נחשו מה?ריעות.
הממוצע שלי, מסתבר, הוא 83. לא מספיק להם ששיפרתי את מחשבת ושאשפר את ספרות. הם רוצים גם שאעשה גאוגרפיה ברמת חמש יחידות ושאקבל ממוצע שמונים. זו נחשבת בגרות קלה יחסית.
וגם אז, זה לא שאני אגיע ל92. אני אגיע ל88 ואצטרך לעשות מבחן מסילה שיבדוק את ההתאמה האישיותית שלי להוראה. קיצור- הלך עליי.
יש עמותה כזו לקידום נקודות.הללי~
את פונה אליהם וכותבת סיבה משמעותית לכך שלא הגעת לממוצע הנדרש ובדר"כ הם מוסיפים.

יכולה לשלוח לך קישור אם את רוצה.
מה אני אגיד להם? עצלנות? טיפשות?ריעות.
לא.הללי~
תנסחי להם את זה בצורה ברורה.
כלומר, תמיד יש כאלה מן הפרעות שמונעות מללמוד, לא חושבת שחסר..

רק אופן וצורת הניסוח חשובה כאן.
וגם אם לא יתנו, אפעם לא מזיק לנסות
וואי.. ממש בהצלחה!!הנורמלית האחרונה
ושלא יעצבנו אותך ויכאיבו לך מדי את הראש.

בעצם, לא בטוחה שמותר לי להגיב לך...
|מנסה בכולופן|
חדשות טובותריעות.אחרונה
אני מתחילה טיפול חדש בעוד שבוע וחצי ווהו
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך