אומרים היוש.
מתחבקים. יושבים לאכול.
סלפי. כולם מעלות לסטורי.
מדברים קצת צוחקים.. עוד סטורי.
ואז אומרים אופס אנחנו מכורות אז עושים ערמת טלפונים ומחביאים.
אופס כולם קיבלו הודעות.. אחרי 5 דקות מוציאים בחזרה תערמה..
כולם חייבות להיסתקל וליראות כבר מה כתןב!!
ואז שוב סטורי. סתם כי בא לנו וזה מגניב
ואז המישהי הזאת, שבמקרה כולם קוראות לה חננה, כי אין לה אינסטגרם. היא עדיין בסטטוסים של הואצפ.
מנסה להציע איזה מישחק אמת או חובה זורם.
רגע רגע! ככה כולם עונות לה.
אחת בוואצפ אחת באינסטוש ושתיים עושות ביחד מיוזיקלי.. טוב זה לפחות לזוז קצת....
טוב נו אני יזרום איתה. נשחק אמת או חובה.
מנסות לשחק בשתיים. לא. פחות הולך.
אוףף
הרגשה רעה בלב.
איזה חברות יש לי.
סתם לא! אני יודעת שאפשר גם עליי לומר את זה
אז זה עצוב לי לראות שזה ככה
ואני רוצה לדבר על זה עם החברות!!
רק שאני לא יודעת כל כך איך להתחיל.. ומה לומר
אבל אני הולכת לומר להם. כי זה לא ימשך ככה!
דיי כברר
שחזרתי הביתה הרגשתי מטומטמת לגמרי.
אשכרה ביזבזתי לעצמי את הזמן
זה מה שעשיתי.
וזהו.
וחבל..
אבל ככה זה