Like a wave. which break out of the desolation
He pushed it power
She does'nt know why. and where
Cause her turn around herself
Drown in a strangle air
Drown in a sea of worries
Drown. in herself
She did'nt stop laughing. didn'nt stop crying
Fled to the fields
can't fall asleep
Full of void. Threatening explode
looking for a way
to go out.
••
מבטיחה . אופק לא מפסיקה לצחוק, לא מפסיקה לגלגל על הלשון מילים יפות, חצי גסות. שאף אחד לא יבהל
אופק לא מפסיקה לבכות. באמצע הלילה או סתם באוטובוס. היא כל כך שונאת
אבל זה קורה.
אופק לא יודעת להפסיק. היא ניסתה. נשבעת. כל לילה היא נשברת. כל בוקר היא מחדש משקרת, מתפללת
אופק כל כך מחכה שמישהו ירים אותה מהצחוק התהומי. היא שוקעת. שוקעת בצחוק של עצמה
אף אחד לא זוכר. אולי לא יודע, זה לא משנה.
אופק שונאת את הצחוק שלה. היא רוצה לצחוק
אבל הוא הופך מגעיל
לפעמים היא צוחקת סתם. מבטיחה לכם. היא מתחרטת על זה באותה שניה
אופק. אופק מנסה להבין למה היא מוצפת בפחד . למה רק הדאגה והפחד עוטפים אותה תמיד. אופק, אני מבטיחה לכם. אופק מנסה כל כך להיות מה שצריך. מנסה להיות זו שמכילה ואוהבת. שלא מעיקה
היא כל כך מנסה. מבקשת. מחפשת דרך
להסתתר מהנחשול . שרק דוחק אותה לפינה.
להפסיק לטבוע. היא מחפשת יד שתוציא אותה
אופק מחפשת את המילים היפות, חצי גסות שיכנסו אל הריק שבלב שלה. שיצילו אותה. מעצמה
••
היו לה גם ימים טובים. ימים שהצחוק לא היה שלה
והיא הצליחה לעטוף את הפחדים בחיבוק של חום בחיבוק של אופק. שלא משחרר
היו לה, לאופק. מיליון תוכניות. על איך להיות. מי שהיא לא
על איך להיות מי שהיא
היו לה. בלילות. אלפי דמעות.
גם בימים הטובים .
He pushed it power
She does'nt know why. and where
Cause her turn around herself
Drown in a strangle air
Drown in a sea of worries
Drown. in herself
She did'nt stop laughing. didn'nt stop crying
Fled to the fields
can't fall asleep
Full of void. Threatening explode
looking for a way
to go out.
••
מבטיחה . אופק לא מפסיקה לצחוק, לא מפסיקה לגלגל על הלשון מילים יפות, חצי גסות. שאף אחד לא יבהל
אופק לא מפסיקה לבכות. באמצע הלילה או סתם באוטובוס. היא כל כך שונאת
אבל זה קורה.
אופק לא יודעת להפסיק. היא ניסתה. נשבעת. כל לילה היא נשברת. כל בוקר היא מחדש משקרת, מתפללת
אופק כל כך מחכה שמישהו ירים אותה מהצחוק התהומי. היא שוקעת. שוקעת בצחוק של עצמה
אף אחד לא זוכר. אולי לא יודע, זה לא משנה.
אופק שונאת את הצחוק שלה. היא רוצה לצחוק
אבל הוא הופך מגעיל
לפעמים היא צוחקת סתם. מבטיחה לכם. היא מתחרטת על זה באותה שניה
אופק. אופק מנסה להבין למה היא מוצפת בפחד . למה רק הדאגה והפחד עוטפים אותה תמיד. אופק, אני מבטיחה לכם. אופק מנסה כל כך להיות מה שצריך. מנסה להיות זו שמכילה ואוהבת. שלא מעיקה
היא כל כך מנסה. מבקשת. מחפשת דרך
להסתתר מהנחשול . שרק דוחק אותה לפינה.
להפסיק לטבוע. היא מחפשת יד שתוציא אותה
אופק מחפשת את המילים היפות, חצי גסות שיכנסו אל הריק שבלב שלה. שיצילו אותה. מעצמה
••
היו לה גם ימים טובים. ימים שהצחוק לא היה שלה
והיא הצליחה לעטוף את הפחדים בחיבוק של חום בחיבוק של אופק. שלא משחרר
היו לה, לאופק. מיליון תוכניות. על איך להיות. מי שהיא לא
על איך להיות מי שהיא
היו לה. בלילות. אלפי דמעות.
גם בימים הטובים .
