חיכיתי כל הלילה
עד שתעלה השמש בשבילה,
לא ידעתי מה לומר לה
שתזרוק לי תמפתח לעולם שלה

פרח
לא ידעתי שאת קרח,
לא בקשתי איזה נצח,
רק רציתי שנרקוד בלי סיבה,
למה לא נתת לי איזה פתח
לעצור את כל את כל המלח
בעייניך שטובעות מולי





היא בקושי מדברת
כל חצי משפט שלה כמו חידה,
כנראה היה לה חורף
מסובכת כבר שנים עם עצמה

כשהבוקר כבר הגיע
והאיר על הבדידות כמו פנס
לא רציתי להפריע,
עם השמש היא הופיע והקרח נמס

קרח
איך פתאום גיליתי פרח,
לא אכפת לי מהנצח,
רק רציתי שנרקוד בלי סיבה
ואין לך שום סיבה להסתתר
שום דבר כבר לא בוער
אני כאן להשאר תמיד.