אני מחבב אותו ממש, הוא מקשיב נהדר ומדבר בנחת.
(והוא מנגן ממש יפה
)חשבתי על המון דברים היום באוטובוס, בזמן שהסתכלתי על הנוף החולף מבעד לחלון.
אני די סגור על זה שאני רוצה לצאת לפיקוד, ועם הזמן יותר ויותר מאמין ביכולת שלי ובהתאמה שלי לכך.
זה פוגש אותי בכל מיני סיטואציות. פתאום לנסות לחשוב מעבר להתנהגות הרגילה, להגדיל ראש, לקחת אחריות ולהזיז דברים.
זו חוויה מעניינת ומבגרת. זה דורש ממני אומץ, לצאת מהמקום האישי ולפעול על העולם. בעיקר כשזה נוגע להביא אנשים לעשות דברים.
כמובן שעוד צריך לדבר עם הרב, כי זו סה"כ החלטה כבדת-משקל. לחתום עוד שמונה חודשים בצבא זה לא עניין פעוט, במיוחד בהתחשב במקום שאני נמצא בו עכשיו.
אני ב"ה בתהליך חיובי של עליה והתקדמות, אבל ממש לא במקום שאוכל להגיד בשיא הנחת שהכל תותים.
בתקופה זו, כמה שבועות אל תוך הגדוד, אני שמח יותר ויותר על ההחלטה לא לצאת לפיקוד לפני כן. (לא ששאלו אותי, אבל בכ"ז
) אני לומד פה המון על עצמי, על צה"ל, ועל אנשים.קצת מבאס שלא יצאתי כמעט למשימות, אבל בעז"ה אצא מספיק בהמשך.
מחר מטבח. יהיה נחמד, אווירת פסח

- לקראת נישואין וזוגיות