רואים אנו שגם אל מול המצב הלאומי המסובך והמצב הרוחני המעונן, למרות כל הזעזועים הפוקדים את ביתנו הכללי אף חודרים לבתינו הפרטיים, עם כל זה הנוער לא נופל ברוחו, והוא מלא אונים וכח. מלא הוא רגש ומלא עליזות, מלא צער אך עם זאת מלא גבורה ואחריות, ושואף לצאת לישע עמו.
אך הרצון החי והאידאלי, המחפש את תפקידו, זקוק הוא לרועים שירעו אותו ויאירו את דרכו. מי הם, אם כן, אותם הרועים? כיצד מזהים אותם?
הנה כבר לימדנו הרועה הנאמן, הרמח"ל בפרק י"ט במסילת ישרים, מי הם הרועים:
"ואמנם, עוד עיקר שני יש בכוונת החסידות, והוא טובת הדור. שהנה, ראוי לכל חסיד שיתכוון במעשיו לטובת הדור כולו, לזכות אותם ולהגן עליהם. והוא ענין הכתוב "אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו"- שכל הדור אוכל מפרותיו. וכן אמרו חז"ל "היש בה עץ'- אם יש מי שמגן על דורו כעץ'. ותראה, שזהו רצונו של מקום, שיהיו חסידי ישראל מזכים ומכפרים על כל שאר המדרגות שבהם, והוא מה שאמרו זכרונם לברכה בלולב ומיניו: "יבואו אלה ויכפרו על אלה", שאין הקב"ה חפץ באובדן הרשעים, אלא מצוה מוטלת על החסידים להשתדל לזכותם ולכפר עליהם.
"וזה צריך שיעשה בכוונת עבודתו וגם בתפילתו בפועל. דהיינו, שיתפלל על דורו לכפר על מי שצריך כפרה ולהשיב בתשובה מי שצריך לה, וללמד סנגוריא על הדור כולו. וכבר אמרו זכרונם לברכה על הפסוק "ואני באתי בדבריך"- שלא חזר גבריאל ונכנס לפנים מן הפרגוד, אלא כשלימד סנגוריא על ישראל. וגדעון נאמר לו "לך בכוחך זה"- לפי שלימד סנגוריא על ישראל. כי אין הקדוש ברוך הוא אוהב אלא למי שאוהב את ישראל, וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל גם הקדוש ברוך הוא מגדיל עליו. ואלה הם הרועים האמתיים של ישראל שהקדוש ברוך הוא חפץ בהם הרבה, שמוסרים נפשם על צאנו ודורשים ומשתדלים בטובתם בכל הדרכים, ועומדים תמיד בפרץ להתפלל עליהם ולבטל את הגזרות הקשות, ולפתוח עליהם שערי ברכה. הא למה זה דומה, לאב שאינו אוהב שום אדם יותר ממי שהוא רואה שאוהב את בנו אהבה נאמנת, והוא דבר שהטבע יעיד עליו."
וכמו כן למדנו ב'אורות' הרועה הנאמן, הראי"ה זצ"ל, מי הם תלמידי- חכמים אמיתיים:
"אוהבי ד' ויראיו באמת וחושבי שמו הם הם העומדים בניסיון לסבול כל צער ועלבון מכל צד ועבר, ולעמוד הכן נגד כל כחות עליונים ותחתונים החפצים לבלע נחלת ד' ולהפריד את האומה האחדיית היחידה במלוא עולמים, הם הם הבנים דכנסת ישראל שהאם רובצת עליהם, מחצדי חקלא הבאים הסוד ד', ת"ח אמיתיים המרבים שלום בעולם, ומשימים ומטילין שלום בין ישראל לאביהם שבשמיים, בהוציאם מן הכח אל הפועל את כל אור הקודש הגנוז בכל אישי האומה, בכל אשר בשם ישראל יכנה".
ומכאן נדע אנחנושדוקא אותם אלה העסוקים בעת משבר בחיזוק האמון בנקודה הפנימית הקדושה, העומדת ביסוד חיי ישראל וביסוד קיומה של מדינת ישראל, ומשתדלים הם בכל כחם, במלוא האמון והגבורה, לטהר ולחזק את בנין התורה והארץ על-ידי גילוי הקשר הקדוש הקושר את כולנו ונשען על קדוש ישראל באמת, הם תלמידי חכמים האמיתיים.
אותם אלה שאינם פותרים לעצמם קשיים ובעיות על-ידי הוצאת אנשים מכלל האומה, על-ידי משטמות ודברי נאצה, על-ידי זלזול ובוז, אלא מתרוממים, למרות המכות והמדקרות, לעורר את עם ישראל מתרדמתו ולשחררו משיעבוד המידות והדעות הרעות שנקלטו בו מאומות העולם, הם הם הבנים שכנסת ישראל רובצת עליהם.
