התייעצות- ילד מתוק שלא שומע בקול ההורים...בתפקיד

אשמח להתייעץ.

יש לנו בן מתוק מאד בן שלוש וחצי.

חכם רגיש וושמח.

בחודשים האחרונים הוא לא מקשיב לנו כהורים.

זתומרת זה יכול להיות כל מיני דברים שאנחנו אומרים- והוא מצפצץ לגמרי..

אומר  לא באלי, או פשוט סתם עובר על מה שאמרנו... בליווי חיוך כזה שובב.

זה הולך ומחריף עם הזמן.. כאילו מרגישה שגם כשאנחנו מדברים בתקיפות או מאיימים בעונש- הוא לא מקשיב.

זה יכול להיות בכל מיני דוגמאות-

מרביץ  כשאומרים לו לא,
זורק משהו על הרצפה. אני אומרת לו להרים ולשים בפח- מסתכל עלי בחיוך והולך.
אני אומרת לו שאוספים את הצעצועים- אומר לא באלי
אני אומרת לו לו לגעת בדבר מסויים- אחרי רגע הולך ונוגע. בכוונה שאני אראה שהוא עושה את זה...

 

 

מוסיפה שיש פעמים כמובן שאומרים והוא שומע.

אבל בהחלט חוזר מידי יום שהוא גם לא שומע לנו...

אשמח לעצות ותובנות... תודה רבה

 

תנסי לשאולאנונימית לרגע1

אותה איפה בדיוק הכאב? בצידי הראש? לאורך המצח? סביב איזור האף?

בצדדים בד"כ זה מעיד על מגרנה

במצח- לחץ, מתח 

סביב איזור האף- ייתכן סינוסיטים

 

מעבר לזה, כמו שכתבו ייתכן באמת גם התייבשות. ממליצה להעזר ברופאה האלטרנטיבית עוד לפני הטיפולים הקונבנציונאלים.. תרגישו טוב!!

סליחה... מכוון לאמא ששאלה על כאב הראש של ביתה^^אנונימית לרגע1


"לשיקום הסמכות ההורית"פיגאאחרונה

ראשית אכתוב שמאוד אהבתי את השיטה שהציעה ערשק בהעלותך.  לא פוקדים על הילד, רק מתארים עובדות.  נותנים לילד להגיע למסקנות לבד.

 

הספר "לשיקום הסמכות ההורית" נכתב על ידי ישראלי, בישראל.  תחילה כתב באנגלית, כי חשב שלא יהיה מי שיתעניין ברעיון בישראל...  בהמשך תרגם את עצמו לעברית.

הספר טוען שילד תמיד רוצה לעשות את הדבר הנכון (בהנחה שהוא ילד נורמטיבי הגדל במשפחה נורמטיבית...).  אבל לפעמים קורה משהו, והילד עובר את הגבול.  היכן הגבול?  כל משפחה והגבול שלה.  באותו רגע, הילד בעצם מבקש מהמבוגר האחראי שיחזיר אותו לתוך הגבול המקובל.

 

עם ילדים צעירים, הפתרון הוא חיבוק דב.  לדוגמא - ילד זרק משחק במקום להרים ולסדר.  האמא\אבא, בעדינות, אוספים את הילד אליהם, אומרים שאצלנו בבית שומרים ומכבדים משחקים, ופשוט מחבקים אותו, עם הגב של הילד אל החזה של המבוגר, בלי להכאיב, למשך כמה דקות.  בספר הוא ממליץ על שעה.  מעולם לא הייתי במצב כזה.  כמה דקות בהן הילד מנסה לחמוק מהידיים, רואה שאי אפשר, מרגע, אולי מנסה שוב.  יש ילדים שמתעצבנים וזורקים את הראש אחורה, אל הסנטר של מי שמחזיק אותם - תזהרו!

תוך מספר דקות בהן ההורה אינו מדבר (את המשפט האחד הוא אמר, לא נכנסים לדיונים עם הילד), הילד נרגע.  בד"כ הילד שעכשיו רגוע, מסתובב בתוך החיבוק ומבקש בעדינות - אמא, את יכולה לחבק אותי?

