אולי תדעו לעזור לנו...אנונימית*
בני הבכור בן 7 ילד מוצלח חכם מבריק (לא בהגזמה), יש לו הרבה חוויות חיוביות, ציונים מעולים, המורים אוהבים אותו מאוד וגם החברים.
כשהוא בא הביתה זה נראה כאילו הוא פשוט פורק תסכולים על ימין ועח שמאל.... לא מרוצה מכלום.. מתחונן על כל דבר קטן, מתבכיין בלי סוף.. תמיד לא טוב לו וכו וכו... מוציא עצבים על אחים שלו הקטנים.. עלינו ההורים.. ולאחרונה גם על החברים שלו.

זו תקופה של חודש בערך שממש הדרדר והחמיר ולא ידענו כבר איך לאכול את זה!! איך להגיב?! בסבלנות? בהצבת גבולות? בהתעלמות? בתקיפות?
נעשינו מבולבלים מאוד....

השבוע הייתה לי איתו שיחה טובה ופתאום כאילו הורידו לי כיסוי מהעיניים - אני קולטת שכל הירידות על אחרים וכל הפגנת הביטחון העצמי מצד אחד ומצד שני הכעסים והחוסר התרצות הם בעצם הסתרה של דימוי עצמי נמוך מאוד (זאת הסיבה שכתבתי כמה הוא מוצלח בתחילת השאלה).
הוא בטוח שהוא טיפש.. שמספיק שהוא לא יודע משהו אחד זה כבר אומר שהוא לא חכם (לכן נורא כועס ומתעצבן אם מגלה שעשה איזו טעות), הוא אומר שהוא לא יפה ולא מוצלח ולא טוב בשום דבר..... זה מדהים עד כמה זה רחוק מהמציאות. גם מהמורים הוא מקבל תשבחות בלי סוף... וגם מהמשפחה....
כן לאחרונה מצאנו את עצמנו משבחים אותו פחות ומחזקים יותר את האחים שלו שהוא יורד עליהם... כדי שלא יפגעו. אבל עכשיו כשנפל האסימון והבנתי שהוא יורד עליהם כדי להנמיך אותם כביכול לגובה שהוא חושב שהוא נמצא בו... אנחנו רוצים להתחיל לחזק אותו להאמין בעצמו ולקבל את עצמו.

השאלה שלי היא איך עושים את זה?
כמובן הרבה פרגונים חום ואהבה ומחמאות אמיתיות.
אבל מה אני עושה שהוא לא מוכן לקבל את הפרגונים האלה? דוחה אותם על הסף.. אומר שהם לא נכונים.. ולפעמים אפילו כועס....
איך מלמדים אותו לאהוב את עצמו?עכשיו כשקלטתי מה כואב לי בפנים כואב לי עליו מאוד ואני ממש רוצה לעזור לו...

איזה ספרים מומלצים בתחום הזה? אני רוצה לקנות לפני שבת כדי שבשבת יהיה לי זמן לקרוא בזה כמו שצריך...

אגב אני לא חושבת שחסרים לו "אסימונים", הוא פשוט לא מוכן לקבל אותם...... מה עושים עם זה?

מקווה שתדעו לעזור לי
קודם כל נשאלת השאלההודיה60

אם נראה לך שמאז ומתמיד היה לו דימוי עצמי נמוך או שבזמן האחרון אולי קורה משהו, אולי יש איזה חבר שיורד לו לחיים או משהו כזה וזה גרם לו לשינוי לרעה בדימוי העצמי כי את אומרת שזה מאד החמיר בזמן האחרון

 

היה שינוי אחר בבית בתקופה האחרונה - לידה? הריון? מעבר דירה?

 

יש ספר מעולה של רחל ארבוס - "קורות בתינו" מקיף את כל הנושאים בגידול וחינוך ילדים בשפה זורמת ונעימה.

