לידה זה סיטואציה רגישה ולפעמים מלחיצה ולא ממש קולטים מה שקורה ואיך נכון להגיב.

למרות שאני מבינה שעבר זמן אני ממש ממליצה לך ללכת למישהי שעושה עיבוד לידה או לאיזשהוא טיפול קצר וממוקד לרפא את הנפש מהטראומה הזאת (טיפול של מח אחד גם יכול מאד לעזור) 

כואב לי לחשוב שאת סוחבת איתך את הטראומה הזאת.

חויה טובה

באמת מדהים שיש איפה לפרוק...

וסתם לידיעה, יש דרכים נוספות שסטז'רים בקבוצות יכולים להתלמד חוץ מאשר על חולים אמיתיים.

"כדאי לבקש. לפעמים לא יתחשבו בך וזה זכותם."

אז לא. זה לא זכותם. זכותך לדרוש שלא ואין לאף אחד זכות או אפשרות לכפות עליך.

כמו שאמרתי בהודעה אחרת. כשמבקשים יפה ובצורה מכבדת זה אחרת וגם אני הסכמתי באחת הלידות כשביקשו יפה.

http://www.patients-rights.org/guarding_medical_privacy.html

וגם כאן: סירוב לנוכחות סטודנטים במהלך בדיקה או טיפול רפואי

זה לא קשור לאידיאל או לא.

לאו דווקא אידיאל שלא תהיה נוכחות סטודנטים בלידה.

גם אני הסכמתי לנוכחות קבוצה של 3 סטודנטיות באחת הלידות, ולא נשארו לי משקעים מזה..

מה שרציתי להדגיש שלא נכון לומר שאת יכולה לבקש, וזכותם שלא למלא את בקשתך שלא יהיו סטז'רים,

אלא להיפך. הם מחוייבים לבקש ולהסביר את החשיבות ללמד סטז'רים, את יכולה לסרב והרופאים חייבים על פי חוק לכבד את הסירוב.

מצרפת חוזר של משרד הבריאות בנושא: http://www.patients-rights.org/uploadimages/presence_of_a_student_at_a_clinic_activity.pdf

ואף אחד לא יעשה את זה במקומנו.

לצוות יש את השיקולים שלו ואז מגיעים למצב שחביבית תיארה - "במרכז רפואי(אבל לא בחדר לידה)
מנהלת המחלקה אמרה לי שלפי הכללים של מרכז רפואי אוניברסיטאי (שיש בו סטונדנטים), מיידעים את המטופלים שהסטודנטים מצטרפים (מיידעים ולא מבקשים רשות) גם אם המטופלים לא מסכימים, עדיין ניתן להכניס סטודנטים לצפות. 
גם בלימודים אמרו לי את זה מרצים..."

בתגובה כאן בשירשור.

א- לא כ"כ פשוט. כמה בתי חולים כאלה יש בארץ בכלל?

ב- לזכור שהשירות שאישה מקבלת בבי"ח הוא לא פריווילגיה מיוחדת שאפשר לשלול ממנה או להתנות בוויתור על זכויותיה. יש במדינה ביטוח בריאות, והוא אמור לחול על כולם ללא אפליה. כולנו משלמים מהמשכורת, וכולנו זכאים לקבל שירות הולם.

"אם המטופל מודיע על סירובו, יש לקבל את הסירוב בהבנה, והמטופל יזכה למלוא הטיפול והיחס כמתבקש ממצבו הרפואי".

מתוך אותו חוזר של משרד הבריאות.

ההיגד הזה שגוי. זו לא זכותם.

איך להתמודד עם המצב בפועל זו שאלה אחרת.

אני אישית בעד להתלונן על הפרת זכויות, אבל מבינה את מי שמעדיפה לקבל את המצב כפי שהוא.

עם העובדה שסטאז'רים לא מסכימים לעזוב את החדר

אני כן מסכימה איתך שזה עלול לדרוש ממך אסרטיביות וטוב להיות מוכנים לידיעה הזאת.

