התייעצות לגבי חמות בעייתית..מקורית 1
שלום לכולם. אני באמצע שנות השלושים לחיי , נשואה כשנה וחצי למישהו ממשפחה במקורה מסורתית אבל גדלו בצורה לא ממש דתית חלק מהזמן, ז"א האחים חילוניים האמא כיום שומרת מצוות , אלמנה וגרה רחוק מאיתנו, אנחנו לא נוסעים הרבה אליה .. כי מאוד קשה לי שאנחנו שם שבתות שלמות ואין משפחה דתית מסביב.. וכמו כן הבעיה הכי קשה שלי שלא הבנתי לפני כן שלאמו יש בעיה נפשית מסוימת שגורמת לה להיות חסרת טקט וכפייתית כזאת בשאלות כאלה מוזרות .. מאוד קשה לי לתקשר איתה , זה לא אותה רמה של שיח .. אני מוצאת את עצמי רבה עם בעלי חצי מהנישואין על הנושא הזה.. מצד אחד רוצה לסוע אליה לכבד אותה מדי פעם אבל ממש לא נוח לי להיות אצלה שבת שלמה.היא גם אמרה למכר שחבר של בעלי שקשה לה עם זה שאנחנו לאחרונה פחות באים.. לפעמים אחד האחים החילונים מגיע לסעודת שישי וכמובן הם נוסעים לאחר מכן.. ככה שממש משעמם לי שם ואין חברה זה לא מקום שבעלי גדל שם.. זה גורם לי לחשוב על כך שלא בא לי להיות בחיי הנישואין האלה.. למרות שבאמת בעלי נורא מסכן ולא יודע מה לעשות..באמת זה אולי מחשבה קיצונית מדי אבל ממש גורם למתחים ביננו וויכוחים. בבקשה אשמח לעצות חכמות או מחשבות שיכולות לסייע בפתרון נורא קשה לי... תודה רבה
מה עם לשלוח את בעלך באמצע שבוע?binbin
ואולי תצטרפי פעם בכמה זמן...
אני מבינה את הקושי אבל חבל שזה יצור מתחים בינכם, תדברו על זה, תגיעו להסכמה בינכם איך מתנהלים במצב הזה.
אמרתי לו את זה פעם שיסע אליה באמצע שבועמקורית 1
בגלל העבודה שלו זה לא ממש מתאפשר זה נורא קשה לו עובד הרבה שעות.. העניין ששבתות היא גם נורא בודדה חברתית היא גם ניתקה את עצמה מאנשים , לכן מרגישה שאנחנו לא באים מספיק.. מרגישה שאין ממש פתרון לזה ..
מבעס ממש...אולי להזמין אותה אליכם לשבת?יעל מהדרום
לק"י

לפעמים לארח יותר קל ויותר נחמד.
חיבוקפאז
נשמע ממש מאתגר
מצד שני זו לא נראית לי סיבה לפרק נישואים...
תנסו להביןאת הרצון הבסיסי של כל אחד ולמצוכ פתרונות שיספקו את שני הצדדים, או ידרשו גמישות מסויימת מכל אחד אבל לא ויתורים שגדולים עליכם.

לדוגמא; הוא דואג לאמו שלא תהיה בודדה
את- זקוקה לאוירת שבת וקשה לך להיות שם.

מובן מאד...

אפשר להחליט שנוסעים שבת אחת לחודשיים נניח, ובשבת הזו את דואגת להביא איתך ספרים/עיתונים/משחקים כדי להעביר את הזמן יחסית בטוב.
שבת בחודשיים נניח תזמינו אותה אליכם- גם לה יהיה נחמד ואתם תהיו באוירה שלכם...
אפשר לנסות לדאוג עם אחים/דודים/קרובים אחרים שיהיה איתה מישהו גם בשבתות שאתם לאנמצאים וככה לא תהיה בודדה.
פעם בחודשיים- שיסע לבקר אותה. גם אם עובד וכו', אחת לחודשיים אפשר ביום שישי או אפילו לקחת חצי יום חופש.

לגבי חוסר הטקט- זה באמת לא נעים.
עם זאת תסתכלי על זה כסוג של חולי/בעיה בהבנה,
תשתדלי למצוא דפוס התמודדות שעוזר לך-
נניח להתייחס לדברים בהומור בקול או בינך לבין עצמך,
לענות תשובות יחסית לקוניות (כן כן, בע"ה, תודה רבה).

