אם כן - אז כן, זה עלול להיות מסוכן. גם לך אבל בעיקר להיריון. צריך לטפל בהקדם.

זיהום בדרכי השתן, אם הוא לא מטופל הוא מתפשט לכליות וזה יכול לגרום לצירים ולידה מוקדמת.

מספקת. רק לזכור שהסיכוי לפגיעה עוברית בעקבותיו, במידה והאם נשאית, עומד על כ1%. האנטיביוטיקה מפחיתה את הסיכון בפחות.

לכן-לא כדאי להגיע לחדר הלידה בדאגה, גם אם לא מספיקים..

שאל אותי אם נגמר הדימום

אם משהו כואב באופן חריג

ולא בדק כלום

אני חזרתי לקיים יחסים עוד לפני הבדיקה

ואמרתי לו שזה קצת כואב

הוא אמר שהגיוני ושאני אהיה קשובה לגוף ואם זה לא כאב חזק מסתבר שהכל בסדר

ובאמת לאט לאט הכאבים עברו

כל עוד אין תלונות

ויש לה us  ומיטה והכל

לא אמור להיות בעיה

כשיש שאריות בד"כ יש דימום או כתמים

אני סומכת על הרופא שלי

הוא ממש מומחה

ואני שמחה שלא בודק אותי כשלא צריך

לא אוהבת להיבדק

ומה הכוונה הכל חזר למקום? מה יצא מהמקום?

שמזיז שם הכל

זה מה שהרופאה שלי אמרה

אם את סומכת עליו אז מושלם

בעיני רופא שלא עושה א"ס אחרי לידה/ נותן הפניה לא"ס זו רשלנות. 

אם התפרים נמסו

חוטים לבנים כאלה

אני בכל אופן ראיתי

וראיתי שנעלמו לאט לאט

עד הביקור אצל הרופא לא היה כבר

אבל לא היו לי הרבה תפרים

איפה התפרים

בכל מקרה אם את מרגישה לא רגועה את יכולה לבקש לעשות בדיקה

אני מעדיפה כמה שפחות להיבדק כל עוד אין צורך

לא היו לי כאבים חריגים (גם לא ביחסים) מבחינתי הכל טוב והאמת היה בסדר ולא היה צורך בבדיקות לאחר מכן ב"ה

בלי תפרים

כבר הייתי אחרי מקווה וחזרתי לקיים יחסים.

אמרתי שאין דימום בכלל, ואין כאבים.

אמר שמעולה ולא צריך בדיקה.

יחסים

אבל כן כדאי בדיקה פיזית לשאריות שליה

גם אם יש שאריות וגם אם יש תפרים שלא החלימו לגמרי

אני לא חושבת שזה מסוכן

מלבד כמובן מניעה אם את רוצה לקחת

אם לא אז אין שום איסור כזה..

הצורך להבדק זה לוודא שאין משהו חריג ואין שאריות שיליה שהמדד לזה הוא דימומים לרוב אבל אכן לא תמיד

ובדיקה פנימית ואו''ס

6 שבועות מהלידה וגם לא לקיים יחסי אישות באותו פרק זמן?

אני יודעת שהולכים לרופא נשים כתנאי לחזרה לשגרה

בתקופת משכב הלידה

אין פה איזה סוד שהרופא צריך לגלות.

יש תקופת החלמה של כשישה שבועות שלאט לאט הגוף חוזר לעצמו.

בסיומה אפשר לחזור בהדרגה לפעילות פיזית כולל יחסי אישות, וכדאי לקפוץ לרופאה גם

יוצא דופן אולי זה תפרים אבל גם שם, את תרגישי בעצמך אם משהו לא בסדר.

והייתי אצל כמה רופאים, בכל לידה רופא אחר.
הייתי הולכת לרופא אחר.

ב''ה הכל היה בסדר. מניחה שאם היה לך תפרים או כאב היתה בודקת.

לראות שהכל סבבה.