תודה!אנונימית*
כן זה לא משהו חדש.. תמיד שמתי לב שיש לו נטייה חזקה מאוד לפרפקציוניזם.. אני מאמינה שזה חלק מזה. הוא תמיד "מתפדח" לעשות דברים שעלולים להביך אותו.. וגם לא מוכן לבלוט בשום צורה כמו יום הולדת וכו'. האמת שחלק מהדברים האלה השתפרו עם הזמן.. וחלק החמירו. אבל זה היה שם תמיד.
לאחרונה יש החמרה כללית אבל לא נשמע שיש משהו יוצא דופן בבית הספר... החברים ממש אוהבים אותו, אני רואה את זה כל פעם שאני באה... מה שכן אני לקראת לידה.. אבל לא חושבת שזה מה שעורר את זה עכשיו... אני חושבת שזה פשוט הלך והחריף עד שלא יכולנו להתעלם...

בינתיים יומיים שאני מנסה להיות הכי מכילה ומקבלת ואוהבת ומפרגנת והיומיים האלה כמו קסם עושים לו ממש טוב.

בכל זאת אני רוצה משהו מעמיק יותר.. אז תודה על ההמלצה על הספר. אני אשמח לקבל עוד המלצות, והכי טוב בנושא של דימוי עצמי וביטחון עצמי..

תודה רבה!
קודם כל,ד.

מזל שגילית את זה בזמן.

 

אכן, סביבה רגועה, "מפרגנת" ומחזקת.

 

בהיות שהוא ילד חכם, וגם עם ביקורת עצמית, אז כנראה לא מספיק שתגידי לו "באויר"... הוא צריך "הוכחות", וגם צריך לקבל גישה לכשלונות קטנים - וגם, צריך לראות האם אין מישהו בביה"ס, שממנו המחשבות הללו מתחילות.

 

 

א. לשוחח איתו על מעלותיו. הכל לגמרי בנחת, שיחה עניינית וחביבה. אתה חכם. בוא אראה לך.. ותכיני לפני כן, הכל בשלוה, במה זה מתבטא. השוואה לאחרים בני גילו (לא דמויות ספציפיות). אתה מצליח מאד.. תביאי "קבלות". איזה ילד יפה אתה.. תגידי מי עוד מהמשפחה אמר את זה..

 

ב. באיזשהו שלב, מן הסתם יגיד: אבל קיבלתי רק תשעים וחמש וחצי במבחן בחשבון... אולי אפילו פחות. אולי לא הצליח באיזה משחק עם החברים.  נצלי את ההזדמנות, "תרציני", ותגידי לו: אני צריכה להסביר לך משהו מאד חשוב. מי שרגיל לקבל ציונים נמוכים, לא להצליח בכל מיני דברים - אז אם הוא מקבל קצת יותר, הוא שמח. אצלו אולי היצר הרע זה להתעצל.. לא כ"כ למד, לא כ"כ מתאמץ. לפעמים סתם לא כ"כ עם כישרון.

אבל מי שהוא תלמיד טוב, רגיל להצליח, אז לפעמים אם משהו לא הולך לו הכי טוב, חושב שהוא נכשל. כאילו הכל צריך להיות הכי מושלם. זה סוג של יצר הרע... הרי אחרים היו מאד שמחים בזה... מה יעשה היצר הרע? הילד הזה יותר מידי מוצלח כאילו, יכול להיות מידי שמח....  הוא אומר לו: זה לא מספיק, היית יכול עוד יותר.

 

אל תשמע לו. יש כאלה שנקראים "פרפקציוניסטים".. רוצים שהכל יהיה מושלם. הצד הטוב בזה, שהם רוצים להצליח, לעשות דברים בצורה טובה. הצד הלא טוב, שמרגישים "לא מרוצים" אם לא הכל מושלם. במקום לשמוח בכשרונות, מבזבזים את זה על  צער. אל תעשה כך. טוב שאתה רוצה להצליח, זה מצוין, אבל לא לתת להצטער אם לא הכל הכי מושלם. גם להיות שמח זו מתנה מה', חשוב לא פחות מציונים. תשתדל להצליח - אבל לשמוח במה שיש. אין אדם שהכל אצלו מושלם. אחרת היה כבר משעמם... ככה תמיד יש מה להתקדם, ולהנות מזה שמצליחים בעוד דברים.