בעלך נקרע בין אמא שלו האלמנה והבודדה לבין אשתו הטריה
תשמחי שבעלך הוא אדם טוב, שדואג ומכבד את הוריו ובע"ה ידאג ויכבד גם אותך.

אתם פשוט צריכים למצוא את הדרך להבין זה את צרכיו של זה,
ולראות איפה אפשר למצוא דרכים עוקפות ואיפה כל אחד יכול לותר...


אם לא תמצאו את הדרך לעשות את זה ביניכם אולי כדאי אפילו להפגש עםיועץ נישואין לצורך הזה ולקבל ממנו הדרכה ועצה.מה שבטוח שזו לא סיבה לפרק נישואין...

בהצלחה מותק
אני לא בטוחה שהכותרת "חמות בעייתית" מתאימה. אולי זה רק אנינפש חיה.
אבל אני חושבת
אם תנסי לשנות את הנקודת מבט על החיים
ועליה

יהיה לך יותר קל.


את בטוחה שאת רוצה לפרק על זה את הנישואין שלך?!


יש הרבה אנשים שהיו שמחים להתחתן
מצד שני
אצל כולם יש חבילות....
כל אחד עם הפעקאלאך שלו...


מאמינה ששיחה אולי של ייעוץ מה לעשות
תועיל לך
יותר מלטעום מרור במשך חייך.


בהצלחה
מועדים לשמחה!
קצרה היריעה..מקורית 1
אם הייתי מתחילה להסביר למה היא בעייתית אז הית מבינה... זה ניסיון לא קל עבורי להתמודד איתה (ועברתי ניסיונות... ) זה לא רק אני.. אנשים מתרחקים ממנה (יש לה עוד כלה דתיה שלא מגיעים לשם בכלל הם חתול ועכבר כך הבנתי) .. יש שם משהו מאוד לא בריא כפייתי בעניין ניקיון אם משהו נופל נשפך אחד הנכדים היא עושה דרמה ומגיבה בצורה היסטרית ולא הגיונית... מפחיד אותי לחשוב שיהיה לי ילד למשפחה כזאת.. אולי זה לא סתם גם מתעכב... (סליחה אם זה נשמע מתנשא או מתוך גאווה אבל אני מאוד רגישה ועדינה מדי לצעקות האלו שהולכות שם ..) מקווה שהבהרתי את הנק' של הבעייתיות
א. היא אלמנה. ב. יש עניין של כיבוד הוריםסודית
היא רוצה לראות את הבן שלה נשוי ושמח
ממש לא מעניין התוכן של השיחה

זו גמילות חסד- בתדירות שלא תגרום מתח וצער בינכם
תחליטי כמה את יכולה, והקב"ה ישלם שכרך
סתם שאלה...אם זה היה הפוך איך היית מצפה מבעלך להתנהג??gili44160


אני מניחה שהתשובה תיהיה סובייקטיבית, זה לא מצב פשוט בכלל!כשתאמין...
אחרת חז"ל לא היה מאריכים ומציינים זאת כבעיה של הדור.

דעתי שאת חייבת בכבוד בעלך ולכן השאלה וההתמודדות היא רק 'מולו' בגלל הקושי שהוא גם שלו.

אני מאמינה שאת חווה קושי שלא פשוט להכלה. וצריך הרבה כוחות נפש לעבור כל פעם מחדש אינטראקציה ככל שתיהיה קצרה או ארוכה.
לכן תצטרכו למצוא דרך של הרע במיעוטו שיחזיר את השקט לביתכם ולא יהווה סיבה למריבות.

מה דעתו של בעלך בכל הפרשה הלא קלה בלשון המעטה?
האם הוא מרגיש את הקושי שלך כפי שהוא מרגיש את הקושי של אמו?
הצעתי האישית לא לחשוב לפרק את הבית. במידה ולא תצליחו להתמודד לבד לערב את הרב קוואס.
הוא מרבה לדבר על הנושא הזה בהרצאות 'ועזב את אביו ואימו.... כמובן שכל עניין לגופו.
אני רואה אותו ממש בר סמכא ובעל השפעה לעזור לכם באופן שקול ומקצועי.


