אבא לארבעה ילדים.
איש לאשה.

ביום אחד, בכמה רגעים- הכל נעלם.

חור גדול מדי נפער.
למשפחה, לחברים, ליישוב,
לעם ישראל.

אנחנו אולי שוכחים יומיים אחר כך, אבל
בשבילם- החיים נחרבו.
חורבן.
חורבן הבית.

פיגוע אחרי פיגוע;
חיים שלמים שנגדעים באחת.
לא מספיקים להתאושש מאובדן אחד, וכבר הולכים לנחם בבית השני.

והם, בני 20 ו- 21,
מה הם הספיקו בחיים?

הכל זועק; משיח.

הקב"ה, אני לא יודעת למה אתה מחכה
אבל, אגיד לך למה אנחנו:
שתגיד לצרותינו די.

ברוך דיין האמת.