אתה עונה שאין יותר חשוב, אבל הנימוק שלך הוא כללי מידי, הרי גם אתה מסכים שיש הבדל בין עולם הזה לעולם הבא, רק אי אפשר "להכריע", אבל כל הכוונה של השאלה היא להבין אילו שיקולים יש להכריע, ולכן @אריק מהדרום אומר לך שעדיין לא ענית, כי ענית שאין הבדל, וזה תשובה, אבל קפצת שלב על השלב של להגדיר מה זה עולם הזה ועולם הבא

הוא שאל מה יותר חשוב, ואתה הסברת שזה עניין של תפיסת עולם, אבל לא הסברת מה הכוונה שלך כשאתה קורא לזה "תפיסת עולם". הוא שאל שאלה כללית, ואתה פירטת אבל בלי להסביר, זה טוב כשלעצמו, אבל הוא שאל שאלה כללית, והתשובה המצופה היא או תשובה כללית, או תשובה מפרטת שגם מסבירה

אני לא אומר שיש איזה בעיה בתשובה שלך, אני רק מסביר את השאלה שלו

ברור שהעולם הבא יותר חשוב!

אז התגובה של @ימ"ל די קורעת פה את כל מה שיגידו..

רק אגיד משפט מוכר:

טובה שעה אחת בעולם הבא מכל חיי העולם הזה

וטובה שעה אחת של לימוד תורה בעולם הזה מכל חיי העולם הבא

הוּא הָיָה אוֹמֵר, יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִכָּל חַיֵּי הַעוֹלָם הַבָּא.
וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא, מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה

אז העולם הבא.

העולם הבא נצחי. 

אבל ללא העוה"ז, לא מגיעים אליו.

מבחינת העבודה, העיקר זה העוה"ז. מבחינת ההארה שאליה מוכוונת העבודה, ה"שכר", האור שגנוז בתוך העבודה - העיקר בעוה"ב. ותלמידי חכמים עולים מחיל אל חיל גם שם, כדברי הגמרא. זה לא "משעמם"..

ובעומק הענין - צריך לחלק בין המושגים של "עוה"ב" באופן פרטי, לבין המושג הכללי של העולם הבא.

מבחינת המושג הכללי, העולם הבא, הוא הולך ובא. העולם הזה מתעלה, בסופו הוא יהיה "עולם הבא". על כן הוא מואר ממנו. ביחוד בארץ ישראל - רצונך לראות שכינה בעוה"ז, עסוק בתורה בארץ ישראל. העולמים הולכים ומתאחדים. וגם במובן הפרטי, כמה שהאדם מרבה בטוב, מרבה בהתקשרות עם כנסת ישראל, עם אור ה', ככה בתוכו הוא יותר שייך אל האור הפנימי הזה, שבעולם הבא הוא גלוי. 

מכיוון שכתוב שהקב"ה לפעמים נותן לרשעים שכר בעולם הזה כדי שיאבדו מן העולם הבא..

משמע שהעולם הבא טוב יותר ולקבל עולם הזה ללא עולם הבא זה פחות שווה מלקבל עולם הבא ללא עולם הזה..

עולם הבא שאחרי המוות או עולם הבא שאחרי התחיה.

העולם שאחרי התחייה חשוב יותר. הוא הסוף. הוא המטרה. בשבילו עובדים כל הזמן.

(לא בשביל התענוג שלנו בו, אלא כי זו המטרה שבשבילה ה' ברא את העולם)

העולם שאחרי המוות זוהר יותר, קדוש יותר אבל עדיין לא חשוב יותר.

מכיר את ההבחנה בין עצם וגילוי? יש אותי כמו שאני באמת ויש איך שאני מגלה את עצמי לאחרים.

בן אדם כשהוא בבית בלי מסכות, עם נעלי בית וחופשי לדבר מגלה למשפחה הרבה קרוב לעצמיות שלו. וכשהוא בחוץ, אולי הוא יופיע על במה ויהיה הכי כיפי בעולם אבל זה יהיה רק חלק חיצוני בו.

בעולם הבא שאחרי המוות יש גילוי אור אלוקי. הרבה הרבה יותר מבעולם הזה. זה תענוג לנשמה. אבל בעולם הזה, בלי להרגיש, בכל מצווה הכי קטנה אנחנו מתחברים לעצם של הקב"ה. שזה בלי השוואה בכלל.

מה יותר שווה? עצם בלי גילוי  או גילוי בלי עצם?

יש בזה ויש בזה...

בעולם התחיה, עצמותו של הקב"ה תתגלה ואז יהיה את 2 המעלות ביחד. 

וְהִנֵּה עוֹלָם הַבָּא אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם הַבָּא, אֶפְשָׁר יֵשׁ גַּם עוֹלָם הַזֶּה גַּם כֵּן בְּאֵיזֶה עוֹלָם? כִּי בְּכָאן נִרְאֶה שֶׁהוּא הַגֵּיהִנּם, כִּי כֻלָּם מְלֵאִים יִסּוּרִים גְּדוֹלִים תָּמִיד. ואמר שאין נמצא שום עולם הזה כלל.

(ליקוטי מוהרן קיט)

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.