 

ג. ואז תשאלי: מישהו בביה"ס, מישהו מהחברים, אמר לך שאתה לא כזה טוב?.....  שווה לבדוק גם את זה. לפעמים, מסיק איזה חבר קנאי, כדי לגרום לילד להרגיש כך. צריך לפחות לשלול את זה.

 

 

ד. אם יבין א ה"תיאוריה" של מה שאמרת, ויסכים עם זה עקרונית. תגידי לו: כעת צריך להתאמן... לראות את הטוב שה' נותן לך, ולשמוח בזה. התרגלת קצת להתלונן - צריך להתאמן הפוך. אני ארשום כל יופ על פתקים, דברים אמיתיים שהצלחת, שהיית טוב בהם, משמחים - וכשתראה מה הצטבר, תקרא היטב, וזה יעזור לך לראות שאתה באמת כך, "להשתכנע".....  תסיימו בחיוך וממתק לרגל התחלת הענין - ובאמת תרשמי, בלי שיראה. ומידי יומיים-שלושה, תושיטי לו "ערימה", שיקרא ממש בשימת לב. כל דבר עם "אסמכתא" מתי זה קרה... בסוף תוסיפי כמה מילים טובות ושמחות שיש לך בן כזה..

 

 

אפשר לנסות. אולי יעבוד...

 

הצלחה רבה.

תודה רבה!!אנונימית*
מאמצת בחום את העצות... מקווה שישפיע לטובה. הוא אומר שהוא אוהב להיות עצוב חח ;)

התחלנו עכשיו טבלה עם מדבקות.. זוכים במדבקות כשאומרים על עצמנו משהו טוב... ובסוף פרס מקווה שיעזור..

תודה שוב!
בספר 'איך לדבר כך שילדים יקשיבו ולהקשיב כך שילדים ידברו'בארץ אהבתי
יש פרק שמדבר על איך לשבח בצורה נכונה ובונה.
מסבירים שם למה שבחים כמו 'איזה חכם אתה', 'אתה ממש מוכשר' וכו' יכולים דווקא לפגוע בדימוי העצמי, והדרך הנכונה לשבח זה לתאר את מה שהילד עשה, ואיזה תכונה זה מבטא או רגש זה גורם לי (למשל 'למדת למבחן במשך שעה שלמה, זאץ ממש התמדה', או' בציור הזה יש כל כך הרבה צבעים, הוא ממש גורם לי לשמוח כשאני רואה אותו').
(הדוגמאות שנתתי אולי פחות מתאימות לבן שלך, הילדים שלי הרבה יותר קטנים, אבל זה בשביל להסביר את הכיוון)
^^ יש כמה מחקרים בנושאריבוזום

(שמחמאות על התהליך, המאמץ וההשקעה תורמות יותר לביטחון עצמי ומוטיבציה מאשר מחמאות לגופו של הילד.)

 

עכשיו עוד קצת רק ממה שנראה לי (אני לא אשת מקצוע): אולי דווקא בגלל שהילד חכם מאוד ורגיל שמשבחים אותו על כך הוא בנה את תחושת הערך שלו על בסיס זה והוא מפחד לאבד זאת. כל ״טעות״ מאיימת על תחושת הערך שלו. כך שייתכן שכדאי גם לומר לילד כמה אוהבים אותו סתם ככה בלי שום סיבה, לא כי הוא חכם או יפה או מוצלח. פשוט כך. כמה הוא שווה בלי קשר לשום כישרון או הישג, אלא רק כי הוא נברא בצלם אלוקים ויש בו נשמה טהורה.

 

זה אמנם רק מה שנראה לי, אבל זה מאוד נראה לי... נראה לי שזה מאוד חשוב ויכול למנוע בעיות בעתיד אם ילד לומד לא לתלות את הערך העצמי שלו בשום דבר. זאת אומרת, לא להתמקד בלשכנע אותו שהוא דווקא כן חכם, אלא יותר לנסות לשכנע אותו שאם הוא אהוב או לא, אם הוא שווה או לא - לא תלוי בכלל בכמה הוא חכם או מצליח. וזה כמובן קשור למה שקודמתי אמרה, ואולי לא הוספתי עליה הרבה, אבל הנקודה הזו נראית לי כל-כך חשובה שבכל זאת...