זה תגובה לכשתאמיןמקורית 1
הוא מודע לקושי שלי.. הוא גם מתקשה להתמודד עם זה אבל רוצה לסוע כדי לכבד אותה. הוא גם די חסר אונים מול המצב .. היא אישה באמת לא פשוטה בלשון המעטה. הוא ילד מאוד טוב מרחם עליה מאוד. וגם שהיא נורא מרגיזה הוא משתדל לא להתעצבן עליה לפעמים הוא לא מצליח. הוא בעבר דיבר איתה על החוסר טאקט שלה מולי והיא באה אליי להתנצל בצורה מסוימת.. כי כנראה לא היה נעים לי ממנו ולא רצתה לריב איתו. היא לא מבינה מה ההשלכות של הדברים שאומרת , לא מודעת לעצמה כנראה.. לא יודעת..
אענה לך..מקורית 1
אני באמת לא יודעת שאלה טובה.. זה באמת משהו נורא מורכב.. גורם לי להרגיש דכאון ועצבות עד כדי בכי שאנחנו יוצאים משם.. יודעת שזה גם משהו שהוא שלי..
..חבוי

 

אני באמת לא כ"כ יודעת לומר ולהשיב רק רוצה לומר שמהיכרות קרובה עם אנשים עם בעיות נפשיות, 

הם אנשים טובים כ"כ עם מעטפת לעיתים לא תמיד נעימה. תלוי כמובן ברמה.. אבל בסוף צריך לנסות לחשוב ולראות איך באמת אפשר לפעול איתה בטוב ולא לחשוש..

יכול להיות שכדאי (בגבול הנורמה והמסוגלות שלך כמובן) "להיענות" לדברים שכ"כ חשובים לה בזמן שאתם נמצאים וכך לעורר פחות את ההתנגדויות שלה.

 

מעריכה מאוד את הרצון שלך לפעול ולשפר את המצב!

בהצלחה גדולה.

 

תודה מקסימהמקורית 1
על התגובה.. אני משתדלת באמת תמיד לעזור לה לפני שהיא אפילו מבקשת והיא באמת שמחה תמיד על זה.. יש לה כזה עצבים כאלו בנוסף כאילו מצד אחד רוצה לארח אבל מצד שני קשה לה כזה ומתלוננת שאין לה כח .. אני תמיד מביאה דברים שאנחנו באים .. פשוט אמא שלי שונה ב 180 מעלות וזה קשה לי שיש לי חמות כזאת.. לא דמיינתי בחיים שתהיה לי כזאת..
אולי בגלל שהיא לבד מהבדידות היא נהייתה מרירה כזאת אח שלי אוממנחם11אחרונה

אומר שאדם עצבני עצוב מה שהוא צריך זה חיבוק אוהב

וואוו בכי.. עצבות.. דיכאון מצב לא בריא, תטפלי בעצמךכשתאמין...
אל תתני למצב להימשך... הוא צריך לדעת לאן זה מוביל ומה תוצאה של אישה שהיא לא שמחה.
המלצתי החמה לפנות לרב קוואס הוא הכתובת! באמת מצב לא פשוט!
בהצלחה יקירתי!
נרשמתי לפורומים במיוחד בשביל לענות לך כי זה נגע ביזוגיות זה העיקר
הי יקירה, נשמע מצב ממש ממש לא פשוט..
חשוב שתדעי שהסיבה הראשונה לגירושין באופן סטטיסטי היא ההורים. וזה חשוב לדעתי לפרסם את זה בשביל שנבין עד כמה הבעיות האלה הן קריטיות וצריך להתמודד איתן במלוא כובד הראש.
לעניות דעתי הדבר המרכזי בהתמודדות הזו הוא לא מה שקורה מ
המשךזוגיות זה העיקר
מול חמותך אלא דווקא מה שקורה מול בעלך.
חשוב להתמודד עם זה כמשהו זוגי ולא כמשהו שלך מולה ושלו מולה, העיקר זה הזוגיות שלכם ואיך זה משפיע עליה ואיך אתם לומדים מזה כזוג ומתמודדים עם זה כזוג. הצרכים שלה הם משניים ליד בניית הזוגיות שלכם, בטח בתחילת הנישואין ובטח אם שניכם לא הכי צעירים, לדעתי הכי חשוב להסב את המבט פנימה לזוגיות כי היא הדבר המרכזי וקודמת לכיבוד הורים
תודה לךמקורית 1
שהגבת במיוחד. מעריכה זאת יקרה. אני והוא יודעים את זה , אנחנו מנסים להתמודד עם זה יחד עכשיו יותר מפעם. בהתחלה היתי ממש נפגעת ולא יודעת איך להתמודד איתה עד שהיתי פותחת את זה מולו.. עכשיו כבר יותר למדתי להבין את ההתנהלות שלה ולדעת איך לענות לה בצורה חכמה.. ולא להכנס איתה לפינות..
תודה רבה יקרה!מקורית 1
אשמח אם תשלחי לי בפרטי אם איך מגיעים אליו ואולי נפנה אליו להתייעצות. (מיועד לכשתאמין...)
מזדהה וגם קצת מהצד של בעלך...בתשובה מתמדת
בדיוק פירסמתי על זה פוסט אישי על חוויותי מליל הסדר עם אשתי בחיק משפחתי.

