אתם יודעים שיהיה רע?
ככה היה לי היום.#יועצת#אמרתי_דברים_שלא_הייתי_צריכה#היא._לא_נעים._#פרידה_ממנה.#מורה_שה'_ישמור#מבחן_מחר_ואני_לא_יודעת_
כלום#לא_מרגישה_טוב#היום_בייביסיטר
אתם יודעים שיהיה רע?
ככה היה לי היום.#יועצת#אמרתי_דברים_שלא_הייתי_צריכה#היא._לא_נעים._#פרידה_ממנה.#מורה_שה'_ישמור#מבחן_מחר_ואני_לא_יודעת_
כלום#לא_מרגישה_טוב#היום_בייביסיטר
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)