אבל אין כזה מצב שסטאז'ר ישאר בחדר אחרי שאתה דורש ממנו בתוקף לצאת. עם דגש על "דורש בתוקף" ואם יש צורך - אז גם לא בעדינות יתרה.

הייתי יוצאת איתו. ועוברת לביח אחר.

אין מצב להישאר במקום שסילקו ממנו את בעלי. אין מצב להישאר עם אנשי צוות שמפרים את זכויותינו באופן כל כך בוטה. אני לא שבויה.

לדעתי לידה זה אחד הדברים שהכי מפתחים את הנפש 

זה משפט שלמדתי ממישהי חכמה ומאז אני מגלה פעם אחר פעם כמה שהוא נכון.

אם שתי האפשרויות היו - לאלץ מישהי לסבול נוכחות של סטאז'ר בחדר בניגוד לרצונה, או שהכשרה של רופאים לא תכלול מגע בחולה - זו באמת דילמה רצינית.

אבל אם חושבים על זה בראש פתוח, מגלים שיש עוד כמה אפשרויות. איזה מזל!

אגודה לזכויות החולה בישראל עמוד הבית

יש שם מספרי טלפון. אולי שם יוכלו לעזור.

לגבי נוכחות של בעלך, נשמע לי שאם מדובר בהרדמה מלאה בחדר ניתוח, או אפילו בלי הרדמה מלאה, לא יאשרו נוכחות.

שאל אותי אם נגמר הדימום

אם משהו כואב באופן חריג

ולא בדק כלום

אני חזרתי לקיים יחסים עוד לפני הבדיקה

ואמרתי לו שזה קצת כואב

הוא אמר שהגיוני ושאני אהיה קשובה לגוף ואם זה לא כאב חזק מסתבר שהכל בסדר

ובאמת לאט לאט הכאבים עברו

כל עוד אין תלונות

ויש לה us  ומיטה והכל

לא אמור להיות בעיה

כשיש שאריות בד"כ יש דימום או כתמים

אני סומכת על הרופא שלי

הוא ממש מומחה

ואני שמחה שלא בודק אותי כשלא צריך

לא אוהבת להיבדק

ומה הכוונה הכל חזר למקום? מה יצא מהמקום?

שמזיז שם הכל

זה מה שהרופאה שלי אמרה

אם את סומכת עליו אז מושלם

אם התפרים נמסו

חוטים לבנים כאלה

אני בכל אופן ראיתי

וראיתי שנעלמו לאט לאט

עד הביקור אצל הרופא לא היה כבר

אבל לא היו לי הרבה תפרים

אני מעדיפה כמה שפחות להיבדק כל עוד אין צורך

לא היו לי כאבים חריגים (גם לא ביחסים) מבחינתי הכל טוב והאמת היה בסדר ולא היה צורך בבדיקות לאחר מכן ב"ה

בלי תפרים

כבר הייתי אחרי מקווה וחזרתי לקיים יחסים.

אמרתי שאין דימום בכלל, ואין כאבים.

אמר שמעולה ולא צריך בדיקה.

לדבר איתו על מה שהוא חווה, כלומר

שמת לב שתמיד בבוקר אנחנו כועסים עליךהרבה? ושהרבה פעמים חברים כועסים ש....?

בגלל זה רצינו ללכת לרופא שישאל אותך הרבה שאלות ויחשוב איך עוד אנחנו יכולים לעזור לך

כשעשיתי לילד אבחון קשב

וגם כשהוא מקבל טיפול תרופתי

אני מדברת איתו על זה בצורה ברורה וגלויה

משתמשת במונחים המקצועיים

אין בושה בשום אבחון

גם ילד מאוד מאוד חכם ומודע, קצת יותר קטן.

לא הכנו אותו הרבה מדי זמן מראש למרות שזה היה במחשבות שלנו כמה שבועות לפני כן. אמרנו לו יום או יומיים לפני שביום הזה הוא יסע עם אמא ואבא ויפגוש רופאים שישחקו איתו וידברו איתו ועם אמא ואבא.