גם לאשתי קשה עם הסגנון של המשפחה שלי.
קשה לה שאמא שלי לא תמיד מבינה ולא מתקשרת בצורה תקינה וקשה לה עם רמת הדתיות הגבוהה והסגירות והצניעות המופרסת לטעמה.

אז ליל הסדר היה מדהים אבל למחרתו כבר היא התחילה להרגיש שנמאס לה..כי היא הייתה תקועה לטענתה עם אמא שלי ואשתו של אחי שעתיים בזמן שהייתי בתפילה
ובמוצאי החג פשוט איבדה את זה ודיברה איתי מגעיל על אמא שלי ושאר המשפחה ואמרתי לה שזו הפעם האחרונה שהיא תבוא איתי למשפחה שלי..ומעכשיו מפרידים כוחות היא יותר לא תבוא רק אני אגיע מידי פעם.
אבל היא הבינה שהגזימה וביקשה סליחה וממש רצתה שאסלח לה אבל קשה לי לשחרר ומנסה ומנסה אבל הרוע שיצא ממנה בהתפרצות הוא מרתיע ואני מרגיש שבאמת יש ביננו פערים.

גם לי קשה מול המשפחה שלי וגם מובך מאמא שלי לעיתים והיא רק מוסיפה לי עוד משקל ומתח.

אז אני מאוד מאוד מבין אותך...ממש !

איך היחסים עם המשפחה שלך? איך הם? נעימים וכיף לבוא ?

לדעתי הפיתרון שיכול להיות הוא לשכור חדר לשבת ליד האמא של בעלך להיות בסעודות ובשאר הזמן בדירה.

ותחשבי שאין בעיה עם החמות..איך היחסים עם הבעל??
תשקיעי בזה מחשבה ותביני גם שזה בסוף הכל משמים שנועד לתקן אותנו.

ושיהיה בהצלחה
סחטן על הכנות! כל כך מבינה אותך, רק תזהר -אם+7

מתגובות בזמן של כעס- שהן לפעמים לא מידתיות, ושלפעמים קשה לחזור בך אחר כך.

 

לתשובה מתמדתמקורית 1
קראתי את מה שכתבת.. מבינה אותך. מחזקת את ידייך.. מבינה איך זה להיות מהצד השני רואה איך זה קשה לבעלי ואיך הוא לפעמים לא יודע בעצמו איך לאכול את אמא שלו... תמיד שאני אומרת לו אני ממש משתדלת תמיד לומר לו שאני מבינה אותו ושרואה שיש לו התמודדות לא פשוטה.. לא יודעת מה העניין עם אמא שלך אבל לפחות אצלך יש עוד אנשים שניתן לתקשר איתם. אני פשוט מרגישה שם נורא לבד.. היא לא אוהבת אנשים סביבה מתעצבנת מכל דבר ומפריע לה כל דבר. נראה לי באמת כל אחד והסיפור שלו. לפעמים אני אומרת לעצמי באמת זה פשוט תיקונים אין לי הסבר אחר.. כאילו מכל החמות שיכלו להיות לי בעולם .. בא לי דבר שהכי קשה לי כאילו מרגישה שגדול עליי.. ועברתי קשיים בחיים .. אולי צריך לעבוד על הביקורתית שיש בי שאני רואה לאן זה מוביל הוביל אותה. לגבי מה שהצעת אין מצב בעולם שזה יקרה לשכור דירה לידה בשבת??... זה לא אפשרי טכנית במקום שגרה וגם לא הגיוני אמא שלו תיעלב ממש אין מצב! לגבי המשפחה שלי הם מדהימים מארחים מכל הלב וממש כיף לו אצלנו..
תודה על תגובתךבתשובה מתמדת
אמא שלי אישה נהדרת אבל מבוגרת ופשוטה וצדיקה וכבר לא תמיד חדה ומדוייקת כבעבר וזה יכול לתסכל את רעייתי.
אשתי מעריצה אותה על הרבה דברים וכואב לה שהיא מבוגרת ולא פגשה אותה קודם חושבת שזה היה לה חוויה שונה.
קשה לה שאמא שלי כבר לא מנקה כבעבר כי אין לה כוח שהיא לא משקיעה כמן שהיא רצתה ...

