כשחושבים על זה..

כי ברגע שעושים את רצונו כמו שמתאים לנו ולא כמו שהוא רוצה- זה כבר לא רצונו..

אבל העיקר שזה עוזר לאנשים להגיע לדבקות.. חח

ותודה על ההסבר

מקביל וקשור למשפט המצוטט מהשיר..

מדובר במשנה על יחס בין רצון האדם לרצון הקב"ה. אין שם עיסוק ביחס בין רצון הקב"ה לרצון הקב"ה..

סתם כי הגיונית אין כזה דבר לעשות כרצון מישהו שלא כרצונו.. זה די סתירה בסה"כ..

לעשות את רצונו של הקב"ה בצורה אותנטית כפי שהוא רצה

וזה באמת מביא לדבקות - כי זה הפירוש של דבקות - להיות דבק ברצונו של הקב"ה כפי שהוא רצונו באמת...

כלומר, אני מבין את העיקרון, אבל חושב שזה יותר נשמע משפט חכם מאשר שהוא כזה..

אפשר להתפלסף הרבה על המשפט, אבל תכל'ס בסוף זה בדיוק אותו דבר כמו לבקש ולרצות פשוט לעשות את רצונו..

וסליחה על הניצלוש

כאילו, אני חושב שהוא השאיר לנו את היכולת לפרש את הדברים והציווים שלו,

ובנוסףאפשר לחשוב גם בכיוון קצת יותר מרחיב ולומר שהוא נתן לנו את הזכות והכח והיכולת לכונן מערכת וזה מערכת וחלק מכינון המערכת הותיר מקום לאפולוגטיקה...ואז המשפט הזה הוא טאוטולוגיה אחת גדולה.

אבל זה דווקא שיר שיש לי אתו בעיה...

(אגב, תמיד חשבתי שהם שרים "אני נוסעים לפילים..")

לא! זה לא בשבילך!

אתה לא תחכה.

תתחמק די מהר,

ותמצא מקומות

מוזיקליים יותר.

עם דגלים! עם פילים!

אני ממש ממש אוהבת את המשפט (את האיחול..) "שייגמר יומך בטוב". הוא פשוט מדוייק ומקסים בעיניי. (אברהם טל הגאון)

הוא אומר את זה שם אחרי השיר

לא מאמינה ששמעתי את הביצוע המזעזע הזה בגללך.

(זה מה שאני כל כך אוהבת בשירי אהבה שלו...)

זה לא יאמן שאין לו אמירה שונה ולא מהפכנית כאמן

אם הוא מוצא את האמת בחיים הפשוטים והשלווים- זה מתבקש שעל זה הוא יכתוב.

והנכונות והפשטות האלו באמת בלתי רגילות באומנות. הרבה מחפשים להם איזה פרובוקציה להיתלות בה ומשקרים לעצמם בשביל זה.

צריך לחשוב עליה קצת יותר.

אני מניח שהכותב לא טיפש ויודע שריבון העולמים נותן לנו דת שכובלת ולא הכל אפשר לעשות ויש דברים יפים בחוץ ויחד עם זאת הוא טוען שהחיים הכי יפים הם הדת, וכל מה שאנחנו מרגישים שיעבוד זה רק אנחנו שכובלים את עצמנו(מנהסתם אנחנו זה תרבות מערבית כלשהיא)

אני מכיר בקריאת המציאות הזו ובקריאת החיים הדתיים האלה שמציע המשפט; יחד עם זאת קשה להשתחרר מהרושם של מילותיו הכבירות של הגרי"ד:

הפעולה הדתית בעיקרה חוויית סבל היא. כשהאדם מזדמן עם האל לפונדק אחד, הוא נתבע על ידי האל להקרבה עצמית, המתבטאת במאבק עם יצריו הפרימיטיביים, בשבירת הרצון, בקבלת 'משא' טרנסצנדנטלי, בוויתור על חמדת בשר מוגזמת, בהסתייגות לפרקים מן הנעים והערב, ובהתמכרות אל המר המוזר, בהתנגשותו עם משטר חילוני, ובכמיהותיו אל עולם פרדוקסאלי שאינו מובן לאחרים. הקרב את קורבנך! זהו הצו העיקרי הניתן לאיש הדת. בחירי האומה, מאותה שעה שגילו את האל, התעסקו בפעולת הקרבה מתמידה. 

לפי ההבנה שלי הרב מדבר על תביעה ועל חיים פחות נוחים, פחות יפים בגלל אותו משא טרנסצנדנטי. האמת תורה דרכה, הרב בהמשך אומר שאותה חוויה סופה בגיל ושמחה. אבל ללא ספק החיים פחות טובים באותו הרגע. 

אני מבין את הקריאה שלך(במידה מאוד קרובה היא מופיעה בתיאודיסיה של לייבניץ) אני פחות שותף לקריאה הזו

(ולדעתי ב"אנחנו" הוא יותר התכוון ליהודי הנרדף והמפוחד גם ללא רודפים)

יש לא מעט שמתאבדים או בתסביכים בגלל הדת. אינסוף דם נשפך בגלל הדת. 

לא נראלי הוא דיבר על הרדוף של הגלות... אולי..

בס"ד

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים