אני כאן על הספה יושבת בוהה במסך וחושבת,
מה חסר ולמה? למה אין משהו שממלא?
יש בי איזה געגוע לעבר, געגוע לזמנים בהם הכל היה מופשט,
רצון לעשות, ליצור ובעיקר להרגיש שייכת,
להרגיש רצויה להיות כאן.
העולם מחכה לי, אני יודעת.
אני רק צריכה הזדמנות לפרוץ,
להגשים חלומות.
אומרים לי שאני בלחית, ישמצב
אבל תכלס אני, זו אני ורק אני
רק אני יודעת מה אני, מה צריכה,
מה טוב לי ורק לי.
אתה שם למעלה בורא עולם, תן בי כוח לעלות מעלה,
לא ליפול.
תאיר עיני.
אין יאוש בעולם כלל!
- לקראת נישואין וזוגיות