חמות זה דבר שנכתב על זה מליוני ספרים ורעיונות על הקושי הזה.ככה שצריך לקחת בפופורציות

וכן כל אחד מקבל את התיקון שלו בדיוק היכן שקשה לו
ככה זה. כי באנו לעולם הזה לעבוד אני גם לא הכי מתחבר לחמות שלי אבל מנסה לזרום והיא מעריכה אותי ובלעתי הרבה בשביל לשמור על יחסים תקינים ושלום בית ואני גם מחזק אותם מול אשתי שתהיה גאה בהם ואני לא מחפש להגיד לה החסרונות שלהם שלא תרגיש רע עם עצמה
להיפך...אני מפרגן הרבה.

לדעתי הפיתרון הוא קשר טוב עם הבעל ולחזק ולחזק וחחזק ולהגיע כמה שפחות לאמא ..
יצא לי קצת עילגמקורית 1
כתבתי מהר..כל הכבוד לך שאתה מפרגן למשפחה שלה ומסתכל על הטוב שבהם. אני גם מנסה ממש אבל במקרה שלי הם באמת נורא שונים .. סגנון שונה לגמרי לגמרי ממני וממשפחתי..גם בגלל הקטע הדתי.. אמא שלו נגיד מעשנת וכזה.. בכלל כל אחד שם ממש אחר ואני ממש מרגישה צורך להתעלות מעל עצמי כדי לנסות להתחבר אליהם.. ( שאני קוראת את זה זה נשמע מתנשא קצת.. אבל בגלל שהתחתנו בגיל מאוחר זה קשה פי כמה להכנס למשפחה מאוד שונה.. )
וואלה, נגעת לי בלב, חזק!אם+7


וואלה, נגעת לי בלב, חזק!!אם+7

אני כל כך מעריכה אותך, ושמחה מאוד מאוד על המודעות שיש לך,

שאת לא רוצה להרוס את היחסים עם בעלך בגלל אמא שלו.

וגם קצת מזדהה, כי גם מתמודדת עם חמות שכל כך שונה מאמא שלי, שבא לי לצרוחחחח!

מעירה ומבקרת, לא מחמיאה ומעצבנת ו...גם אלמנה.

ובגלל האלמנות שלה אני מרגישה תמיד לא בסדר לומר לבעלי שלא בא לי ללכת אליה.

באמת, מה שהציעו לך- שבעלך ילך לבד, זה פתרון מעולה, שיצא פעם בשבועיים שעתיים קודם מהעבודה, וילך.

אבל הכי חשוב זה לדאוג שהיחסים שלכם לא יהרסו, את הרי לא חושבת שאצל כולם הכל מושלם חוץ מאצלך, נכון?

לא היית רוצה להתחלף עם אף אחד, תאמיני לי, כל אחד וה"פעקלע" שלו...

בעלך נשמע מאוד אמפטי ומכיל ומבין, וזה לא מובן מאליו, שתדעי שגם אם יש לו ביקורת על אמא שלו, כל כך קשה לשמוע את זה, גם אם הוא חושב כמוך- מבת הזוג. וזה גורם לו להתנגד ולהתגונן.

אני רוצה להאמין שכשתגדל המשפחה יהיה לך יותר קל.

בהצלחה, מחזיקה לך אצבעות!

אלמנההר נוף

גם אני נרשמתי במיוחד כדי להגיב 

אני גם גרה אצל חמותי באותו בית ממש אני אמא לשישה ילדים וכן היא ...אלמנה 

עכשיו אני מאוד רוצה לעבור עברנו אליה כי כלכלית לא היתה ברירה אבל אני כבר לא יכולה קשה לי ליגבור על הרגש 

יועץ נישואיןEmuna.s
קראתי את רוב התגובות. אמנם יש פה עצות מאוד טובות, אך לדעתי המקרה הוא קצת מורכב ודורש ייעוץ מקצועי יותר.
מטפלים זוגיים מנוסים ידעו להתמודד מצויין עם הבעיה ויכולים להציל לגמרי את חיי הנישואין.
כמעט כל בעיה אפשר לפתור עם יועץ טוב!!