זה היה הכנה ממש מספיקה בשבילו.

מה שכן, כדאי לדאוג שמדברים איתכם עליו בתשאול ומוסרים לכם את תוצאות האבחון שהוא לא יהיה נוכח וזה לא יהיה מעל הראש שלו אלא שהוא יהיה בחדר אחר או שיזמינו אתכם בנפרד בלעדיו. 

יש שאלה אחרת, איך מתווכים לילד את האבחנה שהוא קיבל. את זה את מוזמנת לשאול אם הוא יקבל אבחנה 

מעל גיל שש צריך לפנות לבריאות הנפש של הקופה לפסיכיאטר

הוא מפנה לפסיכולוג אם רואה צורך

זה לפחות היה התהליך אצלינו

בכללית עד גיל 9 פונים להתפתחות הילד, והאבחון נעשה אצל פסיכולוג ובהמשך אצל רופא התפתחות.

לפותחת - למיטב ידיעתי האבחון העיקרי לתקשורת נעשה אצל פסיכולוג שמומחה לזה, ואחר כך מוסיפים אבחון אצל פסיכיאטר או אצל רופא התפתחות.

אם את רוצה ללכת בפרטי, אז הכי ממליצה על דינה זלזניק בירושלים.

בכל אופן, מה מסבירים לילד:

"אנחנו רואים שיש לך כמה קשיים בכמה נקודות (מפרטים), ושיש כמה דברים שאתה חזק בהם במיוחד (ומפרטים). אנחנו רוצים ללכת איתך לאישה נחמדה שתדבר איתך ותשחק איתך בכל מיני משחקים, ותוך כדי היא תוכל להבין למה יש לך את הדברים המיוחדים שיש לך."

לתווך לו את זה כמשהו נחמד מצד אחד וכמשהו נצרך מצד שני.

בע"ה שתראו ברכה ממנו!

אם בסוף האבחון יוצא חיובי, אז זה שווה את התוספת הגדולה במחיר (אפילו במובן הכלכלי, שהרי מתחילים לקבל קצבת נכות מוקדם יותר)

שלא בעזרת הקופה.

אני טועה? 

תמיד יכולים לפנות גם גברים שמתחזים לנשים או נשים עם שריטות.

וזה נכון לשני הצדדים.

התייעצות כללית

תודה

בשניהם צריך להזהר.

להקשיב לאזהרה הזאת ולהתייחס לזה בכובד ראש.

היו מקרים שהיו נראים נורמטיביים לחלוטין ולקח זמן רב עש שהבינו שיש גאן בעיה

ובנות נפגעו.

לא סתם יעל מאד מזהירה על כך.

בהצלחה רבה לך.

ממליצה על ליאורה בוקסנבוים

ועדיין, פניה באישי בנושא אינטימי עלולה להגיע למחוזות לא נעימים. וגם אם את תדעי לעצור או להתעלם, לא כולם יודעים/ לא נעים להם.

ועוד דבר- אנשים שכותבים פה הרבה, בסוף מרגישים "חברים", והרבה פעמים הזהירות נשחקת. ולמרות שאני מניחה שרובינו פה אנשים טובים, יש כאלה שלא.

אני לא מכירה, מקפיצה ובהצלחה

על לימור טורקל. מקבלת באריאל, אם רלוונטי

לק"י

להדביק מדבקות על קו.

לצייר קווים/ ציורים פשוטים בטוש בהיר/ קווקווים, והוא יעבןר עליהם בטוש.

לצבוע או להדביק מדבקות לפי דגם של 2 צבעים.

התאמת צבעים, לעשות קוים בצבעים ושידביק מדבקות לפי צבע

צורות מקווקוות שהוא חוזר עליהן ומשלים את הצורה

לצבוע מספרים

את מציירת לה משהו והיא גוזרת מסביב, תלוי ברמה שלה, אם קשה אז רק לצייר קו ישר לגזור על הקו. 

גזירת קווים קטנים בצד הדף.

