למרות שנסיו"פ וזה, מותר לי לכתוב מה שאני רוצה. במיוחד לעצמי. אז אני כותבת.

אז אני שייכת. שייכת לבנות חב"ד. שייכת לרעבע.

שבת של בנות חב"ד. שלמות זו מילה שקטנה על זה. התערותא דלעילא בקטע אחרר. ההרגשה הזו שקיימת רק במקומות האלה. ההרגשה שיש את אלוקים ששומר עליך תמיד ועוזר לך בלי סוף! הראיה הזו של כמה שהקב"ה משפיע עלינו.

ההבנה הזו שגם קיים בן אדם שלא משנה מה רמת הקשר שלנו מבחינתנו אליו ועד כמה אנחנו מרגישים קשורים אליו, הוא דואג לנו ונותן לנו הכל. אבל הכלל. לא נשאר לו חיים בשביל עצמו. בן אדם שבכל מהלך חייו יותר ממליון שעות הוקדשו בשבילנו. אחד שדואג, תומך, אוהב בלי סוף ולא שוכח אף יהודי!! תמיד נשאר איתנו עד הסוף וזה לא משנה מה קרה.

*הוא נשיא הדור.*

סיפורים מטורפים של דאגה לכל אחד כולל איזה יהודי בישוב נידח במרוקו. ולמרות שיש עליו מליוני דאגות ,אלפי יהודים שמדברים איתו ואפילו אלו שלא, הוא לא שוכח אף אחד!! לא משאיר מאחור שום אדם.

מה מרגש בכל זה?

לא, לא הרוח הקודש שהוא יודע על כל אחד.

מרגש זה האכפתיות. הדאגה לכל בן אדם. החשיבות שנותן לכל יהודי, בן אם זה ילד בן 4 או משפיע גדול. וכן, כמובן גם ליהודי ההוא מאיזה חור בעולם שבקושי שיודע שהוא יהודי.

לכולם הרבי דואג! חשוב לרעבע שלכולם יהיה רק טוב בגשמיות וברוחניות.

וכן.. רואים את זה בגלוי!

לא עזב ולא יעזוב הרועה את צאן מרעיתו!! זה מטורף עד כמה.

וכן. להיות בת חבד אני רציתי. רציתי וזכיתי.

ובזכות זה אין לי בחירה חופשית!! יאיי לי. לא, זה לא רע. זה מעולה! אם אני בת חבד אז אני חייבת להתנהג ככה כי אין לי בחירה חופשית. זה מחייב שזו ההתנהגות שלי. שזו ההנהגה שלי. כי ככה אני. בת חבד. ואני בוחרת להיות חלק מהיחידה!

אם ככה זה פשוט. פשוט ובהרבה יותר קל. קל כי כיף לי. כיף לי לעסוק בדברים שמישהו שאוהב אותי בלי סוף ואני אוהבת אותו רוצה שאעשה.

כיף לי ללכת ברחוב ולדעת שרואים אותי כבת חבד. זה פשוט כיף!

כיף לי לדעת שכשיש בעיה יש לי למי לפנות.

כיף לי להרגיש יחידה. יחידה שלא נכנעת וביחד עם היחידה שבנפש שהיא קיימת אצל כולם, מצליחה להתגבר על הכל!

כיף לי להרגיש שעוד דקה. הנה עכשיו זה קורה. המשיח מתגלה!

יצא קצת מבולבל.. עדיין 12 בלילה עבר.

אשרייך.

איך את יודעת עליה? חבדניקית? כאילו עכשיו ראיתי בפרופיל אבל לא זכתי לפני..

תודה, אמן!!

שמעי..

אני לא יודעת אם זו את אבל פתאום אתמול זה צעק לי בעינים.

ראיתי בקבוצה אחת מישהי שהשם שלה שם זה (טוב אין לי כח לאנגלית) לעולם אל תתיאש. כאילו החתימה שלך.

זה קשור?

ופתאום זה מובן. זה לא שאלה בכלל.

הם אלו שלא מבינים נכון.

"כי לא עזב הרועה את צאן מרעיתו"

וזהו.

קשר אמיתי.

נצחי שמרומם.

עמוק בפנים חודר.

כאב עולה השאלה, מתי נזכה כבר גאולה? איך אפשר כשאור לא גלוי??

איתי במחשבה.

אינסוף כוחות נותן כמו אב

יד ביד תמיד זה אבא.

איתי. בכל מקום, גם אם חבוי.

מעכשיו בשבוע הקרוב המחשבות מכוונות על דבר אחד. כיף לי! התגעגעתי לזה. ככ התגעגעתי.