והסמארטפון מציל להם את החיים, בטח החברתיים.

אין לי כח לכתוב פה את הגיהנום שעברתי במערכת החינוך אבל ממש חיכיתי לרגע שבו אוכל להתחבר לחמצן שלי - למחשב ולאינטרנט.

וזה היה עד שלב מסויים על גבי קו הטלפון הרגיל של המשפחה הדי דברנית.

היו ימים.

יש הרבה מאוד תחומים שאפשר ללמוד אותם יחסית בקלות על גבי הרשת. 

זה לא משנה במה אתה טוב, המחשב והאינטרנט יכולים לקדם אותך בללמוד את  זה.

(אגב, גם ללמוד דברים שליליים, כמו כל מדיה).

מסכים שעדיף מחשב נייח מאשר סמארטפון שמשמש בעיקר כצעצוע, ומסכים ש-2500₪ זה מוגזם באופן קיצוני.

ויש הרבה ילדים שהחברה רעה להם והסמארטפון\אינטרנט גרמו להם פגיעות אישיות קשות.שרק העצימו את מצבם החברתי....

אנחנו מגדלים דור של לקויי תקשורת. זה נוראי נוראי נוראי. 

אאל"ט זו אחת מהנחות המחקר לכך שאוטיזם הולך ונפוץ בין השאר. 

שמחה שההורים שלי לא נכנעו בשום שלב בחיי לתכתיבי החברה. קיבלתי פלאפון ברגע שעברתי לגור מחוץ לבית. בגיל 18, אחרי תיכון. 

לסמארטפון עברתי משיקולי נוחות שנה וחצי אח"כ.. (ולסירוגין פה ושם חזרתי לנוקיה)

ב"ה למיטב הבנתי אין לי חסכים חברתיים  

חיה בשאיפה להפחית זמן מסך למינימום.. 

המחשב והסמארטפון (ועוד לפניו - מכשירים פשוטים יותר עם אינטרנט) בגדול הצילו לי את החיים.

גם היום כשישש לי עבודה ומשפחה החיים שלי הם אפס מאופס בלי המכשירים האלה, והדקות האיומות שלפני צאת שבת קיץ יוכיחו.

אני משתמש במכשיר סיני שעלה כ-500 שקלים ומרוצה

ברמת ילדים צעירים יותר -

ני תוהה אם יש דרך להתמודד עם זה בעולם המודרני.

כבר תפסתי את איתן שלי (ילד בן חמש!) באמצע הלילה רואה סרט מתחת לשמיכה בסמארטפון שאני מחזיק כספייר.

הקמת משפחה, יש לך חיים מלאים, יש בך עולם פנימי עשיר הרבה יותר מאשר השיעבוד לטכנולוגיה...

תחפש את האושר בפנים, לא בחוץ...

מילד "כאפות" בשולי החברה נהייתי מה שאני רק בזכות הטכנולוגיה. מאז שלמדתי תכנות (בסביבות גיל 10-11) ועד היום מרכז חיי נמצא על גבי המסכים.

בלי המסכים לא היה לי כלום.

זה בהחלט לא מתאים לכל אחד

מכירה כמה שהתמכרו קשות למשחקי אסטרטגיה למיניהם ונשארו ככה. ממש כמו סמים...

וילדים מתמכרים הרבה יותר כי הם לא יודעים לשים לעצמם גבול. גם אצלי בגיל ארבע הם יודעים למצוא סרט שרצו או משחק וכמעט כל הילדים שאני מכירה יודעים את זה. אז חייבים להגביל זמן מסך ולתת אפשרויות אחרות לבילוי והעברת זמן. אני לגמרי מבינה שזה קשה מאוד אבל חייבים גם לשחק עם ילד בלי מחשב או מכשיר אחר. במיוחד אם הוא ילד יחיד...

לחסום אינטרנט. קנינו כזה לבן 10 ליום הולדת וחסמנו אינטרנט. גם בחברה דתית בגיל 10 יש ילדים עם מכשירים, כאלו שנוסעים בהסעות ואחראים על אח קטן, קיבלו מאחים בוגרים שהחליפו מכשיר, ילדים שהורים עובדים משמרות או עד מאוחר...

א.התמכרות ובזבוז הילדות-

שתדעו שההפלאפון הזה הורס לכולם ופשוט מבזבז וממכר וגורם לאנשים עיפות ועצבנות.

ילד בכיתה ג אמור לרוץ, לשחק בגן שעשועים ,חוגים, חברים,משפחה וכו..

לא לשבת כל היום מול הסמרטפון

על הספא ולבהות בה מאחרי ביצפר עד השעה 12 בלילה 

חברה זה הילדות שלהם! שהם יתבגרו על מה הם יסתכלו לאחור?