ואז אני עושה פאפ אם הגיע הזמן.

אבל אם זה רופאה שאת סומכת עליה ומכירה אז כנראה שזה בסדר🤷

זה בעיניי לא סיבה לריטלין.

אני מבינה שזה הדבר הכי קל למורה, ונוח שאם הורים משתפים פעולה אז יאללה למה לא.

אבל נשמע שהילד בסדר גמור, הוא רק בכיתה א, בעבר בכלל לא היתה ציפיה לעלות לכיתה א קוראים ורק בשלב הזה של השנה ילדים התחילו להתאפס על הנושא.

הגבירו את הציפיות מהילדים לשמיים, שיבואו קוראים, שלא ידברו, שלא יזוזו, שיתקדמו כולם בול באותו קצב כי אם זה מהר מדי אז לאבחן ולשלוח לכיתת מחוננים ואם זה לאט מדי אז לאבחן ולשלוח לכיתה קטנה או שילוב וכמובן כדורים.. ולמרות שמורים עובדים מאד מאד קשה, נשמע לי שיש דברים שהם פשוט החליטו לא להתמודד איתם.

אישית לא הייתי נותנת גם את מה שאתם כבר נותנים.. הייתי מדברת עם הילד מסבירה לו כמה חשוב לא להפריע בשיעור, עושה לו מבצע עם טבלת מדבקות או כל תמריץ אחר. וכן, לפעמים הוא ידבר ויהיה אסוציאטיבי (הוא ילד! הם אסוציאטיביים...) וזה יהיה בול כמו כל ילד אחר.

ועם ההתקדמות ההו כה חשובה בקריאה - פשוט שבו איתו בבית ותקראו. יש ילדים שלוקח להם קצת יותר זמן. אז מה

פשוט יש סביבי המון ילדים בגיל הזה, חלקם ילדים עם אתגרים כאלה ואחרים וחלקם "נורמטיביים" לגמרי (יודעת שזה נחשב מילה פוגענית, אין לי ניסוח יותר טוב כרגע), ואני ממש רואה שזה חוזר על עצמו אצל המון ילדים, שגרים באזורים שונים ובתיס שונים. עם הילדים המאתגרים יותר אני עוד יכולה להבין, אבל ילדים שקצת חולמים - אבחון וריטלין, ילדים שמדברים- אבחון וריטלין, ילדים שלא משתלבים חברתית - אבחון ותרופות. ועוד ועוד.  ברמה שבית ספר לא מוכן לתת לילד שקט שלא מפריע בכלל אבל שמאובחן עם דיסלקציה עזרה עד שיקח ריטלין.. לא יודעת פשוט נשמע לי מוגזם כל המצב

בכיתה המורה שלו לא התלוננה על דיבורים

יזמנו כמה פעמים כבר שיחות איתה והיא אמרה שההוראה המתקנת תעזור לו אבל חוץ מזה הכל בסדר גמור

(הדגישה שאין לנו מה לחשוש שהיא כבר עברה הרבה ילדים ופגשה הרבה סוגים והוא יעלה על דרך המלךך עם הקריאה)

הייתה אפילו רגועה מדי

אני מדברת על דיבור אצל המורה התקנת שעוזרת לו בקריאה

שם זה שיעור אחד על אחד

וכנראה הציפייה היא להיות הרבה יותר קשב כי למעשה אין הרבה הסחות...

לק"י

כל עוד הוא לומד ומתקדם (ולא מפריע אפילו לאחרים), אז הכל בסדר.

שהמורה הפרטנית תמצא דרך להתמודד עם זה.

על כזה דבר

לכדורים יש המון תופעות לוואי

אם לא חייבים לא כדאי

ואני חושבת שהגיוני שכשהילד באחד על אחד הוא יותר מעוניין לפטפט

יכול להיות שזה מבחינתו חוג עם "חברה גדולה" והוא לא מבין שזה זמן שיעור. או שלא בא לו עוד שיעור של להחזיק את עצמו בנוסף לשיעורים בכיתה. חוג זה דבר משוחרר יותר..

