שלום שלום ילדים וילדות! אנו, חברי ועד מועצת אנשי הפורום (נסיו"פ כמובן) רצינו לשדר ברכת מזל טוב לרגל אירוסי ונישואי (?) (!, בע"ה...) הניק המוכר הותיק האהיב והחבוב-

 @נחל!

נתכנסו היום (כמו בכל יום בעצם, אבל הפעם זה שונה) כדי לשדר את ברכת המזל טוב באופן יותר מרשמי (היינו לא רשמי).

לא ידוע לכולם אבל לשידוך של נחל עם בחיר ליבה יש מסע ארוך ומפרך מאחוריו (למרות שלמראית עין זה דיט ראשון, זינג, וורט וחסל מזלטובמזלטוב) מסע עם עליות וירידות.

לחלקם הנכבד של טלטולי הדרך הפניות האהבות הנכזבות והחתכים בשני-שלישיים למיניהם היה זכות להתהוות לקום להולד ולמות ממש על גבי הפורום.

רצינו להגיש בפני חצי הזוג המאושר (כי החצי השני לא. סתם סתם. פשוט למרות שהוא מאושר אין לו ניק, בקרוב, בקרוב...) ובפני כלל חברי הפורום בתוך שאר חולי עמו ישראל, בעלי האינטרנט בעולם כולו מצג קטן מתוך המסע הזה. מסע שיש שעוברים אותו ברגעים אלו ממש. בשיחה אישית, בשרשורים,בקפיצות לנ"ו נסיו"פ בע"מ נוער  שcool ועוד.  לכל אלו שאל סף ייאוש, מי יתן וגם לכם יהיה סוף למסע בהקמת בית נאמן בישראל.

המצג מדבר על עוד נסיון שידוך, אחד טוב דוקא. הוא הועלה לפה כבר בעבר אבל נערך מאז וכעת יותר  מובן [תו תקן נגישות לפלורוסנטים (מדרגה ג'  ואילך)!]

אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושוב- מזל טוב.

לחיים לחיים.

ט"ז באייר תשע"ז

חסויה:  היי!
 מה דעתך על חב"ד?

נחמיה17:  אווה...
כתבתי כמה פעמים על קפוסט...

חסויה: אבל מה דעתך?
בעד או נגד?
כלומר.... נו הבנת למה התכוונתי!

נחמיה17: כן....
אבל יש לזכור שהזרם הליאובוויטש ה"חדש" (מהמהר"ש) שונה מאוד מקודמיו ובטח מהמהרש"ב....

היה זרם לאיזה זמן 'קפוסט'. והוא היה משהו.

אפשר לסכם את זה כמו רה"י הקודם שלי בערך...
"מה הבעיה בחבדניקים"?

חסויה:  אממ אין בעיה. אני רק מבררת עליך.

נחמיה17:" אין בעיה עם 'חב"ד'-
 יש בעיה עם ה'ניק'"
לשון מרן רה"י שליט"א...

וכ"ש בפורום....

חסויה:  המממ...
אז יש בעיה עם ניק מסוים??
אני לא מבינה אותך


נחמיה17: ה"כ"ש בפורום" היה בכונה צינית מוסתרת למה שאת הבנת...
אבל בעיקרון הכונה שיש הבדל בין החסידות ותורתה עצמה לבין החסידים.
ברור שאני חושב שהריי"ץ והרב'ה גדולי עולם.

חסויה:  אוקיי
אז זה כן?

נחמיה17: אבל השיטה שאני אוחז ממנה ביהדות היא אינה כמו שיטתם בלשון המעטה....
ובטח שלא כחסידים.
ובטח גם בטח שלא כמשיחיסטים.
עליהם עוד לא דברתי בכלל...

חסויה:  חחחח
אז מה אתה אומר? אתה נקרא אוהב חבד?

נחמיה17:  הממ...
כן!

ולא!

חסויה: ואיי
אתה מסובך

נחמיה17: הסתבכת קצת...
חבד מסובכים!

חסויה: 

נחמיה17:  אבל אפשר לומר שיש לי איזו חיבה לתנועה...

חסויה:  סבבה . חיפשת שידוך לא? מה אתה אומר על @נחל? (מטרת כל הדיוך המסובך הזה)


נחמיה17:  פחחח....
אז למה באישי?

חסויה:  כי זה אישי...

נחמיה17: לא לא לא...
אם זה אישי אז זה אומר שזה רציני!
ואני רק  ילד!!!!

חסויה: לא זה לאא!-
זה לא נעים כי כבר ניסיתי לשדך אבל אחד הצדדים לא רצה.. וזה לא נעים שהוא יראה את זה...

נחמיה17: וחו"מ אין לי מושג אם יש לה חצ'קון על המצח, או שיש לה קול בס קצת מדי...

חסויה: 
אתה לוקח את זה רציני!
זה בצחוק

נחמיה17: ... או שיש לה נמשים שלא מתאימים לשיער.
וגם על דברים שוליים-
כמו שכל ומידות ועוד כמה דברים...

חסויה:  מה זה נמשים שלא מתאימים לשיער? ולמה שזה יפריע לך?!?!

נחמיה17:  מה זאת אומרת?!
בשביל מה אני מקדש ומתחייב בכתובה?

חסויה:  בשביל צבע הנמשים??

נחמיה17:  אני רוצה אישה עם נמשים מתאימים!
 
חסויה:  זו אפליה לשמה!


נחמיה17: זה לא הצבע של הנמשים, זו הצורה!
נגיד שיער בלונדיני אומר  שהנמשים צריכים להיות מסודרים בצורה -  .  ... . .... .
בערך.
(וכמובן בצבע בהיר יותר.)

