לא לעשות פרצופים, כי אמרתי שעכשיו מותר לכתוב הכל!!!! 

אם רוצים לבער את החמץ הזה אין עניין לכתוב אותו בפורום.

אם כבר אז צריך גם לכתוב תשובה לכל טענה למה היא לא נכונה, ואז באמת נוכל לבער.

חשבתי אחרי שמתארסים כבר אין חמץ לבער 

חוץ מזה שלא צריך הרבה אומץ צריך רק 

ולומר 

ואז להרגיש 

#הרגע הזה שאני מרשה עצמי לזלזל ואפילו ללחשוב קצת שנאה כלפי עצמי בגלל כל מיני דברים חיצוניים ואידיוטים שבגללן פסלו אותי, כי נו-אתה באמת פחות שווה.

#היאוש שלי מחברה שמסתכלת בעין כלכך חיצונית על דברים שאפילו חברים שלי שמציעים לי מכוונים אותי למטה "כי אתה יודע אתה שונה..."

# היאוש שלי מהכללים- איך ומתי דברים צריכים לקרות, מה אנחנו בטלנים עלובים?

#הרגע הזה שאני מרשה עצמי לזלזל ואפילו ללחשוב קצת שנאה כלפי עצמי בגלל כל מיני דברים חיצוניים ואידיוטים שבגללן פסלו אותי, כי נו-אתה באמת פחות שווה.

#היאוש שלי מחברה שמסתכלת בעין כלכך חיצונית על דברים שאפילו חברים שלי שמציעים לי מכוונים אותי למטה "כי אתה יודע אתה שונה..."

# היאוש שלי מהכללים- איך ומתי דברים צריכים לקרות, מה אנחנט

הוא מראה שכולנו אנושיים

ואף אחד לא באמת לבד עם המחשבות המדכאות שלו.

הסירה שכולנו בתוכה מתנועעת על אותם הגלים.

ניצן, את מדהימה!

והנה שלי-

איך שלא הייתי רוצה להיוולד לעולם הזה. ואם היה כפתור שאפשר היה ללחוץ עליו ופשוט להיעלם בלי לגרום לכאב לאף אחד, הייתי מזמן מזמן לוחצת עליו.

מרגישה ייאוש ואכזבה עצמית  בעניין הרוחני שלי.

לאחרונה אני לא מזהה את עצמי.

דברים שהיו כ"כ משמעותיים בעיניי ירדו לי ואני פחות עקרונית עליהם.

זה חבל אני מרגישה לא טוב עם זה.

מפחדת שבסוף אתפשר על בן זוג.

**** אני יודעת שזו תקופה. וזו ירידה לצורך עלייה , ובעז"ה אחזור לעצמי.

תודה שהקשבתם לי.

.

אבל וואלה יפה  ואמיתי.

# למה אנחנו כותבים את מה שעל הלב שלנו ואחר כך מרגישים צורך להתנצל? 

# למה אנחנו מחייכים כאילו כלום. 

#למה אנחנו מתלוננים כאילו אנחנו הכי מסכנים בעולם 

# למה בא לי לראות סרט?? (טוב זה כבר לא קשור) 

כנראה ביערתי כבר את כל החמץ

וואו...

- הגאווה, ההתנפחות, תפיס מקום מיותר.

- הפחד שאני לא אהיה רצוי כמו שאני,

- הפחד שהבינוניות השואבת הזאת תבלע אותי בסוף.

- הפחד שלא ייצא ממני כלום.

כל הכבוד על השרשור!

שנזכה לבער מקרבנו את כל החמץ ויצר הרע!

#לא רוצה לפגוע באף אחד יותר.
#לא רוצה לפגוע בקב"ה יותר. 
# לא רוצה לפגוע בעצמי יותר.

#מחר בערב כל אחד צריך לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.
          אני לא מרגיש ככה.
                    אני מרגיש שאני עדיין בגלות. בגלות של עצמי.
                                      כבול ביצרים שלי. כבול בפחדים שלי.
                                               אבא, מתיר האסורים, אנא ממך, עזור לי לצאת מהכלא של עצמי!

בס"ד

*מחשבות שאני לא באמת דוסית, שאני סתם עובדת על עצמי שאני כזו ובעצם אני מזויפת..

*שאני רוצה בחור תורני ורציני אבל הוא לא ירצה אותי חזרה כי אני לא ברמה שלו ולא ראויה לו..

*שאם עדיין לא התחתנתי אז משהו בי דפוק...!

*ההרגשה שאני דחויה ושלא באמת רוצים אותי..

*שאם אני אהיה אני עצמי ואמיתית עם בחור שאני יוצאת איתו הוא לא ירצה אותי..

*הפחד לראות את כל החברות נשואות, ולהתבשר כל פעם שעוד אחת התארסה ועוד אחת, ולגלות שאת בין האחרונות והפחד הזה שאני מתחילה להיות רווקה מבוגרת..

*פחד שאני אנוכית 

*הרגשה שאני צריכה לתקן הרבה מידות שיש לי כדי להתחתן..

#הפחד מהכאב אם אגלה שהבחור שכל כך אהבתי (אולי עדיין נשארו קצת שאריות) מתארס . tears 

# הפחד שאולי אני מחפשת חיבור מדוייק מדיי: שיהיה גם רוחני, נפשי, פיזי, וכו'. 

והאמת אין הרבה פחדים ב"ה. חוץ מהפחד הראשון שזה ממש מלחיץ אותי, כי אני לא יודעת איך אתמודד עם זה במידה וזה יקרה. ואין לי כח לכאבי לב נוספים. פשוט אין לי כח.. טעטע..

וזהו. 

אופטימית נצחית 

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.