בכפר קטן

מעבר להרים,

בין גיא לעמק,

נקיקים וצורים,

גר אי בשם אלכס,

עם בני משפחתו,

כולם אהבו,

אותם ואותו

הוא היה דור שישי

באותן הגבעות,

למשפחה ידועה,

של מתקני חלומות.

סב-סב-סבו של האיש,

לבניו אחריו את הסוד הוריש

וכל כל דור, אבות ובנים,

זה לזה חלומות מתקנים.

וגם ידידים, מכרים ושכנים

לביתתו של אלכס בכל עת מזדמנים:

"זו רק שאלה, פשוט עברתי פה קרוב,

סליחה שאני מפריע,

אבל החלום ממש לא טוב "

המתקן מקשיב, חיוך, כוס קפה,

והאורל יוצא עם חלום יפה.

וכך כל ערב עומדים בתור,

ואלכס מפליא חלומות לפתור.

אמרה אשתו "אלכסלה, סשה,

אני כל הזמן בתוך תוכי חשה,

שהכישרון להוציא מחלומות את הרוע

יכול בהחלט להפוך למקצוע.

למה שלא תעה מזה עסק,

בתמורה תקבל כסף, לחם ושסק?"

(כי באותו הכפר, בתור תמורה,

אנשים לפעמים שילמו בסחורה.

וסיבה שניה היא, שלמילה עסק

אין הרבה חרוזים חוץ משסק ורסק.)

חש אלכסנדר, ממש התלבט:

נימוק א'- בעד,

ומי נגד? נימוק ב'.

"אפתח לי עסק, אוציא חשבונית,

מע"מ, קבלות ואקנה מכונית".

(אז עוד כמעט לא היו מכוניות,

אבל בחלומות הכל יכול להיות"

"אך אם אקח כסף, מצד שני,

מי יתקן חלומות לעני?"

(כי עד אז, כשהוצע לו תשלום,

הוא אמר "תודה, לא צריך כלום")

כל הלילה הרהר,

וחשב ושקל,

להחליט לא היה

פשוט וקל.

ובבוקר הוא קם עם אור ראשון,

לקח קרשים, מגרפה וקלשון.

ובנה בחצר בקתה מעץ,

חיבר וצבע, כל היום התרוצץ.

עבד שעות ללא לאות,

עד שהחלום הפך למציאות.

בעזרת אישתו, הבנות והבנים,

תלה ווליונות, צייר עננים,

וגם שלט בשלל גוונים:

אלכס מתקן חלומות

ומתחת לזה בכתב ברור,

הוסיף הסברים לידיעת הציבור:

כאן מתקנים חלומות מכל הסוגים* תיקונים על המקום*

שיפוץ כללי* השאלה והשכרה של חלומות חדשים ומשומשים*

ביקורי בית* יעוץ והדרכה* מחירים נוחים* הנחה לקבוצות ולמעוטי יכולת*

עד מהרה מכל המקומות

החלו לבוא בעלי חלומות.

מתלוננת אישה על חלום די קודר,

"באים אורחים ואין כלום במקרר"

הגיע סוחר עם סיוט לא קטן:

"את כל ממוני בלע לוויתן"

סיפרו זוג רופאים: בחלומנו,

ראינו שכולם בריאים, לא עלינו"

וילד בן תשע חלם בשיעור,

שכל התעודה אפס, חוץ מציור

(למה רק בציור אין לו שלילי?

אין לי מושג, זה לא חלום שלי.)

בא החלבן וסיפור בפיו:

"חלמתי, אל תשאל, שביום אביב

כל הכפר רודף ומקלל:

מים בחלב הומעל מוהל!

ואני צוכה ובוכה ובורח,

ומטפס על הר טרשים קרח.

בלילה נרדמתי על הספה,

ובבוקר התעוררתי.... על הרצפה!"

"אל תדאג", מחייך התקן,

"החלום בכלל אינו מסוכן.

הרדיפה מסמלת רק הוקרה

של כל הכפר, (כולל הפרה).

ההר הוא גבוה, אבל זה אומר,

שיש לך שאיפות להגיע ליותר.

ואין חלום בלי דברים בטלים,

ככה אומרים כל הכללים,

אז זה שנפלת מן הספה ולחוץ,

להטבת החלום בכלל לא נחוץ."

באה קבוצת ילדים מהכפר:

"חלמנו כולנו דבר די מוזר:

שהמורה מרובעת והמנהל משולש

שהציונים עגולים, התרוץ משומש"

חושב אלכסנדר, מהמה ופותר:

"ציונים- בסך הכל זה עובר.

לגבי המנהל, משולש זה אומר

שיש לו קודקוד, פחות או יותר.

ויש דברים שאי אפשר לתקן או לגעת,

אך תוכלו להסתדר עם מורה מרובעת"

עמדו בתור

כל אחד והחבילה שלו:

יוסף ואברם ורוני, מי לא?

וגם זיגמונד בא, השכן הישיש,

וכל הזמן התערב והרעיש.

בשקט המתינו עשיר ועני,

גנב וישר, אתה ואני,

חולם בהקיץ וחולם מלא,

סבתא ונכד, בריא וחולה.

סופרי כבשים(!!) וסתם בהמות,

וגם סקרנים שבדו חלומות

ואלכס יושב בשלוה ובנחת,

פורס חלומות על גבי המטפחת,

משוחח מעט עם הלקוח,

מספר בדיחה שירגיש נינוח.