מממש לא הייתי נותנת ריטלין על כזה דבר. זה כדור עם הרבה השפעות

לק"י

אם רק בשיעור הפרטני הוא פטפטן זה לא נורא.

אם בכיתה, אז צריך לחשוב מה לעשות (לא מבינה בקשב וריכוז. אבל לא בטוח שתרופה זה הפתרון, אם זה הקושי היחיד).

או בגלל הקריאה? אם זה רק לקריאה אז קודם כל כתבת שגם אתם וגם היא רואים התקדמות, ושעם כל הכבוד תנסה להתמודד עם זה שהוא מדבר ואסוציאטיבי. אם יש פה בעיה של קשב וריכוז צריך לבדוק את זה כמו שצריך ולאבחן. עם כל הכבוד למורה הפרטית, מותר לילד לדבר ולהיות מוסח גם אם זה אחד על אחד, והדרך לטפל בזה היא לא לדחוף לו תרופות אלא לעניין אותו- בין אם שתשנה את צורת הלימוד או שתעשו לו מבצע או משהו שיתן לו יותר מוטיבציה. לדחוף תרופות של קשב וריכוז רק בשביל שיעורי קריאה פרטיים נשמע לי פשוט לא קשור. אם היא לא מוכנ העדיף בעיני להחליף מורה ולא לתת לילד תרופות שהוא לא באמת צריך

ועוד אחכ בהמשך התגובות הבנתי שבכיתה הוא בסדר והמורה לא התלוננה ושזה רק המורה באחד על אחד, אז באמת נשמע לי מוזר לתת על זה תרופה..

להפך לנצל את זה שהוא אסוציאטיבי לעשות לו משחקים מעניינים לאתגר אותו, לעניין אותו לא לדכא אותו... ולא בטוח שילד בגיל הזה צריך להיות דממה על הכסא בפרטני... 

פרופ ווטמברג

והוא גם אמר שהוא מבין על מה המורה המתקנת מדברת

שהוא כן ילד עם הסחות יחסית לגילו

ומקבל את ההצעה שזה יהיה לתקופה של הקנית הקריאה

ואז נשקול אם להמשיך אם בכלל צריך...

אני גם מכירה מהבית שהוא מדבר הרבה

זא עשינו אבחון

בלב כבד נתתי לו כי באמת רוצה שיצליח והוא גם יש לו המון מוטיבציה

אבל עכשיו היא ממש גרמה לי להתחרט...

באמת אחד על אחד זה משעמם כנראה בשבילו

אבל בכיתה עם כל ההסחות הוא כנראה לא משתעמם, בכל אופן הוא לא מפריע שזה ממש יפה

והשאלה אם אפשר להקנות קריאה גם בלי הכדור או שזה בלתי אפשרי? היתה תקופת ניסיון? 

בתחילת שנה הוא למד כמה שיעורים

ואז כשיזמנו איתה שיחה על התקדמות היא התלוננה שהוא מרבה לדבר וזה מפריע לו להתקדם כמו שהיא חושבת שהיה צריך

לכן המליצה על  אבחון

מה שלי הפריע בכל הסיפור

זה השורת סיכום

" מתקדם ומשתף פעולה אך עדין מרבה לדבר וכו... ולכן ממליצה לשקול העלאת מינון...

לא הבנתי היא מאבחנת קשב או מורה מתקנת?

לא יודעת איך מקובל לכתוב אבל נשמע קצת קשוח משתף פעולה ומתקדם למה אי אפשר להשאיר את זה שם פשוט

אולי להחליף מורה מתקנת? 

וגם הוא מתקשה לשבת

ויוצא מריכוז.

המורה אמרה שזה עדיין טבעי כי הם בסהכ באו הרגע מהגן הם צריכים ללמוד סדר יום.

וכל עוד הוא מתקדם היא לא רואה סיבה להתחיל לטפל.