אם בעלך הוא אדם טוב ואת אוהבת אותו, אז חבל לפרק את הנישואין.
אין זוגיות שאין בה אתגרים, מפשוטים עד מורכבים.

מאחלת הצלחה רבה!
לפרק נישואין בגלל חמות?בתאל1

נראה לי קצת הרחקת לכת...

לדעתי אל תריבי עם בעלך על דברים שקשורים לאמא שלו.

זאת אמא שלו והוא מכבד אותה, והוא בטוח מודע לחסרונות שלה.

חכמת נשים בנתה ביתה...

 

תדייקי עם הכותרתדלית


תדייקי עם הכותרת .דלית

יש לך בעיה עם חמותך בתחום מסוים .או שיש לחמותך בעיה שקשה לך איתה . לא כל כך הוגן להפוך אותה לבעייתית .אני בטוחה שיש הרבה בה גם דברים חיוביים כמו לטרוח ולארח את הילדים עם המשפחות עם כל מה שכרוך בכך . בייביסטרית זמינה בחינם גם שלא נוח לה וקשה לה . מתנות לנכדים . עזרה כספית . ולזו שכתבה שהאלמנות של חמותה היא גם בעיה - לא הבנתי למה התכוונת . אני מצדיעה לחמותך שהכניסה משפחה שלמה עם 6 ילדים לבית שלה .קצת הכרת הטוב .

עעחדשה ישנה
מה שאת מתארת נשמע מאוד קשה ופוגע להיות לצידה של החמות שלך.. (מכירה מקרה דומה מקרוב אבל הרבה יותר בקטנה). מעלה לך כמה נקודות למחשבה-
1. בשום אופן אל תגיעי למצב שאת מוציאה את העצבים שלך מחמותך על בעלך!!! הוא מודע למצב, הוא לא טיפש, תבלעי את הצפרדע ותמצאי מישהו אחר להוציא עליו ת'עצבים. למה? כי זו אמא שלו. לא משנה כמה היא משוגעת, הזויה, מעליבה... כשמישהו אומר לך דברים רעים על אמא שלו אתה ישר נפגע ומגונן וזה כמובן קרקרע פוריה למריבות ומתחים ביניכם.
כמה שאני מבינה אותך וכואבת את כאבך יותר כואב לי על בעלך שזו אמא שלו והוא צריך לספוג את הפאדיחות שאמא שלו עושה מצד אחד, ומצד שני להגן עלייך מפניה ולשמוע את הכעסים (המוצדקים מן הסתם) שלך.....
2. תנסי לפני שאתם באים אליה לעשות עם עצמך דמיון מודרך שתכניסי לעצמך טוב טוב לראש שהיא מסכנה והיא עם בעיה, ואין לה חברה מרב הבעיות שלה ובנוסף היא אלמנה. באמת תגיעי ממקום של רחמים עליה ואז כשהיא תתחיל לפגוע בך זה לא יהיה כ''כ פוצע...
3. יעוץ .יעוץ .יעוץ ...מקרה . קלאסי ליעוץ זוגי!
לחדשה ישנהמקורית 1
מקבלת את מה שאת אומרת ואת צודקת.. הוא לא אשם וזה לא נעים באמת. היא אמא שלו לא משנה מה. אני באמת התחלתי כמו שאת אומרת ממקום של לרחם וככה יותר קל לי להתמודד עם העניין. ההתנהגות שלה לפעמים נורא מביכה אותי וגם הוא מבין ומתפדח. תודה שנתת לי נק' להסתכלות אחרת ולהבין יותר את המקום שלו.. אין ספק שהיא השפיעה על חייו יותר ממה שהוא חושב.. יש עוד דברים שלא סיפרתי פה שלא אפרט על דברים שסיפר לי על הילדות ומה שעבר איתה וגם אחיו.. משתדלת לא לשפוט אותה אבל דברים לא פשוטים. היא לא התאלמנה שהיו קטנים. שהיו בגילאי 20 ו30 ככה ..
מצב לא פשוט, אבל דווקא הייתי מצפה ממך ליותר סבלנות והכלהמקופלת
לא יודעת אם היא בעייתית או שמכורח המציאות היא נהייתה כזאת..
לא פשוט לאבד אדם יקר כל כך, ועוד יותר לא פשוט להתמודד עם זה לבד כשכולם מתרחקים ממך כי אץה "בעייתי". נכון שקשה לך, נכון שהיא לא אישה קלה, אבל היא אמא של בעלך. ובמצב שהיא נמצאת בו, אין לה אחרים מלבד הילדים שלה.
אין לה בעל להישען עליו או להיתמך בו, יש לה אץ הילדים שלה.
זה מצב קשה מנשוא, לא יודעת אם הרבה אנשים בכלל מצליחים להבין מה זה לאבד אדם כל כך קרוב, וההתמודדות עם הלבד הזה.
סתם שאלה, מתי היא התאלמנה? היא גידלה את הילדים הקטנים לבד? כי אם כן, אז הקושי מועצם עוד יותר.
מאוד הגיוני שלבעלך יהיה לב רחום עליה, וככה צריך להיות גם ממקום של כיבוד אב ואם וגם ממקום של כבוד לאלמנה.
אי לכך אני חושבת בהחלט שעם כל הקושי שלך, תאזרי אומץ, תבואי בשמחה, תציעי עזרה איפה שצריך, נסי לדבר איתה. ואם אין לך חברה שם, משעמם אבל לא קרה כלום, תמיד אפשר לקחת איזה ספר או לקרוא תהילים. מן הסתם זה רק בזמן שבעלך בתפילה, ככה שרוב הזמן את לא איתה לבד (וסתם לתת לך עוד נקודת מבט, תחשבי על ה"לבד" שלך בשבתות מול ה"לבד" שלה בחיים בכלל, תיארת שאנשים מתרחקים ממנה ועכשיו גם הילדים שלה יתרחקו ממנה, אז מה נשאר?)