פעם הייתי מדגישה את זה המווון...אנונימית*
הוא סירב לקבל את זה.. מבחינתו אם הוא לא מצליח במשהו הוא פשוט לא שווה.. נורא קשה לשכנע אותו
אין צורך לשכנע אותוהודיה60

פשוט להתחיל לחזק בו צדדים אחרים שלא קשורים ללימודים והצלחה חברתית

 

כל פעם שאת תופסת אותו מתייחס יפה לאח/אחות - להחמיא לו על זה. 

כל פעם שסבר הפנים שלו נעים - להחמיא לו על זה.

כל פעם שהתארגן יפה לשינה/סידר משהו/וואטאבר - להחמיא לו על זה.

 

ולא להחמיא בצורה מוזגמת - מספיק לומר בפשטות - כמה נעים לראות את החיוך המתוק שלך ולחבק ולתת נשיקה.

פחות דיבורים יותר מעשים, ככה הוא יתחיל להפנים את זה. שהוא אהוב מעצם היותו ולא בגלל תוצאות שהוא מספק

 

זה מענייןאנונימית*
הייתה תקופה שפרגנתי לו יותר על ההשתדלות ופחות על התוצאה.. אבל אני לא בטוחה שזה היה טוב לו. צריך לשים לב לכך ילד בפני עצמו.. מה שמתאים לאחד לא תמיד מתאים לשני..
אני לא חושבת שלא צריך להתייחס בכלל לתוצאהבארץ אהבתי
אבל כשהייתי מדברת על זה הייתי מתייחסת לרגש שלו ביחס לתוצאה, ולא להערכה שלי את התוצאה. משהו כמו 'למדת למבחן ממש ברצינות, אני ממש מעריכה את יכולת ההשקעה שלך, אתה בטח כל כך שמח מהתוצאה, זה כיף לקבל ציון טוב'. (משהו בכיוון, כמובן שבכתב זה אחרת מאשר בע"פ, וצריך לראות איך להתאים בדיוק למצב ולילד כמובן...)
הצעה שיכולה לעזור:רק עונה עכשיו
פעילות שעשינו עם אחד הילדים שלנו בהקשר אחר והיתה מדהימה ונראה לי שתוכלו להעזר בה:
ביקשנו מכל אחד מהסובבים אותו (אבא, אמא, שני זוגות הסבים והסבתות, האחים, אפשר לבקש גם מחברים טובים של המשפחה, שכנים. מורים או מי שנראה לכם קשור..) שיכתוב שלוש תכונות אופי שמאפיינות את הילד ויביא דוגמא ממוקדת לכל תכונה.
זה היה מדהים!
כל אחד ממש בחר תכונות אחרות והדוגמאות הוסיפו המון!! הילד קיבל כל כך הרבה מלקרוא כמה הרבה דברים טובים יש בו ולראות דוגמאות שלהם בשטח, ומכיוון שהכל כתוב זה גם נשאר אצלו הלאה...
מומלץ בחום!
רעיון מגניב!! תודה!אנונימית*
אין לי ילדים בגיל הזה, אבל חשבתי אוליחדשה ישנהאחרונה
כל הקטע שההורים, המורים וכו' מחמיאים על חכמה, על יופי, זה נהדר אבל זה יכול אותי ליצור תחושה שהוא חייב להישאר בסטנדרט הגבוה שלו ואף יותר כדי להוכיח את עצמו שהוא שווה. אולי עדיף להחמיא יותר על לב טוב, על זה שהוא עוזר לאחים הקטנים, שהוא מקשיב בקול אמא..
וכן להראות לו שאוהבים אותו בלי סיבה מסוימת. אולי הוא מקשר בין החכמה וההצלחות לאהבה אותו . שירגיש שאוהבים אותו גם אם הוא נכשל .

בהצלחה ממש! לא פשוט בכלל.,.
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה

אולי יעניין אותך