מישהו פה באמת חושב שבית ספר זה דבר טוב\יעיל במשהו?
ואם כן, מוכנים להסביר לי מה הטוב בזה?
מישהו פה באמת חושב שבית ספר זה דבר טוב\יעיל במשהו?
ואם כן, מוכנים להסביר לי מה הטוב בזה?
הבעיה בו שבגלל שהוא חובה אז הוציאו לזה תמיד ועשו את זה יענו העיקרי בחיינו וכל השאר טפל
זה נותן לילד מסגרת וחברה.
זה מפתח את המוח
אני יודעת שאני אם לא בית ספר בחיים אל הייתי לומדת את כל מהה שאני לומדת
אני הייתי מבזבזת את הזמן שלי בבית בצורה לא יעילה
אבל גם מי שלא
זה מלמד את הילד להסתדר בחברה
זה לא פשוט בעליל
גם מי שלא מסתדר זה מלמד
המון תלמידים מסתדרים, מי שלא יש לו אופציות נוספוץ
פעם ליויתי את אחיין שלי לת"ת והוא לא הסכים להכנס...
בבית הייתי מבזבזת את הזמן בצורה לא יעילה.
בבית ספר אני עושה את זה פי אלף.
רוב הידע שלי בחיים לא מגיע מבית ספר.
אבל אם הייתי כל היום בבית היית מבזבזת באותה כמות אם לא יותר, בלי חברה, בלי חברות ולפעמים גם בלי אנשי צוות טובים
את צריכה להכיר את המורות שלי...
בבית לא היית מבזבזת את אותה כמות זמן. בחיים לא. כי כל הזמן שמוקדש לבית ספר היה הולך לדברים חשובים.
לדוגמה לרכוש ידע שיהיה שימושי לך גם אחרי גיל 18...
זה מספיק לי לחלוטין
אני אישית כן. אלא אם כן הנורמה הייתה שהולכים ללמוד משהו מקצועי ואז שוב, הייתי בבית ספר פשווט מסוג אחר.
איך להסתדר בחברה, להסתדר עם מורות, להסתדר עם מה שיש
את לא חושבת שאפילו ללמוד משהו מקצועי היה עוזר לך פי אלף?
ושמה שלומדים בבית ספר היום פשוט לא יעיל?<
בטוחה שהיו מתלוננים על זה
לאו דווקא, היה עוזר אבל לא בצורה קיצונית. אני גומרת יחסית די קטנה, זה נגיד ממש חיובי בעיני. זהו ואז אני אלך ללמוד כבר
חלק ממה שלומדים לא יעיל ומיותר בהחלט. חלק סתם מעניין אותי
מכירה את חצי מסוגי המורות שיכולות להיות גם מהאלה הכי אכפתיות ומתוקות שיכוליות להיות ועד לאלו שצורכות עלייך בתחילת שנה שאת @#₪@!@₪ (אאוטינג)
וגם חברה בדקתי משתי הכיוונים גם בתור הקודקוד של הכיתה וגם בתור הזו שכולם צוחקות ולא שמות עליה😕
אנחנו אישית לא
אבל אם לא יהיה בי"ס אז איך הילדים ילמדו?
ואני יודעת שיש גם דברים גרועים בבי"ס..
כדי שהחיים לא יתבזבזו אחכ
אבל המסגרת כ"כ מטופשת ומזיקה. שעדיף בלי
אולי לאדם שכל יום חוזר הביתה ולא יוצא מהסינר של אמא שלו אבל אם יש אדם שמסתובב בעולם הוא יכול מאד בקלות לאבד את הכל אם זה בחברה חילונית ואם זה (מכיר מקרוב) ללכת לגבעות ולא לחזור לעולם. באמת אם יש אדם שיודע שהוא מספיק חזק להיות בלי מסגרת ולא ללכת לאיבוד נראה לי אחלה
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)