ואני אשב מול ירח
ואספר לו
והוא יקשיב (לפחות הוא)
במקומך.
הוא יהנהן בראשו כשיבחין
באותן המילים שדילגתי. ויחייך
והוא ישתוק עד שאסיים לפרוק
עד שכבר לא אוכל יותר להכיל את השתיקה.
ואני אשב מול ירח
ואנסה שוב ושוב
לדמיין אותך
במקומו.
@כאילו (תודה על זה כבר אמרתי?)