אפשר לגלגל נחשים מברבצק, לשטח פיתה

להתנסות בצביעה בתוך שטח מסויים- ברור שיצא מהקווים, אבל שינסה להתמקד בשטח ולא סתם לקשקש.

השחלת חרוזים על מנקה מקטרות.

גואש, פנדה, צבעי מים, פלסטלינה, חימר, חול, דבק לבן.

לצייר את הנוף או משחקים. מפתח יכולת להעביר מתלת מימד לדו מימד, חיקוי, דיוק ועוד.

להתאים בין מספר לכמות

לבנות בתלת מימד - קופסאות, גלילים, פלסטלינה וכו'

קיפולי נייר - מניפה, כובע

מבוך

ציור חופשי מאוד מפתח בגיל הזה, עדיף עם צבעים ולא טושים.

בצד אחד ים, שני כביש

למעלה עננים ואיפשהו פסי רכבת

מביאה לו מדבקות של כלי תחבורה והוא מדביק במקום המתאים (כבת על הפסים, מכונית בכביש, אונייה בים ומטוס בשמיים)

אפשר אולי בכמה דפים שונים, אני עשיתי באחד גדול.

כנל גם עם חיות, מה בכלוב כי מסוכן, מה מטייל מה על העץ ומה באגם

ועם כל מיני משימות חשיבה ומוטוריקה

במקס סטוק למינהם

מדבקות

בצק

וכו

אחד מהם של הדבקת מדבקות צורניות במקום מתאים

והשני של צביעה בצבע מתאים לפי קווי מיתאר

לק"י

ואז כבר עברתי בחנות בגדים באחת הפעמים.

אבל זה לא היה בילוי לשעות.

כן יצא לנו לנסוע לשבת או ללכת לארוחה אצל שכנים בגיל כמה ימים ובגיל שבוע וחצי- שבועיים.

לק"י

מה שהבנתי שאת שואלת לא על להסתובב רגלית עם תינוק, אלא להיות איתו מחוץ לבית.

וזה משהו שאני עושה לפי החשק שלי.

היה קר ולא רציתי להוציא אותו, אבל באיזשהו שלב כבר הייתי חייבת לצאת מהבית ולא היה איך להשאיר אותו

גיליתי שזה דווקא לא נורא

מלבישים טוב ויוצאים

מגיל שבוע טיילתי בשכונה

מהר מאוד התחלתי ללכת איתו לנקות את הראש לשתות קפה בקניון לקנות שטויות

פעם הייתי באירוע עם תינוק בגיל ארבעה ימים  שאלו איך קוראים לו ואמרנו שעוד לא הייתה הברית.

ספגתי מבטי הלם.

לא אכפת לי

מבחינתי זה היה צורך נפשי ועשה לי טוב הרבה יותר מלהיות במיטה או בבית. אחרי תשעה חודשים של אשפוזים - אני מטיילת עם התינוקות מגיל יומיים.

לכולם שלום.  

שניה אחרי לידה...

אני העזתי לצאת שבוע אחרי לקניון וכמעט נפלתי שם, ראיתי שחור...

קיצור לא מומלץ 

אבל אני גם לא ממש בכוחות..

כן יצאתי לראשונה בגיל חודש לכך מיני מקומות..השתדלתי שיהיה בעגלה או במנשא עם בד מעל , כמובן בזהירות שינשום אבל שלא יהיה ממש חשוף ..

היה לי בגיל 4 ימים לטרם

בגיל שבועיים וחצי לברית של אחיין מרחק שעתיים נסיעה

בגיל שלושה שבועות מרחק כנל.

זה מה שאני זוכרת...

אהה נזכרתי גם

בגיל שבוע וחצי הלכתי לשחרר את אחותי (שילדה שבוע אחרי) מהבי"ח,

הסתובבנו בעיר, נענו לבקר את הסבתות שלהם וכו' יום שלם

זה היה יום שנגמרתי בו בסוף.

אותי אישית זה מאוד מעייף ומתיש, לא הייתי עושה את זה אחרי לידה אלא אם כן משהו דחוף כמו שאוטוטו פסח וצריך בגדים לילדים. 