וכשיבואו ילדים בעזרת ה' את בטוח לא תשתעממי, אולי יהיה קושי בגלל העניין של הניקיון שתיארת אבל אז אפשר פשוט להזמין אותה אליכם ולעשות מאמץ ולבוא יותר באמצע שבוע.

סליחה שאני תקיפה אבל אין מה לעשות, זו אמא שלו. ולולא הילדים שלה היא בכלל היתה בודדה בחיים. חשוב לתת לה את העוגן הזה שיעניק לה חיות.

וזו ממש לא סיבה לפרק נישואין, לא צריך לפחד להביא ילדים למציאות כזאת, תודה לאל זו לא מציאות שבלתי אפשרי לחיות בה, פשוט צריך ללמוד איך. ולא הכל מושלם.
מקווה שעזרתי קצת, בהצלחה.
תודה מקופלת על התגובהמקורית 1
היא לא התאלמנה שהם היו בגיל צעיר בכלל. בגילאי 20 ומשהו עד 30 משהו כזה. מבינה מה את אומרת אבל נראה לי לפי סיפוריו שזוכר שהיה קשה להם היא איתה.. לא אפרט יותר מדי אבל היו שם דברים לא פשוטים בהתנהגות שלה כלפיהם.. וכל מה שאמרת אני עושה מציעה עזרה, מביאה אוכל לשבת כדי שלא תטרח מדי. מנסה לנהל שיחה למרות שממש קשה לי היא נורא מרוכזת בעצמה ולא ממש אפשרי לנהל שיחה כמו עם כל אדם ..
הבנתי, מנסה עוד כיווןמקופלת
אבל תחשבי אולי שאת לא באה לנהל איתה שיחה כמו כל אדם בשביל לנהל שיח נורמאלי אלא בשביל לתת לה חברה, לתת לה תחושת שייכות.
זה קשה, מבינה אותך. זה עוד עול לשאת על הכתפיים אבל זה חשוב. אדם חי טוב בידיעה שלאנשים אכפת ממנו, הרבה אנשים נכנסים לעצב ודיכאון בגלל תחושת הבודדות. לא לכולם יש את היכולת והכח להתמודד עם המשימה הזו (אני באופן אישי נצרכת להתמודד איתה הרבה פעמים, יש הרבה אנשים בודדים אצלי במשפחה)
אבל מאמינה שכמו כל נסיון אין הקב"ה מעמיד אדם בניסיון שלא יוכל לעמוד בו ואת שם, כנראה יש לך את הכח והיכולת לעשות את זה טוב. ואין נסיון שהוא קל, אבל לפחות במקרה הזה, יש סיפוק עצום. וזה בעיני חשוב לאין שיעור, וממש חסד.