נשמע שהגיוני שילד קצת תזזיתי.

או כוס שכתוב עליה לאבא הכי טוב בעולם

(אם זה הריון ראשון)

שיהיה בשעה טובה!

בקלות ובבריאות!

אין סיכוי שאצליח להפתיע...

הרבה פעמים קם ויוצא לפני שאני קמה...

ואני את ההריון הנוכחי גיליתי בכלל בחופשה בלעדיו

לא סיפרתי לו שאני בודקת

ולא האמנתי בכלל שזה זה

זה היה ביום האיחור ורק רציתי לדעת אם להתכונן לקבל מחזור באמצע החופשה חחח

הופתעתי ממש

אני תמיד עשיתי באמצע היום

קניתי ובדקתי

פעם אחת זה קרה בשירותים של קניון

שאף פעם לא עשיתי הפתעה כלשהי

לא ראיתי טעם בזה

שיחה רגילה לגמרי

לא אוהבת הפתעות

לא לעשות ולא לקבל

במיוחד לא מאנשים קרובים 

מחכים לזה שנים וכן רוצה קצת דרך מיוחדת, למרות שהבשורה עצמה תהיה הכי בעולם אבל עדיין

לא היה לי כוח לריב איתם כי אני מניחה שיש הסבר לזה באותיות הקטנות של המבעים והקופונים וההנחות על המשלוח

לק"י

התחיל קצת להשתעל. עד עכשיו היתה רק נזלת.

כרגע לא חושבת שיש מה ללכת לרופא. אם השיעול יחמיר, אז כנראה שכן.

שמה לו מי מלח כשקשה לו לנשום בגלל האף הסתום.

לק"י

משכיבה את התינוק עלי, פותחת בקבוקון, מכניסה לו לנחיר ולוחצת.

ואז הרבה פעמים יוצאת לו נזלת.

לא זוכרת תוך כמה זמן מותר להשתמש בבקבוקון פתוח. נראה לי 24 שעות.

לייף סליין תמיסת מלח סטרילית

לק"י

אני משתמשת ליממה בערך.

אבל אולי יותר זול לקנות ספריי מי מלח (אם זה עולה זול יותר מקופסה, וצריך את זה לשימוש יומיומי).

לדבר איתו על מה שהוא חווה, כלומר

שמת לב שתמיד בבוקר אנחנו כועסים עליךהרבה? ושהרבה פעמים חברים כועסים ש....?

בגלל זה רצינו ללכת לרופא שישאל אותך הרבה שאלות ויחשוב איך עוד אנחנו יכולים לעזור לך

כשעשיתי לילד אבחון קשב

וגם כשהוא מקבל טיפול תרופתי

אני מדברת איתו על זה בצורה ברורה וגלויה

משתמשת במונחים המקצועיים

אין בושה בשום אבחון

גם ילד מאוד מאוד חכם ומודע, קצת יותר קטן.

לא הכנו אותו הרבה מדי זמן מראש למרות שזה היה במחשבות שלנו כמה שבועות לפני כן. אמרנו לו יום או יומיים לפני שביום הזה הוא יסע עם אמא ואבא ויפגוש רופאים שישחקו איתו וידברו איתו ועם אמא ואבא.

זה היה הכנה ממש מספיקה בשבילו.

מה שכן, כדאי לדאוג שמדברים איתכם עליו בתשאול ומוסרים לכם את תוצאות האבחון שהוא לא יהיה נוכח וזה לא יהיה מעל הראש שלו אלא שהוא יהיה בחדר אחר או שיזמינו אתכם בנפרד בלעדיו. 

יש שאלה אחרת, איך מתווכים לילד את האבחנה שהוא קיבל. את זה את מוזמנת לשאול אם הוא יקבל אבחנה 

לומר לו 

נכון קשה לך כך וכך

והחוזקות שלך כך וכך

והתיעצנו עם הרופא שהיינו אצלו

והוא אמר שזה בגלל שהמח שלך בנוי בצורה אחרת 

וזה אומר ש..