אך הרצון החי והאידאלי, המחפש את תפקידו, זקוק הוא לרועים שירעו אותו ויאירו את דרכו. מי הם, אם כן, אותם הרועים? כיצד מזהים אותם?
הנה כבר לימדנו הרועה הנאמן, הרמח"ל בפרק י"ט במסילת ישרים, מי הם הרועים:
"ואמנם, עוד עיקר שני יש בכוונת החסידות, והוא טובת הדור. שהנה, ראוי לכל חסיד שיתכוון במעשיו לטובת הדור כולו, לזכות אותם ולהגן עליהם. והוא ענין הכתוב "אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו"- שכל הדור אוכל מפרותיו. וכן אמרו חז"ל "היש בה עץ'- אם יש מי שמגן על דורו כעץ'. ותראה, שזהו רצונו של מקום, שיהיו חסידי ישראל מזכים ומכפרים על כל שאר המדרגות שבהם, והוא מה שאמרו זכרונם לברכה בלולב ומיניו: "יבואו אלה ויכפרו על אלה", שאין הקב"ה חפץ באובדן הרשעים, אלא מצוה מוטלת על החסידים להשתדל לזכותם ולכפר עליהם.
"וזה צריך שיעשה בכוונת עבודתו וגם בתפילתו בפועל. דהיינו, שיתפלל על דורו לכפר על מי שצריך כפרה ולהשיב בתשובה מי שצריך לה, וללמד סנגוריא על הדור כולו. וכבר אמרו זכרונם לברכה על הפסוק "ואני באתי בדבריך"- שלא חזר גבריאל ונכנס לפנים מן הפרגוד, אלא כשלימד סנגוריא על ישראל. וגדעון נאמר לו "לך בכוחך זה"- לפי שלימד סנגוריא על ישראל. כי אין הקדוש ברוך הוא אוהב אלא למי שאוהב את ישראל, וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל גם הקדוש ברוך הוא מגדיל עליו. ואלה הם הרועים האמתיים של ישראל שהקדוש ברוך הוא חפץ בהם הרבה, שמוסרים נפשם על צאנו ודורשים ומשתדלים בטובתם בכל הדרכים, ועומדים תמיד בפרץ להתפלל עליהם ולבטל את הגזרות הקשות, ולפתוח עליהם שערי ברכה. הא למה זה דומה, לאב שאינו אוהב שום אדם יותר ממי שהוא רואה שאוהב את בנו אהבה נאמנת, והוא דבר שהטבע יעיד עליו."
וכמו כן למדנו ב'אורות' הרועה הנאמן, הראי"ה זצ"ל, מי הם תלמידי- חכמים אמיתיים:
"אוהבי ד' ויראיו באמת וחושבי שמו הם הם העומדים בניסיון לסבול כל צער ועלבון מכל צד ועבר, ולעמוד הכן נגד כל כחות עליונים ותחתונים החפצים לבלע נחלת ד' ולהפריד את האומה האחדיית היחידה במלוא עולמים, הם הם הבנים דכנסת ישראל שהאם רובצת עליהם, מחצדי חקלא הבאים הסוד ד', ת"ח אמיתיים המרבים שלום בעולם, ומשימים ומטילין שלום בין ישראל לאביהם שבשמיים, בהוציאם מן הכח אל הפועל את כל אור הקודש הגנוז בכל אישי האומה, בכל אשר בשם ישראל יכנה".
ומכאן נדע אנחנושדוקא אותם אלה העסוקים בעת משבר בחיזוק האמון בנקודה הפנימית הקדושה, העומדת ביסוד חיי ישראל וביסוד קיומה של מדינת ישראל, ומשתדלים הם בכל כחם, במלוא האמון והגבורה, לטהר ולחזק את בנין התורה והארץ על-ידי גילוי הקשר הקדוש הקושר את כולנו ונשען על קדוש ישראל באמת, הם תלמידי חכמים האמיתיים.
אותם אלה שאינם פותרים לעצמם קשיים ובעיות על-ידי הוצאת אנשים מכלל האומה, על-ידי משטמות ודברי נאצה, על-ידי זלזול ובוז, אלא מתרוממים, למרות המכות והמדקרות, לעורר את עם ישראל מתרדמתו ולשחררו משיעבוד המידות והדעות הרעות שנקלטו בו מאומות העולם, הם הם הבנים שכנסת ישראל רובצת עליהם.