אבל גם יש הבדל בין לצאת לקפה או לצאת לערוך סידורים 

שאני בבית אז אני יכולה לשבת לנוח, בקניון רק הולכים

לסידורים אני משתדלת להימנע כמה שאני יכולה לדחות, לביקורים בקרב משפחה קרובה שאפשר לרבוץ גם בגיל כמה ימים.

נראה לי הכי מוקדם היה בגיל 10 ימים לברית של אחיין אחר, כמובן לא כולל יציאות לטיפת חלב, מעקב צהבת וכו

הייתי מאד מסוחררת. וככל שזזתי הדימום התגבר...

אבל יש נשים שחייבות לצאת בשביל לחזור לעצמן.

מבחינת הבייבי-

אני באופן אישי מעדיפה לא להוציא תינוק עד גיל חודש מהבית

לא יודעת להסביר למה, ככה מקובלני מבית אמא....

גם יש כ"כ הרבה מחלות שמסתובבות, נכון שנעים עכשיו אבל עדיין חורף ופחות מאוורר וכו'

אבל שוב- אם לך זה טוב, תצאי!

לא משנה מה טוב ונכון בעיני האחרת

ומזל טוב יקרה

גידול קל בבריאות ובשמחה

בחמישה חודשים....

נולדה בדצמבר אז היה קר לפני וגם סתם לא היה כל כך כוח להתארגן וכו עד שקלטתי שהחופשת לידה מסתיימת בלי שניצלתי אותה בכלל חחח

כשהרגשתי שיוצאות לי קרניים

אבל יציאה קצרה ובלי הרבה מאמץ

בגלל החולשה שלי לא בגלל הבייבי

ןממליצה בפה מלא

לקחת קודם ממישהי אחרת

ולנסות *בבית שלך*

אולי תחשבי אחרת אחרי זה..

קניץי דרימי 14

התלהבתי אבל תכלס=לא חושבת ששווה את ההשקעה

זה לא כמו שטיפה. אבל לשטיפה הייתי מגיעה פעם בשבוע, עם השואב מעבירה כל יום, גג יומיים,  עוזר בליכלוכים נקודתיים והבית הרבה יותר נקי מאז שיש לנו אותו.

יש לנו של רובורוק f25 

יש להם כל פעם דגמים אחרים במבצע של ה200 דולר

הפונקציות החשובות הם

1. חיי הסוללה במהלך השימוש

2. עוצמת השאיבה

3. גודל המיכל

4. שיש לו קו אפס כך שמגיע אוב לפנלים

5. ניקוי וייבוש עצמי.

כל שאר הדברים זה גימיקים נחמדים

אבל לא באמת משפיעים על האיכות וסתם מעלים בגלל זה את המחיר. 

רובוטי אין לי המלצות.

מצטרפת להמלצה של אנונימית לקחת ממישהי אחרת, יש כאלה מאוהבות במוצר ויש כאלה שלא מבינות על מה כל ההייפ

אני אישית, בתור שוש אמא לשניים מרוצה מהדרימי 14

מדגישה שזאת אני כי יש כאלה ראו את ההמלצה קנו ולא התחברו

בגלל זה מדגישה את זה

מצד שני יש מלא שקנו ואהבו.

השירות של דרימי, לא משהו. יצא לי לנסות פעם אחת להגיע אליהם וקצת הסתבכתי (בפעם אחרת שכן הצלחתי הם היו ממש נחמדים ועזרו לי במקום). בשני הפעמים לא היה מדובר בתקלה אלא בנורה שנדלקה ולא ידעתי מה לעשות

המכשיר עצמו? עבורי הוא מעולה.

לא נעים להגיד אבל הוא מחליף אצלי שטיפה והבית לגמרי נקי. עבורי זה מספיק, יש כאלה שאולי לא מספיק להן.

שירותים אמבטיה שיש חלונות עושה עם סבון וגורפת עם הדרימי. אני משתמשת בו בתדירות של בין פעמיים לארבע בשבוע, הוא מתמודד מעולה עם לכלוך בדירה של 4 אנשים.