וכדאי שנלך ל... כדי לעזור לך.

אבל אם אין אבחון

אני לא רוצה סתם להציף את הקושי אם אין לי מענה להציע

(החשד שלנו הוא הפרעות תקשורת אבל ברור שהוא בתפקוד גבוה מאד)

במיוחד שבמסגרת התלמוד תורה טוענים שהוא בסדר גמור,

אולי פחות משופשף חברתית. ולא רוצים לעזור לנו עם תהליך האבחון (רצינו כבר שנה שעברה לפנות להתפתחות הילד ממש הורידו אותנו מזה, שאין צורך ואנחנו הורים לחוצים וכו')

למלא טפסים וכו', גם אם הם לא רואים כלום.

גם אנחנו חווינו את זה. בסופו של דבר הרבה ילדים מתנהגים שונה בבית ובמסגרת. אבל אתם ההורים, ואתם מכירים אותו הכי טוב, אז תאמרו להם בנעימות ובתקיפות שאתם רוצים לקחת אותו לאבחון, ושבבקשה ימלאו את הטפסים. (המחנך הוא זה שצריך למלא את הטפסים, לא צריך את עזרת בית הספר מעבר. אם יהיה אבחון אז הם כן יצטרכו לעזור, אבל אז כבר יהיה לכם "אישור".)

מעל גיל שש צריך לפנות לבריאות הנפש של הקופה לפסיכיאטר

הוא מפנה לפסיכולוג אם רואה צורך

זה לפחות היה התהליך אצלינו

בכללית עד גיל 9 פונים להתפתחות הילד, והאבחון נעשה אצל פסיכולוג ובהמשך אצל רופא התפתחות.

לפותחת - למיטב ידיעתי האבחון העיקרי לתקשורת נעשה אצל פסיכולוג שמומחה לזה, ואחר כך מוסיפים אבחון אצל פסיכיאטר או אצל רופא התפתחות.

אם את רוצה ללכת בפרטי, אז הכי ממליצה על דינה זלזניק בירושלים.

בכל אופן, מה מסבירים לילד:

"אנחנו רואים שיש לך כמה קשיים בכמה נקודות (מפרטים), ושיש כמה דברים שאתה חזק בהם במיוחד (ומפרטים). אנחנו רוצים ללכת איתך לאישה נחמדה שתדבר איתך ותשחק איתך בכל מיני משחקים, ותוך כדי היא תוכל להבין למה יש לך את הדברים המיוחדים שיש לך."

לתווך לו את זה כמשהו נחמד מצד אחד וכמשהו נצרך מצד שני.

בע"ה שתראו ברכה ממנו!

אם בסוף האבחון יוצא חיובי, אז זה שווה את התוספת הגדולה במחיר (אפילו במובן הכלכלי, שהרי מתחילים לקבל קצבת נכות מוקדם יותר)

שלא בעזרת הקופה.

אני טועה? 

היום ביטוח לאומי עושה בעיות עם האבחונים הפרטיים...

עדיף ללכת דרך הקופה, ואם אין תורים קרובים ללכת דרך מכונים גדולים ומוכרים, כאלה שעובדים בהסדר עם חלק מהקופות-גם אם צריך ללכת בפרטי, כדי להקל על התהליך מול ביטוח לאומי, גם אם זה אומר לנסוע קצת רחוק או לחכות קצת יותר

האבחון תקף אבל כאמור מתחתי לא בהכרח שבט"ל יכירו בזה.
עדיף אבחון של הקופה עבור בט"ל, לפעמים הקופה מכירה באבחון פרטי.