על הילדות שהיתה מלווה אך ורק בסרטים ביוטיוב?

על זה שכל היום רק היו עסוקים בלשבור תשיא של איזה משחק דפקט בפלאפון?

מה הם יזכרו? לי זה ירגיש מבאס שאני יזדקן אז במבט לאחור לגלות שכל התחנה

המיוחדת הזאת שנקראת ילדות העברתי מול מסך 

הילדות זה פעם אחת בחיים וזה עובר כזה מהר וזה ה-תקופה של בנאדם!

זה התקופה הכי טובה והכי בונה נפשית,רוחנית,אשיותית,אופי....זה הגיל שבו צריך להשקיע

ויש לילד מלאאאא מלאאאא מה לעשות חוץ מלבזבז תזמן...

תראו איזה עולם נפלא השם נתן לנו ויש בעולם הזה ובחיים הקצרים האלה מלא מה להספיק

ובמלא מה להנות! תנו לילד עדין ורך את השמחת חיים שמגיעה לו!

ב.ההתכמכרות הזאת גורמת בעיות-

עיפות- אני לא יודעת אם שמעתן אבל הפלאפון הקטן הזה גורם לעיפות מרובה שמשתלטת עלייך

ראייה- הקרינה משפיעה על הראייה וזה מוריד מה-100 אחוז ראיה וזו הסיבה שהרבה זקוקים למשקפיים

עצבנות-זה עושה את המי שמכור קשות לבנאדם עצבני וקצר רוח

עצלנות- שהוא מתרגל שהכל ניהיה בכפתורים ובלחיצות נטולות מאמץ אין לו חשק לעשות

דברים שדרושים למאמץ כלשהו ולדוגמא לעשות ש"ב! הילד לא ירצה לעשות תרגיל מתמטי כי העדפה האישית שלו זה כפתורים ולחיצות

ואת כל זה אני אומרת מהנסיון שלי וממה שזה מביא לי וממה שזה מביא לכל האלה שאני מכירה שפשוט התמכרו

ג. בזבוז כסף-

אני לא באה להתערב לאנשים בחיים ואין זה ענייני אבל מה הקטע לקנות לילד מכשיר ב2500????

בכסף הזה אפשר לרשות אותו לחוג שיממש את הכשרון שלו (אומנות,אפייה,ספורט..)

ושיפתח אותו או איזה משחק מעניין שישחק עם חבריו אחרי צהריים..

יש פלאפון הרבה יותר זולים ובשביל ילד עד גיל 15 מה רע בפלאפון ב500 ש"ח?

אתם נותנים לילד פלאפון יקר בשביל מה? בשביל שתיהיה לו תעסוקה והפלאפון יעסיק אותו?

כי זה כביכול משמח אותו? זה הדרך שלכם להגיד שאתם אוהבים אותו והעיקר שיהיה תקוע כל היום

עם זה בספא?

ד. סכנות הרשתות החברתיות-

עם כל הכבוד למשחקים ולסרטים יש באיטרנט דברים מאוד מסוכנים

שילדים נחשפו ונחשפים אליהם ואתרים שאין מקומם של ילדים שם

ועל אנשים זרים שעלו על ילד תמים וגרמו ....לא צריך להרחיב בנושא הזה נכון? יש המון תכנים ואתרים

ותגובות של אנשים וסרטים ופרסומות שיכולים להזיק והזיקו לילדים רבים ושאין ההורים יכולים לדעת

מה קורה בפלאפון של ילדם ומה הוא עושה איתו ואיפה ועם מי.

יש עוד הרבה על מה להרחיב בנושא אבל את הדברים הבסיסים והעיקריים כתבתי

ואני באמת כתבתי מהנסיון שלי ונזקים שהתחוללו לי עם זה התמכרות ובזבוז זמן

עם זה ירידה בלימודים עיפות ועצבנות וגם הטרדה באיטרנט ודברים שנחשפתי אליהם

שאני כל כך מצתערת שנחשפתי 

אז תעשו את החשבון שלכם אבל לילדים טהורים מתוקים ועדינים לא צריך לדחוף את הדבר

הזה לעינים ובטח לא ב2500!

ונראה מה יעשו אותם דוסים כשהילדה שלהם תעבוד כשמרטפית ותקנה לה אחד.

תכלס. מתאים ל @חוני המעגל פינות לעשות את זה

הפגיעה והשיימינג היה גם לפני עידן האינטרנט. ההבדל היחד הוא רק זה שההורה יכול לקחת את הטלפון של הילד ולגלות את הגיהנום שהוא עובר גם אם הוא לא מדבר.

השטויות שלך.

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.