ארוחת ערב צלחות עפות באוויר והדרימי אוסף הכל מצוין.

מוצאי שבת, טינופת של שבת - כנל - מתמודד יופי.

קניתי אותו, אחרי פסח יהיה לנו שנתיים.

יצא לי בתקופה הזאת להחליף שלוש או ארבע פעמים - את המכשיר קיבלנו עם שניים ואת השלישי רביעי קניתי באלי אקספרס. חומר ניקוי אני לא משתמשת במקורי, אבל שמה ממש ממש קצת. אם שמים הרבה חומר זה יכול לפגוע במנוע. 

אם את גרה באזור ירושלים, בשמחה תקחי ממני לכמה שעות - תזהרי לך אם לא תחזירי מייד.  אני חייבת אותו לידי. 

מברכת אותו כל יום

לא ממליצה על הדגם שלי כי יש כבר הרבה יותר מתקדמים בשוק, בהזדמנות אשדרג בעז"ה …

יש רבנים ספרדים שמתירים 2 אצבעות

(הרב עובדיה אם אני לא טועה)

לא מצאתי רק אשכנזי שמתיר

אבל קודם כל ממה שזכור לי כבר בגמרא אומרים שמותר להוציא מעט שערות מקדימה (ברמת ה"שוונצים", עדיין משתמשים במילה הזאת?), חוץ מזה מכירה דעה שמותר 2 אצבעות מקדימה, ועוד דעה (אולי הרב פיינשטיין?) שמותר סהכ בכל השיער טפח על טפח גלוי, מקדימה או מאחורה או ביחד. טפח זה בין 8-10 סמ, אז טפח על טפח זה די הרבה.

מכירה גם דעות יותר מתירניות או פחות אבל מבינה שזה לא מה שאת מחפשת 

לא יודעת לבגיד בשם מי

מה שכן זה מוזר לי קצת מה שאת אומרת על הטפח על טפח

כי זה בערך השטח של כל הראש..

אשמח אם תוכלי לכתוב מקור כי זה מעניין אותי (אם תמצאי כמובן וזה לא בטירחה גדולה)

זה יוצא בערך רוחב 2 אצבעות

שמדובר על טפח מרובע

כלומר שסה"כ יש טפח גלוי

אבל לא בדקתי את זה..

לא זוכרת מקורות

מודה שאני מצד אחד לא מוציאה הרבה יחסית

מצד שני לא מודדת ולא מדקדקת כי זה גדול עלי

אז ממה שמוצאת

זה בכיוונים של מה שכבר אמרו פה

הרב עובדיה (ילקוט יוסף אוצר דינים עמ' שס"ח) 2 אצבעות: "נשים הנוהגות לגלות אצבע או שתיים משערות ראשן כלפי פנים, אין למחות בידן, שכן מנהגינו"

והרב פיינשטיין זה ארוך יותר לצטט, תחפשי אם זה מעניין אותך (אגרות משה אבן העזר נ"ח): "אבל הוא רק ערך ב' אצבעות בגובה שהפנים הוא ערך אורך ב' טפחים ויהיה בצרוף פחות מטפח ויותר אסורה"

תודה לקלסרים מהמדרשה שהביאוני עד הלום 😅

ומרפרוף קל מגוגל נראה שתוכלי למצוא גם שם הפניות.

יש גם דעות שפאה מותר

ויש גם דעות שבבית אפשר להקל יותר.

תבדקי

שבעים פנים לתורה. 

הגיוני שנהייתה לו שם דלקת

במיוחד אם את רואה שם נפיחות

חיבוק

מבאס ממש

אבל אם נהיה זיהום בשן זה יכול להיות מזה

צריך לבדוק אם צריך אנטיביוטיקה

אבל האמת שלא נתקלתי בחום עם דלקת

אולי זה התחבר 🤦

אבל אם זה הגיע למצב של חום כנראה שיש זיהום

שמצריך אנטיביוטיקה

דלקת בדרך כלל מגיעה עם חום...