לילדים עם ASD שאמרו לנו שלא קבלו בבט"ל אבחון פרטי.
(עובדת בבי"ס לחנ"מ)

יש הרבה סיבות למה לדחות תביעה

הרבה מהן לא מוצדקות

אני התלוננתי למבקר המדינה פעמיים על ביטוח לאומי

בשני הפעמים ביטוח לאומי התקפל מיד

ובזמנו ראיתי שביטוח לאומי הוא הגוף עם כמות התלונות הצודקות הכי גבוהה 

לבן שלי יש קצבה הרבה שנים

ואף פעם לא היה אבחון/ דוח רפואי מקופת חולים

הכל פרטי/ רופא של בית חולים

כדי לך במקביל לפנות למבקר המדינה

יכול להיות שהאבחון שיש לך מספיק

והיא אמרה שנשלח לה את שני האבחונים (של הפסיכולוג ושל הפסיכיאטר) והיא תעביר לבט"ל, בתקווה שמשם זה יתקבל מהר.

(הבעיה שעוד אין לנו אבחון של פסיכיאטר, והתור הקרוב שמצאנו הוא רק רגע לפני פסח... פסיכיאטר פרטי)

או נוירולוג.

אולי יהיה מהיר יותר

בשנה שעברה חיפשנו פסיכיאטר ילדים מומלץ ואצל הרבה מהם התורים היו לחצי שנה קדימה

בדיוק דחו אותנו מסיבה שהכי לא מוצדקת ולא מופיע בקריטריונים שלהם

אני התייאשתי ומתוסכלת מזה מאוד.

אשמח למידה לגבי המבקר- דחו אותנו בוועדת ערר

https://complaint.mevaker.gov.il/

אני זוכרת שהילד שלך כמעט בן 3

אז כדאי לך גם להגיש תלונה וגם להגיש תביעה נוספת בגיל 3 כי הקריטריונים משתנים 

ןממליצה בפה מלא

לקחת קודם ממישהי אחרת

ולנסות *בבית שלך*

אולי תחשבי אחרת אחרי זה..

קניץי דרימי 14

התלהבתי אבל תכלס=לא חושבת ששווה את ההשקעה

זה לא כמו שטיפה. אבל לשטיפה הייתי מגיעה פעם בשבוע, עם השואב מעבירה כל יום, גג יומיים,  עוזר בליכלוכים נקודתיים והבית הרבה יותר נקי מאז שיש לנו אותו.

יש לנו של רובורוק f25 

יש להם כל פעם דגמים אחרים במבצע של ה200 דולר

הפונקציות החשובות הם

1. חיי הסוללה במהלך השימוש

2. עוצמת השאיבה

3. גודל המיכל

4. שיש לו קו אפס כך שמגיע אוב לפנלים

5. ניקוי וייבוש עצמי.

כל שאר הדברים זה גימיקים נחמדים

אבל לא באמת משפיעים על האיכות וסתם מעלים בגלל זה את המחיר. 

רובוטי אין לי המלצות.

מצטרפת להמלצה של אנונימית לקחת ממישהי אחרת, יש כאלה מאוהבות במוצר ויש כאלה שלא מבינות על מה כל ההייפ

אני אישית, בתור שוש אמא לשניים מרוצה מהדרימי 14

מדגישה שזאת אני כי יש כאלה ראו את ההמלצה קנו ולא התחברו

בגלל זה מדגישה את זה

מצד שני יש מלא שקנו ואהבו.

השירות של דרימי, לא משהו. יצא לי לנסות פעם אחת להגיע אליהם וקצת הסתבכתי (בפעם אחרת שכן הצלחתי הם היו ממש נחמדים ועזרו לי במקום). בשני הפעמים לא היה מדובר בתקלה אלא בנורה שנדלקה ולא ידעתי מה לעשות

המכשיר עצמו? עבורי הוא מעולה.

לא נעים להגיד אבל הוא מחליף אצלי שטיפה והבית לגמרי נקי. עבורי זה מספיק, יש כאלה שאולי לא מספיק להן.

שירותים אמבטיה שיש חלונות עושה עם סבון וגורפת עם הדרימי. אני משתמשת בו בתדירות של בין פעמיים לארבע בשבוע, הוא מתמודד מעולה עם לכלוך בדירה של 4 אנשים.