לכאורה, כל הזמן הזה הילד היה מחובק, אלא שהילד מבין שבעצם המבוגר הציב לו גבול פיזי, כי הוא חרג מהגבול המשמעתי.  המבוגר לא הכאיב לילד.  בשום פנים ואופן אין כאן ענישה פיזית אלא ישנה הצבת גבול פיזי.  ואחרי החיבוק והנשיקה, החיים חוזרים למסלולם התקין (והצעצוע מורם על ידי הילד בלי שההורה מבקש זאת שוב.

 

טכניקה מעניינת מאוד.  אפשר לעשות עם ילדים צעירים מאוד, גם בני שנתיים.  מומלץ למצוא את הספר ולקרוא אותו.  יש הצעות מעניינות גם לגילאים בוגרים יותר.

 

הרעיון הוא למשוך את הילד פנימה, אל ההורה, ולא לדחוף אותו החוצה (להבדיל  ממכות\סטירות - גם מעליב וגם מעיף את הילד ממני).  הילד רצוי, ההתנהגות טעונה שינוי.

 

בהצלחה!

...ערשק בהעלותך

אולי יחלקו עליי כאן (וזה בסדר ) אבל---

אני מעדיפה בגילאים שנתיים-שלוש-ארבע לא לאתגר יותר מדי את שרירי הציות של הילדים.

אני רואה על הילדים הגדולים שלי שכבר בגילאי בית ספר - אם הבקשה שלי היא נורמלית וסבירה, אין להם בעיה לציית. זה כאילו לא -- לא מאיים עליהם, מבינה? הם מרגישים כבר מספיק מגובשים, יש להם מספיק 'אני עצמי', כדי שהם יוכלו לעשות משהו שמישהו אחר אומר להם ועדיין להישאר שייכים לעצמם.

בגילאים הצעירים יותר זה אחרת. מסביבות גיל שנה וחצי, שנתיים, כשילד מתחיל לנסות לגלות מי הוא ומה הוא עושה פה ומה הוא רוצה מעצמו - רואים אצל הרבה ילדים שהציפייה שהם יעשו משהו לפי הוראה מבחוץ כאילו מערערת אותם. והם מרגישים חייבים להתמרד מולה, להראות שהם הקובעים. זה נורא קריטי להם להיות הקובעים והמחליטים - כך הם בונים את עצמם.

אז לכן בגילאים האלה, אם אני רואה שילד מתחיל להגיב באנטי, אני מנסה לנטרל הזדמנויות כאלה מראש. לא להעמיד אותו במצב של או-או = או שתציית לי או שתתנהג בחוצפה (אני גם לא רוצה שיתייג את עצמו כילד חוצפן, לפעמים התיוג הזה מחריף את המצב).

אז אני עוקפת. למשל רואה שזורק צעצוע, לא מגיבה. אחרי חמש דקות הוא בא אליי עם איזה עניין - אמא תספרי לי סיפור, אמא תורידי לי את הטושים, אמא השרוול נתקע לי, אז אני אומרת שאני לא יכולה לעזור. הוא מופתע, תולה בי עיניים גדולות ומתוקות: "למה?" אני אומרת - כי הלגו זרוק על הרצפה. זהו, רק יידעתי אותו למה אני לא עוזרת, לא פקדתי עליו... אז הוא לא מתמרד, הוא מבין שזה בידיו. בחלק גדול מהמקרים (לא תמיד) הוא יבחר מעצמו בשלב הזה ללכת ולאסוף.

מבינה את העיקרון? איך זה נשמע לך?

שאלה האם קצת קשה לו או שהוא עושה בדווקא?l666

אם קצת קשה לו, אפשר לעזור לו או לוותר. אפשר גם לא לשים לב ולא להגיב אם הוא עושה משהו בדווקא.

מצד שני יש ילדים שאם לא מגיבים מיד פשוט מביאים את המצב עד שלהורים לא תהיה ברירה אלא להתערב אז עדיף כבר להתערב ישר וזהו. 

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה

אולי יעניין אותך