במיוחד כשהוא מצטרף לרגשות אשמה ותסכול עמוק.
זה מרגיש כאילו שייפו את הנשמה בנייר זכוכית גס.
כאילו פצחו את הלב במפצח אגוזים.
זה כואב.
וזה בלתי פתיר.
אי אפשר לצאת מזה.
זה להישאר עם הכאב והבכי.
ואף אחד לא מבין באמת.
ואין דרך חזרה.
ויש רק חרטה צורבת
וגעגוע
תיסכול.
הלקאה עצמית.
יום כיפור תמידי.
ואני יודע שאין תועלת ברגשות האלה.
אבל זה חזק ממני.
מה לעשות.
נצטרך להמשיך לחיות ככה.
זה מרגיש כאילו שייפו את הנשמה בנייר זכוכית גס.
כאילו פצחו את הלב במפצח אגוזים.
זה כואב.
וזה בלתי פתיר.
אי אפשר לצאת מזה.
זה להישאר עם הכאב והבכי.
ואף אחד לא מבין באמת.
ואין דרך חזרה.
ויש רק חרטה צורבת
וגעגוע
תיסכול.
הלקאה עצמית.
יום כיפור תמידי.
ואני יודע שאין תועלת ברגשות האלה.
אבל זה חזק ממני.
מה לעשות.
נצטרך להמשיך לחיות ככה.

יש