ואם זה חלום פשוט וקל,

בלי מכשפות או נחש, למשל,

הוא מתקן אותו על המקום וחסל.

וכאשר החלום מורכב ומסובך,

הוא רושם פתק, לבוא אחר כך.

או אם בא אדם ואומר: "חלמתי,

איך שבע פרות שמנות בלעתי",

אלכס מנסה לזכור, בעיקר,

מאיפה החלום הזה,

נשמע לו מוכר.

ולאחר, שנכנס עם זכוכית לתיקון,

הוא אמר: "חלומות, ידידי,

זה במם, לא בנון."

וכך עוברים הימים וגם הלילות,

האיש רב אמן בתיקון חלומות,

רואה בכל עמלו ברכה

ואשתו כל הזהן "אמרתי לך!"

הוא מחבר לחלום סוף חדש,

לפעמים מוסיף שיר עם ד"ש.

מבטל מפלצות, משנה קטעים,

ועושה חלום יותר נעים,

שאותו מניחים מתחחת לכרית

וחולמים שוב מהתחלת התסריט.

האנשים רגועים, בחיוך נרדמים,

כמו שנאמר: היינו כחולמים.

ואלכס עשה כמנהג אבותיו,

ולימד גם הוא לבניו אהוביו

את סודות תיקון החלום- איך ייטב:

"לוקחים חלום, לתוכו נכנסים,

את הקטע הרע בזהירות מכסים.

מוסיפים לולאה, צובעים קצת וורוד,

אם יש פצע כואב, מורחים מעט יוד.

מנקים כונות, מזליפים כאן חיוך,

מלטפים מסביב, ישר והפוך.

מכבים את החושך,

מעלים עוד קצת אור,

קרעי חלומות

בחוט משי לתפור.

מסתכלים מבפנים, עמוק וישר,

מוציאים את כל הלכלוך, אם נשאר.

רוקמים בדל חלום-ילדות של פעם,

כפית של תקווה לפי הטעם.

בוזקים אבקת חלומות מיוחדת,

שעוזרת לכל מועקה לרדת.

מוסיפים מילה טובה או שתיים,

לוחשים: "לא נורא"

(לא יותר מפעמיים!)

ומוסיפים בהומור, עם קצת דמיון,

פיסת חלום מהמדף העליון"

"כן, בני יקירי," סח האב,

"הלקוח בא, עננה על פניו,

ויוצא עם חלום ממש חלומי,

והכל- לא לשכוח- במחיר עממי."

אבל שלא תחשבו שלא היו רינונים,

אתם יודעים איך זה במקומות קטנים:

ההוא לא מרוצה, החלום שלו חורק,

לשני מאז התיקון הלילה קצת ריק,

העלתה טענה באסיפת ההורים,

שהילדים ממשיכים לחלום בשיעורים.

סוניה השמנה אמרה "הוא אשם!

החלום שתיקן לי לא התגשם"

ואפילו החלבן החלמן, בלי שמץ מצמוץ,

אמר "החלום שנתן לי היה חמוץ!"

היו אנשים רבים, לא מיעוט,

שמשום מה חשבו בטעות,

שתיקון חלומות תמיד מצליח-

ואת זה אפילו אלכס לא יכול להבטיח.

ויום אחד, ברעש ובצלצולים

הגיעה לכפר בשקשוק גלגלים

מכונית מהודרת עם אדון שהכריז:

"מתקן חלומות מיוחד מפריז!

אני מומחה מדופלם עולמי,

תיקנתי חלומות לכל המי ומי,

אני אתקן,

אני אפרש,

אני אפתור,

אצלי כולם יעמדו בתור!"

אני ואני ואני ואני-

כך הוא פירסם, כל חמישי ושני.

ופתח משרד והזמין את העם,

למכון "החלום ושברו בע"מ".

הוא הבטיח פרסים,

הגרלות, פיתויים,

תוכניות מנויים

לכל החיים.

ועל כל חלום שלישי-

כוס קפה חופשי חופשי.

הוא פירסם בעיתונים ברחבי המדינה:

"כאן תופרים חלומות לפי האופנה,

ושירות לסובלים מנדודי שינה.

חלום עם שליח במבחר טעמים

חלום בשידור ישן עם הילוכים חוזרים.

חלום עם שלט ואחוזי צפיה גבוהים,

חלום עכשיו עם המשך בלילות הבאים.

חלום ליל קיץ, ולמי שנוחר-

חלום יקיצה עם שעון מעורר.

חלום במו ידיך, חלום כבקשתך,

חלום לבד ועם כל המשפחה."

ובאמת, הפרסום השתלם, ועד מהרה

זרמו הלקוחות אצל המזכירה.

חיכו בחדר המתנה מהודר,

מילאו טפסים באופן מסודר

גיל ומיקוד, תעודת הזהות,

החלום הרצוי, הצבע, הסוג,

מוצא ההורים ושם בן הזוג.

ובסוף הטיפול קיבלו כצ'ופר

כרטיס הנחה לאיזה אתר.

המשך יבואאאא

מוקדש ל@נגרינסקי

אני אבוא חשבון עם מצביעי נעם ווינטר על מה שהם מבשלים לנו.

יפה יפה. אבל לא בשבילי.

האמת היא שהוא היה ממלכתי

לפחות זה

חבל

פחד אלוהים להעיר לבני נוער.

שלא ידקרו אותי עם הסכינים שלהם.

מה עושים עם כל הבוטים הללו?