@סלט תכריז על הסמיילי הזה 😝   כ''סמיילי חיהל'ה''

ה' יתברך שמח כשטוב לנו ואנו מודים לו בפה מלא. רק האמירת תודה הזו לבדה הופכת עולמות עליונים.

השאלה הזו שלך מעוררת בי התפעלות שעל זה את חושבת עוד לפני שמצאת את האחד שלך, ואני בטוחה שגם הקב"ה מתפעל ושמח מכך מאוד.

דבר שני, אני פשוט לא חושבת שיש הודאה שהיא יותר או פחות. אני חושבת שגם אצל אדם שעשה מסיבת הודיה גדולה וגם אצל אדם שפשוט הרים את עיניו למעלה ואמר תודה מכל הלב לה' יתברך, ההודאה של שניהם שווה לפני בורא עולם.

אבל שוב, אשרייך! 

ושלא יובן שאני מנסה להוריד אותך מלהודות בצורה משמעותית בשבילך.

סעודת עניים ביום החתונה; לקבל על עצמך משהו ולהתמיד בו (מה? זה אישי)

(דברים די ״סטנדרטיים״, את מחפשת רעיונות מקוריים?)

@שמשועננים

בס"ד

בע"ה רק עוד בערך שבועיים ואנחנו כבר יוצאים ממצרים שוב פעם.

ואת יודעת אם חושבים קצת ומסתכלים על סיפור יציאת מצרים , יש נקודה גדולה מאוד שאפשר לשים לב אליה.

כולנו (וכמובן שאני מדבר לחלוטין גם על עצמי) חושבים לעצמנו או חשבנו לעצמנו:

וואי רבש"ע אם רק תתן לי פרנסה/זיווג/בריאות....., או אם רק תושיע אותי בנס מופלא כהרף עין מהצרה ההיא. או אם רק תשלח לי את זיווגי חיש קל מהרה בדרך נס בסיפור מהאגדות.

באמת שאז אני אאמין באמונה שלמה בכל מאודי שאתה טוב מוחלט וכבר לא יהיה לי שום תרעומת בליבי עליך ועל הנהגתך כלל. ומאותו רגע והלאה אני יהיה רק ב"אורות" של אמונה בטובך. ואקיים את כל המצוות וכו' וכו' וכו'...

האם זה באמת כך? האם כך בונים אמונה בטוב ה'?

אז בואי נסתכל רגע בסיפור יציאת מצרים:

רבש"ע עשה לבנ"י אותות ומופתים שלא היו כמותם מעולם. הם יצאו בניסים מופלאים מעבדות לחרות. זכו לפרנסה עצומה - מן (שירד יחד עם תכשיטים ועוד) / וינצלו את מצרים/ ביזת קריעת ים סוף.

זכו לרפואה שלמה - בעת מתן התורה ,שהרי איך כל העם ראו ושמעו את הקולות והלפידים וכו' , אלא מכאן שכולם זכו לרפואה. ראו אותות ומופתים עצומים כל משך השהות במדבר,ענן מיוחד שמכתיב לבני ישראל האם לחנות או לצאת לדרך " וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל " , ראו קולות ולא רק שמעו אותם (" וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת ..") - דבר שלא היה מעולם , באר צמודה שזזה איתם , ענני כבוד , 10 מכות ועוד ועוד ועוד....

אם ככה אז בטוח שהיית לבני ישראל אמונה שלמה וכו' ומוחלטת בטוב ה', נכון?

אלא שאנחנו יודעים שלא כך היה הדבר, חטא המרגלים, חטא פעור, וילינו העם על משה,בשר,מים ....

משהו שעשיתי לא מזמן ,תנסי יותר מאוחר לקחת כמה דקות שקטות מבלי שאנשים מפריעים לך ותנסי להיזכר בחיים שלך בפעמים שבהם היית לך איזשוהי צרה שהתחננת שה' יעזור לך בה , והאמנת שאם ה' יושיע אותך ממנה שדווקא אז את תהיי בעלת אמונה שלמה כל חייך וכו'... אני בטוח שתמצאי כמה מקרים כאלה שאפילו יביך אותך ששכחת אותם. יותר מזה אם תחשבי טוב כנראה שתשימי לה שאפילו יום/יומיים/שלושה אחרי ישועות כאלה את כבר שכחת לחלוטין את העזרה והישועה של ה'. והתמודדות על האמונה אולי חזרה כמו לפני שהיית ישועה.

ומצד שני תנסי להיזכר באותם דקות שקטות, באיזשהן צרה/צרות שליוו אותך תקופה ארוכה ,שנים לדוגמה. ואע"פ שלא הייתה ישועה המשכת להאמין בטובו של ה' ולהתפלל שוב ושוב אליו ולנסות להתגבר על העצבות והקושי באמונה בה' ועל התרעומת על כל שלא עזר לך עדיין, ובפרט המשכת להתפלל בקביעות שוב ושוב לה' שיזכה אותך להאמין שהוא טוב מוחלט ושהקושי באמת טוב עבורך. (ווואי איך שזה היה קשה). לכאורה איך ה' טוב אם הוא לא שולח לי כבר ישועה כהרף עין?

אבל אחרי כמה שנים "חשוכות" כאלה שהמשכת להאמין מ"על השכל" , אחרי שה' הושיע אותך. תשימי לב שדווקא ההתמודדות הזאת עד הישועה וההמשכה להתפלל שוב ושוב ולהאמין בטובו גם אם לא מבינים למה ודווקא לא האותות והמופתים והישועות כהרף עין , היא היא שבע"ה בנתה לך אמונה אמיתית ושלמה באבא.

בע"ה אמונה שלא מתפוגגת. בע"ה אמונה אמיתית וחזקה.

את בטוחה שלא יהיה לך מה להגיד לו ולהודות לו שתתחתני?

אממ בעיקרון באותו רגע שפתחתי הייתי בתחושה שזיווג זה משהו הזוי.. אז צריך להודות בצורה ייחודית  

תודה על החיזוק הנפלא! אני בטוחה שזה יהיה כך לגמרי בעז"ה  

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.