ארוחת ערב צלחות עפות באוויר והדרימי אוסף הכל מצוין.

מוצאי שבת, טינופת של שבת - כנל - מתמודד יופי.

קניתי אותו, אחרי פסח יהיה לנו שנתיים.

יצא לי בתקופה הזאת להחליף שלוש או ארבע פעמים - את המכשיר קיבלנו עם שניים ואת השלישי רביעי קניתי באלי אקספרס. חומר ניקוי אני לא משתמשת במקורי, אבל שמה ממש ממש קצת. אם שמים הרבה חומר זה יכול לפגוע במנוע. 

אם את גרה באזור ירושלים, בשמחה תקחי ממני לכמה שעות - תזהרי לך אם לא תחזירי מייד.  אני חייבת אותו לידי. 

לכל מוצר שקונים משם יש תעודת אחריות. לשנה אחת לפחות זה בטוח 

מברכת אותו כל יום

לא ממליצה על הדגם שלי כי יש כבר הרבה יותר מתקדמים בשוק, בהזדמנות אשדרג בעז"ה …

חרף הייתי אדם די משכיל בניקיון אני ממש פרימיטיבית שוטפת את הבית עם סמרטוט.

אין לי מושג מה הצרכים, שלחתן אותי לבירור מעמיק

תודה לכל העונות 

יש לי המלצה על שוטף שואב ידני

אוטמטי יש לי דיס וגם המלצה חיובית השאלה כמה את רוצה להשקיע

שוטף שואב ידני יש לי את הדרימי h14 pro dual

שימי לב שיש h14 שהוא לא פרו אני לא ממליצה עליו בכלל מהמון פרמטרים (טווח שאיבה לא 180 מיכל מים קטן עוצמת שאיבה ועוד)

יש לי אותו כבר שנתיים ואני מרוצה מאוד היום כבר יצא h15 אבל אין לי ניסיון בו..

לגבי רובןטי יש לי xiaomi x20 אני פחות מרוצה כי הניקיון שלו ממש לא מספיק בעיני וגם החיישנים שלו לדעתי לא מספיק משוכללים..אחותי לעומת זאת קנתה את הדגם הכי מתקדם שעולה 5 אלף (אם תרצו אבדוק דגם) והוא מנצנץ לה את הבית הענק שלה אז זה כן שווה

אבל- זוג ללא, דירה מפלס אחד (ודי קטנה)

עשיתי לו תזמונים קבועים לחלק מהזמן, ובשאר הזמן מפעילה מהאפליקציה לפי המפה שיש לו של הבית. (נניח- רק סלון, ואז בוחרת איזה סוג - שאיבה/שטיפה/גם וגם, עוצמה וכו).

לנו הוא מחליף גם שטיפה, אם יש כתם חריג אז לפעמים משפשפת אותו ספציפית.

אבל בעיקר ליומיום, מבינה? למי יש כוח לטאטא את הסלון מטבח כל ערב? (מה גם שלפעמים צריך גם להעביר סמרטוט).

לא קניתי ידני כי לא רציתי לעבוד איתו, רציתי שיעבוד לבד.

קנינו דגם של חברה מוכרת אבל יחסית פשוט, אז עלה בערך 2000 לדעתי.

שיקולים שצריך לקחת בחשבון כשיש ילדים- עד כמה זה פשוט להגיע למצב שאין משחקים קטנטנים על הרצפה/שטיח? כתמים רציניים באופן שגרתי?

אה, ואם יש לך שטיח זה משהו שצריך לבדוק לפני שקונים. שלי יודע להרים את המגבים ולעשות רק שאיבה על השטיח. לא כל הרובוטים יודעים. (בידני לא ככ בעיה כי את פשוט לא מנקה איתו על השטיח)

נראה לי שהדבר היחיד שלא מתמודדת זה פלסטלינה דבוקה לרצפה אבל זה גם שטיפה רגילה לא מתמודדת וצריך להתכופף ולגרד...