אתה עונה שאין יותר חשוב, אבל הנימוק שלך הוא כללי מידי, הרי גם אתה מסכים שיש הבדל בין עולם הזה לעולם הבא, רק אי אפשר "להכריע", אבל כל הכוונה של השאלה היא להבין אילו שיקולים יש להכריע, ולכן @אריק מהדרום אומר לך שעדיין לא ענית, כי ענית שאין הבדל, וזה תשובה, אבל קפצת שלב על השלב של להגדיר מה זה עולם הזה ועולם הבא

הוא שאל מה יותר חשוב, ואתה הסברת שזה עניין של תפיסת עולם, אבל לא הסברת מה הכוונה שלך כשאתה קורא לזה "תפיסת עולם". הוא שאל שאלה כללית, ואתה פירטת אבל בלי להסביר, זה טוב כשלעצמו, אבל הוא שאל שאלה כללית, והתשובה המצופה היא או תשובה כללית, או תשובה מפרטת שגם מסבירה

אני לא אומר שיש איזה בעיה בתשובה שלך, אני רק מסביר את השאלה שלו

ברור שהעולם הבא יותר חשוב!

אז התגובה של @ימ"ל די קורעת פה את כל מה שיגידו..

רק אגיד משפט מוכר:

טובה שעה אחת בעולם הבא מכל חיי העולם הזה

וטובה שעה אחת של לימוד תורה בעולם הזה מכל חיי העולם הבא

הוּא הָיָה אוֹמֵר, יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִכָּל חַיֵּי הַעוֹלָם הַבָּא.
וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא, מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה

אז העולם הבא.

העולם הבא נצחי. 

אבל ללא העוה"ז, לא מגיעים אליו.

מבחינת העבודה, העיקר זה העוה"ז. מבחינת ההארה שאליה מוכוונת העבודה, ה"שכר", האור שגנוז בתוך העבודה - העיקר בעוה"ב. ותלמידי חכמים עולים מחיל אל חיל גם שם, כדברי הגמרא. זה לא "משעמם"..

ובעומק הענין - צריך לחלק בין המושגים של "עוה"ב" באופן פרטי, לבין המושג הכללי של העולם הבא.

מבחינת המושג הכללי, העולם הבא, הוא הולך ובא. העולם הזה מתעלה, בסופו הוא יהיה "עולם הבא". על כן הוא מואר ממנו. ביחוד בארץ ישראל - רצונך לראות שכינה בעוה"ז, עסוק בתורה בארץ ישראל. העולמים הולכים ומתאחדים. וגם במובן הפרטי, כמה שהאדם מרבה בטוב, מרבה בהתקשרות עם כנסת ישראל, עם אור ה', ככה בתוכו הוא יותר שייך אל האור הפנימי הזה, שבעולם הבא הוא גלוי. 

מכיוון שכתוב שהקב"ה לפעמים נותן לרשעים שכר בעולם הזה כדי שיאבדו מן העולם הבא..

משמע שהעולם הבא טוב יותר ולקבל עולם הזה ללא עולם הבא זה פחות שווה מלקבל עולם הבא ללא עולם הזה..

עולם הבא שאחרי המוות או עולם הבא שאחרי התחיה.

העולם שאחרי התחייה חשוב יותר. הוא הסוף. הוא המטרה. בשבילו עובדים כל הזמן.

(לא בשביל התענוג שלנו בו, אלא כי זו המטרה שבשבילה ה' ברא את העולם)

העולם שאחרי המוות זוהר יותר, קדוש יותר אבל עדיין לא חשוב יותר.

מכיר את ההבחנה בין עצם וגילוי? יש אותי כמו שאני באמת ויש איך שאני מגלה את עצמי לאחרים.

בן אדם כשהוא בבית בלי מסכות, עם נעלי בית וחופשי לדבר מגלה למשפחה הרבה קרוב לעצמיות שלו. וכשהוא בחוץ, אולי הוא יופיע על במה ויהיה הכי כיפי בעולם אבל זה יהיה רק חלק חיצוני בו.

בעולם הבא שאחרי המוות יש גילוי אור אלוקי. הרבה הרבה יותר מבעולם הזה. זה תענוג לנשמה. אבל בעולם הזה, בלי להרגיש, בכל מצווה הכי קטנה אנחנו מתחברים לעצם של הקב"ה. שזה בלי השוואה בכלל.

מה יותר שווה? עצם בלי גילוי  או גילוי בלי עצם?

יש בזה ויש בזה...

בעולם התחיה, עצמותו של הקב"ה תתגלה ואז יהיה את 2 המעלות ביחד. 

וְהִנֵּה עוֹלָם הַבָּא אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם הַבָּא, אֶפְשָׁר יֵשׁ גַּם עוֹלָם הַזֶּה גַּם כֵּן בְּאֵיזֶה עוֹלָם? כִּי בְּכָאן נִרְאֶה שֶׁהוּא הַגֵּיהִנּם, כִּי כֻלָּם מְלֵאִים יִסּוּרִים גְּדוֹלִים תָּמִיד. ואמר שאין נמצא שום עולם הזה כלל.

(ליקוטי מוהרן קיט)

(בעיקר החוק השלישי)

על מנת לא לייבש את פורום לנ"ו מגולשיו נולדה ההחלטה לאסור כתיבת כל ענייני לנ"ו בצמ"ע כי אז מה עשינו בזה? פשוט העברנו את הטראפיק מפורום א לפורום ב.

גם אם תרצה להקים פורום אחר ותבקש זאת ממשה, הנטיה שלו לרוב תהיה לסרב אלא אם כן תמצא מספר ניקים מכובד שיהיו פעילים בפורום החדש ושהפורום החדש לא ייבש ויפגע בפורום ישן ופעיל יותר.

וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.

לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.

ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.

דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.

יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.

ועוד הרשימה ארוכה...

החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.

לפי הגמרא, הם לא היו אנשים חיוביים, אפילו מקולקלים...

ואת תוצאות "מהפכנותם" סבלנו וסובלים עד היום...

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.

סוג של "אין לי רשות" או "אין לי זכות" להרגיש. הרגשות שלי צריכים להישאר אצלי. כאלה.

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

ההורים שלי קונים כאן - קדירה חמה

ופעם שלחו לנו מהמשרה שלי מכאן - סורוצקין - מעדנייה יהודית

בהצלחה!

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

זה:

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7 

ומהמשך השרשור הנ"ל

זה מרגיש לי כמעט כמו לפגוש דינוזאור 🤪

אח שלי נהרג במלחמה ומשם החיים הלכו והדרדרו. נקווה שעוד עשור אהיה במקום טוב יותר

אני מנגן עכשיו את אצלינו בגן וחושב עליך,

עצוב

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

אני במרכז צריך להעביר כמה שעות והייתי צריך להטעין א הפלאפון אז הלכתי לבית אריאלה ונכנסתי לפורמים. קצת מוזר לי להית פה אחרי כל השנים האלה