שנה עברה.
בדיוק שנה.. שנה משני דברים שונים אך יש בינהם קשר.
שנה שהשתנתי בה המון. וכעת, ביום ההולדת זה בדיוק הזמן לחשבון נפש..
איך השתנתי בשנה האחרונה? מה לטוב ומה לרע? איפה בילתי את הזמן, איך התנהגתי לאנשים, חברות, אחים ולכולם..
אני לא רוצה חרוזים, גם לא כתיבה יפה.. זה ממש לא המטרה שלי בהודעה הזו.
אני רוצה אמת. גם אם לטוב וגם אם לרע.
רק אמת.
י"א ניסן תפס אותי אתמול לא מוכנה. ברגע לא מתאים ופתאום זה "אווץ, מה הלו"ז?! לא התכוננתי לככה."
וזה אחרי כל הוואו שהיה לי לפני שלושה שבועות וקצת.
ואיכשהו זה קרה שדיברתי איתה..
והיא נראה לי ממש מבין היחידות שמבינות אותי.. לפחות מתקרבות. באמת שאין הרבה מהסיבה הפשוטה שכלום בנות חוו את זה מכיוון כזה. והיא גדולה יותר ממני, והיא עברה את זה.
לא אני לא חושבת שהצלחתי לבטא בכתב את מה שהרגשתי, אבל לפחות ניסיתי..
וההתכתבות שלנו, ומה שכתבתי נשאר רק שם. אוי זה מביך..
אבל שטויות, זו היא. זה לא יעבור הלאה..
בלילה, בזכותה, נכנסתי לשירים עמוק.
והשיר ההוא, דיי הוא באמת כואב לי. וזה לצרוח. ולא להבין איך עדיין זה ככה.
לצרוח באמת. לזעוק על זה.
אבל אין איפה.. אז מתחת לשמיכה, כולם ישנים ואני בשיא של השיר.
אני זועקת על אמת. בין המיטה לארון, קבורה בתוך השמיכה.
ומרגישה מוזר..
וסטטוס. כולן בטוחות שזה צומי. כולן. לגמרי.
שיהיה,.. והבטחתי לעצמי שאני לא מוחקת את הסטטוס עד שיעלם לבד.
ונראה לי השתגעתי. טוב אני לא יודעת..
בחיי שאני חבדניקית שרופה.
לא היה צריך לקרוא את זה, ואם כבר אז @עוצי, @טליה
את ילדה מהממת!! ואני יודעת שכבר אמרתי אבל..