חסויה:  אתה קרוע
ואם אין לה בכלל נמשים??

נחמיה17: אם אין נמשים אז השאלה היא- אילו נמשים אין לה!

חסויה:  אין בכלל!

נחמיה17:  אבל גם אין לה -  .  ... . .... . ?

חסויה:  אין!
(לא לנחל, בכללי!)
לא ראיתי את נחל, אז אל תשאל אותי.

נחמיה17:  אז אז מזל. לפחות היא יודעת אילו לבחור שלא יהיה..
רגע, לא ראית?
אז מה זה שוה?

חסויה:  זה שווה כי אני מגלה פה שאתה מפלה

נחמיה17:מה זה שוה שאת משדכת בלי שראית- ככה אני יכול  ללכת לשדכן בינישי-חסידי .
שיבקש יותר זול ממך...

חסויה:  אני לא מבקשת בכלל!

נחמיה17:  ... ואז ההורים שלה ושלי יתאמו ונתחתן בחושך!

חסויה:  ואז  לא תראה אם יש לה נמשים או לא. בכל אופן-  לא תמצא שדכנית כמוני

נחמיה17:  את לא מבקשת? אבל מה את לא מבקשת?

חסויה: 
מה אני צריכה לבקש?

נחמיה17:  זה לא מה את צריכה לבקש זה מה את צריכה לא לבקש!
את לא מבקשת 5 שקלים או שאת לא מבקשת 1000 שקל?

חסויה:  אני לא מבקשת שקל!

נחמיה17:
אבל שקל זה יותר זול מ1000 שקל!

חסויה:  נו ו?...

נחמיה17:  והשדכן הנ"ל לא מבקש 1000 שקל,
כך שאצלו אני חוסך 1000 שקל
ואצלך- שקל

!

את לא כמו נחל.
את לא יודעת לבחור את מה שאין לך....
קיצור לא משתלם במיוחד.
אם תתני לי להיות המנכ"ל של המשרד שבבעלותך- תוכלי להגיע להישגים הברה יותר מרשימים!

חסויה:  אני אפילו לא יודעת מה להגיב
חחחחחחח

נחמיה17:  פה  הבעיה.

חסויה: 
לא, אתה הבעיה!

נחמיה17:  את! את צריכה לדעת מה להגיב אבל יותר מזה-

מה לא להגיב!

חסויה:

נחמיה17:  אני בעיה? את בעיה! אני מסובך? חב"ד מסובכים!
טוב, טוב. לא אותו הדבר.

חסויה:  דייי אני צוחקת בקול בגללך! ויש פה אנשים!

נחמיה17:  אבל בנוגע ל "מה לא להגיב"- נגיד עכשיו. בהודעה הקודמת לא הגבתי משהו שבחרתי בקפידה לא להגיד!

חסויה:  שזה משהו חיוני שבחרת לא להגיד??

נחמיה17: חו"מ- אם את צוחקת בקול אז את מתאימה יותר לנער גבעות מצוי
(מנכל, כן?)

חסויה: לא, תודה.
אני לא מחפשת.
בשביל זה אני השדכנית.
הנה, עובדה שאתה מנכל גרוע!

נחמיה17: את טועה!
הסנדלר הולך יחף!
אם את שדכנית זה אומר שאת הבלחית של כל האיזור!

חסויה:  נו... בדיוק (הערת העורך- החסויה התכונה "נו בדיוק" כלפי ה"הסנדלר הולך יחף", בעוד הביטוי בא דוקא כהתרסה. שיחה אישית בכ"ז, לא שמים לב תמיד לכל משפט חדש שבא)

נחמיה17:  ששש!

חסויה:  ממש לא!
 זה אומר שבא לי להיות שדכנית.

נחמיה17:  וזה שאת לא יודעת שאת הבלחית זה בסדר!

חסויה: 
אבל אני לא!

נחמיה17:  זה בסדר! כי הכחשה זה בחלקים החמורים ביותר של הבלחיות והכחשה תת מודעית זה ממש ממש ממש חמור.

חסויה:  זה לא להכחיש, זה לדעת!

יש הבדל!

נחמיה17: זה חמור- כי את לא יודעת שאת מכחישה.
את חושבת שאת יודעת שלא אבל באמת את לא יודעת

חסויה:  אני יודעת שאני לא

נחמיה17:  זה תת מודע.
כמו שאמרתי כבר.
אבל זה בסדר שאת  לא יודעת!

חסויה: ( אה ברור, ואתה כן יודע.. ברור...)

נחמיה17: כי לפחות את יודעת מה לא לדעת...


חסויה: 
אם רק היו לי את האימוגים של וואצפ....

נחמיה17:  יופי. עכשיו נתהפכו היוצרות אני מגחך ואת לא...

חסויה: ישש

נחמיה17: )מעניין מה היה האימוג'י שהיית שמה פה(
לא "ישש", בכלל

חסויה:  את ההיא ששמה יד על המצח

נחמיה17:  כי זה השלב  המתקדם שאליו רציתי להגיע...
את בטח תוהה.

חסויה:)אכן תוהה)

נחמיה17: למה אני מביא אותך לשיחה אישית איתי!

?

חסויה:  כדי לחפור

נחמיה17:  למה לגרום לך לכתוב לי?
הרי לפני זה  לא דברנו!

חסויה:  אני כתבתי מבחירה. לא מהכרח.

נחמיה17:  זה מה שאת חושבת שאת יודעת שלא. אבל שוב.
את לא יודעת
הפעם אני בחרתי מה לא תדעי....

מעניין אם זה עובד

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.