ושוב לא אומרת שזה קל, זה קשה וזה דורש הרבה כוחות בנפש, אשתף אותך שיצא לי לא מזמן לעשות את זה עבור מישהו במשפחה שלי, וזה לא היה פשוט בגלל המון פערים בינינו, אבל ניסיתי ככה בזמן של 10 דקות לעשות את זה, הרגשתי שהבן אדם רוצה לדבר ולשתף, ומאוד זקוק לחברה..ולי זה נתן אחר כך הרגשה טובה, אולי יותר נכון להגיד שזה הסיר מעליי כל נקף של מצפון בגלל הכוחות שזה דרש ממני. כולה 10 דקות, שהיו נראות כמו נצח וחיכיתי שיגמרו, אבל גם במבט לאחור, זה היה הדבר הנכון לעשות, כי לולא הייתי עושה את זה, אף אחד לא היה עושה
משתפת את זה כדי להראות לך שהקושי שלך מובן, אבל אני בטוחה שתמצאי את הכוחות להתמודד עם זה בגבורה ולמצוא את הדרכים להלך בין הטיפות..
מה גם שבמקרה שלי זה היה גבר שגם ככה קשה לי לנהל שיח נורמלי עם גברים (למעט בעלי מן הסתם) פשוט עם אישה מרגיש לי יותר נח לדבר..
אולי גם אצלך זה ככה, אז זו כבר נקודת פתיחה טובה..
הסיטואציות שאת מעלהבת 30
מוכרות לי בחלקן.
אולי זה קשה, אבל אני מציעה לך פשוט לשחרר לגמרי בעל מה שקשור אליה.
תקבלי את המציאות שלה כמו שהיא ואל תנסי להילחם בזה כל הזמן.
משעמם? תצטיידי בכמה ספרים טובים, או שתלכי לבית הכנסת ולשיעורים.
אין שיחה? אל תצפי בכלל שתהיה.
תעריכי אותה על מה שהיא כן, ואל תבקרי אותה על מה שהיא לא.
אני יודעת שזה קשה, וזה גם בא בתקופות.
אבל נשמע לי שאת קצת מאמללת את עצמך בכל הסיפור הזה, במקום להתנער ולהזדקף, ולהמשיך הלאה.
מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף

אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)


עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬


התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)


אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…

נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.

למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.


תודה לעוזרים🙏🏻

לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.


 

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..
גם אני ממליץ עליו, בחום רבדוד100
+972 54-532-0036
תודה! נחשוב גם על זה.חזקה בעורף
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
תודה על התגובה. יכול לפרט למה?חזקה בעורף
כי הרצון שלכם זה ברכב טובזיויק
זו לא סיבה מספיקה לליסינג עם כל הכבוד..
ליסינג אף פעם לא יהיה משתלם לאדם הפרטינפשי תערוג

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב


בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

כן, חברות הליסינג תמיד מצחיקות אותיפשוט אני..אחרונה
''ירידת הערך - עלינו''.

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

לא המצב ... אבל תודה!לאחדשה
חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
ואלה יפה שאתם עוקבים ושמים לבחדווית

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אם לא היית מתייחסת לזה כעניין זה לא היה חייב להיותפתית שלגאחרונה

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

המלצות לצימרחושבת בקופסא

מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.

יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.


אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)


אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

אם אתם מהאיזורנפשי תערוג

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט


מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות

ומה זה אומר עלינו כזוג?

ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?

או מכל הריחוק הזה?

או מכל הקושי הזה?

 

יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,

ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".

לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי

אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".

ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.

הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.

 

וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.

 

וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.

 

ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!

 

זה פשוט מדהים.

כמה הדבקות מובילה לחיים

כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.

לדבוק בטוב כמובן.

* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.

* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו. 

לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.

* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.

* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.

 

ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

למשל,

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'

ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום

אחרי שנה עוד יותר

אחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

 

וגם אם קשה לנו עכשיו -

הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.

כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו. 

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

 

וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -

או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.

אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.  

אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.

 

ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️

וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

 

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

 

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

 

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

 

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

 

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

 

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

 

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

 

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

 

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

 

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

 

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

 

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

 

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

 

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

 

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמות

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמותאחרונה

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

 

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

 

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

 

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

 

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

שאלה יותר לגבריםבוריס

אשמח להמלצות על תחתונים.

אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד

תודה

מאצ'טונים דלתא - יש גזרות שונותפ.א.
אני אוהב בוקסר קצר 
גזרה?חתול זמני

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

א. גזרה רחבההסטורי
ב. שתי מידות יותר משאר הבגדים...
כעיקרוןשפויאחרונה

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.

אולי יעניין אותך