יש לי חברה טובה. ממש טובה. אני ממש אוהבת אותה. אבל זה קרוב לי מדי.
כלומר - היא מיד יודעת כשאני אפילו קצת עצובה, ובאמת אכפת לה ממני. אני חושבת. אנחנו מדברות המון, ממש המון. אנחנו לומדות ביחד. יושבות אחת ליד השניה בכיתה. נמצאות באותו החדר בפנימיה. אני איתה כל כך הרבה מהזמן, ובאמת - אני ממש רוצה אותה כחברה. פשוט, זה מרגיש לי קרוב יותר מדי. אני לא רוצה שיהיה תמיד ברור שאנחנו עושות הכל יחד, אני לא רוצה שיסתכלו עלי כשאני מדברת, יחייכו ויגידו שאני מדברת בדיוק כמוה. אני לא רוצה שלא יהיו לי עוד חברות ממש טובות. אני קצת מפחדת מקשר חזק מדי איתה כי זה לא אמור להיות ככה כשאנחנו בסך הכל חברות ללימודים. או שזה בסדר, ואני פשוט לא יודעת. אני ממש לא יודעת.
אני רוצה ללמוד למבחנים לפעמים עם מישהי אחרת. אני רוצה לשבת סתם ככה ולדבר עם עוד בנות בלי שזה תמיד גם איתה, כי היא תמיד גורמת לי להרגיש שאני צריכה להיות טובה יותר ולפעמים אני רוצה פשוט להיות.
אבל אני גם לא רוצה שהיא תיפגע. אני רוצה להיות שם בשבילה כשהיא צריכה אותי וגם כשלא. אני מפחדת לנסות להתרחק כי אני מפחדת לפגוע בה וכי אני גם לא רוצה שהיא תהיה סתם עוד מישהי מהכיתה. היא ממש חשובה לי.
בקיצור, אני ממש מבולבלת ולא יודעת מה נכון לעשות. ואני ממש אשמח אם מישהי תוכל לעזור לי.


)