אני תמיד מרגישה רע עם עצמירוקדת בגשם
כשהתיק שלי סתם מונח לידי.
נכון, יש 23 ספסלים פנויים באוטובוס, וברגע שהם מתחילים להתמלא התיק עובר עלי. אבל עדיין.
מה השריטות אוטובוס שלכם? @לעשות רצונך!
אוהלעשות רצונך!
תזכירי לי יותר מאוחר..
אוי הכלי תחבורה החביב עליי(לאבאמת)כי בא אורך
כשאני יושבת שאוטובוס,אין מקום,אנשים עולים ואני כולי "אלוקים בקשה שאפחד לא ישב לידי"

ישלי גם קטע לשבת מקדימה
טויב,השריטות שלילעשות רצונך!

אממ
-להתלונן בקול על הווי פי הדפוק
-לסדר מחדש כל 3 דקות את המטען שנופל
-לשדל את הנהג שיעצור קצת לפני התחנה כי זה יותר קרוב לי/ במקרים נחוצים במיוחד לשכנע אותו שאני עומדת להקיא
-לשבת בצד הרחוק מהחלון ולשים את התיק על המושב כדי שלא יתיישבו לידי בלי לבקש
-לאחר בעצירות ולרוץ ולסמן לנהג שלא ייסע
וכו וכו',אם אזכר בעוד..
אה וגםלעשות רצונך!

-כל הנסיעה לדפוק בעיטות למושב לפניי ולהתעצבן על זה שעושה אתזה מושב מאחוריי.

-להקשיב לשיחות של כל החיים בסרט שלא שומעים אותם.

 

לשבת רק בספסל עם חלון מלא.פוסעת


לסגור ישר את המזגן שעלינער מתבגרר
לשבת ליד החלון רק שהוא מלא ואין מסגרת
אוטומטי לשים את הרגלים על המושב ליד
יש עוד-אני עוד אזכר
אני איתך בשני.פוסעת


אחרת זה מציק כל הנסיעהנער מתבגרר
נכון. או אם יש עליו כתמים כאלו מגעילים.פוסעת


זה כבר לא מפריע לי..נער מתבגרר
כי אתה זכרפוסעת


איך הפעם זה קשור?נער מתבגרר

ואת 

כי לזכרים לכלוך לא מפריעפוסעת


פפפ סטיגמה!נער מתבגרר


כלצגך גם לך יקירתי.לעשות רצונך!
אץ תיקון אוורירי לא כצירוקדת בגשם
אני דווקא אחלה תיקון אוורירילעשות רצונך!
הבנתי שהתכוונת לכתוב כל כך, העיקר הכוונה
לא נכוןרוקדת בגשם
אז אני לא תיקון אוורירי טובלעשות רצונך!
#לשבת רק במושבים שבחלק האחורי של האוטובוס(אחרי הדלת האחורית)נער מתבגרר


כל הקולים מאחורהכי בא אורך
אתם נוסעים רק באוטובוסים גבוהים?
הלוואי
שו גבוהים?נער מתבגרר
אוטובוסים גבוהיםכי בא אורך
יענו בין ערוניים?נער מתבגרר
אההנער מתבגרראחרונה
לא רק
אבל הרבה..
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך