כשחושבים על זה..

כי ברגע שעושים את רצונו כמו שמתאים לנו ולא כמו שהוא רוצה- זה כבר לא רצונו..

אבל העיקר שזה עוזר לאנשים להגיע לדבקות.. חח

ותודה על ההסבר

מקביל וקשור למשפט המצוטט מהשיר..

מדובר במשנה על יחס בין רצון האדם לרצון הקב"ה. אין שם עיסוק ביחס בין רצון הקב"ה לרצון הקב"ה..

סתם כי הגיונית אין כזה דבר לעשות כרצון מישהו שלא כרצונו.. זה די סתירה בסה"כ..

לעשות את רצונו של הקב"ה בצורה אותנטית כפי שהוא רצה

וזה באמת מביא לדבקות - כי זה הפירוש של דבקות - להיות דבק ברצונו של הקב"ה כפי שהוא רצונו באמת...

כלומר, אני מבין את העיקרון, אבל חושב שזה יותר נשמע משפט חכם מאשר שהוא כזה..

אפשר להתפלסף הרבה על המשפט, אבל תכל'ס בסוף זה בדיוק אותו דבר כמו לבקש ולרצות פשוט לעשות את רצונו..

וסליחה על הניצלוש

כאילו, אני חושב שהוא השאיר לנו את היכולת לפרש את הדברים והציווים שלו,

ובנוסףאפשר לחשוב גם בכיוון קצת יותר מרחיב ולומר שהוא נתן לנו את הזכות והכח והיכולת לכונן מערכת וזה מערכת וחלק מכינון המערכת הותיר מקום לאפולוגטיקה...ואז המשפט הזה הוא טאוטולוגיה אחת גדולה.

אבל זה דווקא שיר שיש לי אתו בעיה...

(אגב, תמיד חשבתי שהם שרים "אני נוסעים לפילים..")

לא! זה לא בשבילך!

אתה לא תחכה.

תתחמק די מהר,

ותמצא מקומות

מוזיקליים יותר.

עם דגלים! עם פילים!

אני ממש ממש אוהבת את המשפט (את האיחול..) "שייגמר יומך בטוב". הוא פשוט מדוייק ומקסים בעיניי. (אברהם טל הגאון)

הוא אומר את זה שם אחרי השיר

לא מאמינה ששמעתי את הביצוע המזעזע הזה בגללך.

(זה מה שאני כל כך אוהבת בשירי אהבה שלו...)

זה לא יאמן שאין לו אמירה שונה ולא מהפכנית כאמן

אם הוא מוצא את האמת בחיים הפשוטים והשלווים- זה מתבקש שעל זה הוא יכתוב.

והנכונות והפשטות האלו באמת בלתי רגילות באומנות. הרבה מחפשים להם איזה פרובוקציה להיתלות בה ומשקרים לעצמם בשביל זה.

צריך לחשוב עליה קצת יותר.

אני מניח שהכותב לא טיפש ויודע שריבון העולמים נותן לנו דת שכובלת ולא הכל אפשר לעשות ויש דברים יפים בחוץ ויחד עם זאת הוא טוען שהחיים הכי יפים הם הדת, וכל מה שאנחנו מרגישים שיעבוד זה רק אנחנו שכובלים את עצמנו(מנהסתם אנחנו זה תרבות מערבית כלשהיא)

אני מכיר בקריאת המציאות הזו ובקריאת החיים הדתיים האלה שמציע המשפט; יחד עם זאת קשה להשתחרר מהרושם של מילותיו הכבירות של הגרי"ד:

הפעולה הדתית בעיקרה חוויית סבל היא. כשהאדם מזדמן עם האל לפונדק אחד, הוא נתבע על ידי האל להקרבה עצמית, המתבטאת במאבק עם יצריו הפרימיטיביים, בשבירת הרצון, בקבלת 'משא' טרנסצנדנטלי, בוויתור על חמדת בשר מוגזמת, בהסתייגות לפרקים מן הנעים והערב, ובהתמכרות אל המר המוזר, בהתנגשותו עם משטר חילוני, ובכמיהותיו אל עולם פרדוקסאלי שאינו מובן לאחרים. הקרב את קורבנך! זהו הצו העיקרי הניתן לאיש הדת. בחירי האומה, מאותה שעה שגילו את האל, התעסקו בפעולת הקרבה מתמידה. 

לפי ההבנה שלי הרב מדבר על תביעה ועל חיים פחות נוחים, פחות יפים בגלל אותו משא טרנסצנדנטי. האמת תורה דרכה, הרב בהמשך אומר שאותה חוויה סופה בגיל ושמחה. אבל ללא ספק החיים פחות טובים באותו הרגע. 

אני מבין את הקריאה שלך(במידה מאוד קרובה היא מופיעה בתיאודיסיה של לייבניץ) אני פחות שותף לקריאה הזו

(ולדעתי ב"אנחנו" הוא יותר התכוון ליהודי הנרדף והמפוחד גם ללא רודפים)

יש לא מעט שמתאבדים או בתסביכים בגלל הדת. אינסוף דם נשפך בגלל הדת. 

לא נראלי הוא דיבר על הרדוף של הגלות... אולי..

בס"ד

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.