הרגשה לא נעימה..

אולי זה צף בגלל התקופה של החג והאובר משפחתיות, אולי עודף קשרים שלא הצליחו ואולי ואולי..

אבל בתוך תוכך אתה יודע שזה לא נכון, אתה יודע שזו רק הרגשה והיא תעבור.

לך לישון עכשיו, תקום כמו חדש 

והכי קלישאה - מחשבה יוצרת מציאות. אז בבקשה תחשוב טוב ויהיה טוב!!

חג שמח !

בחריפות (היה פולמוס סביב ספר על חשיבה חיובית שפרסם איזה חרדי, וכמה גדולי עולם נכנסו בו על הנקודה הזאת ספציפית).

הם הדגישו שמחשבה שיוצרת מציאות היא מחשבה מסוג שלרובנו אין אם זכרוני אינו מטעני (ההבדל בין שכל עליון לתחתון, בין מחשבה לדמיון וכו')

אבל מה שכתבת לא שייך לעניין, האמרה ש"מחשבה יוצרת מציאות" השורש שלה הוא שבאמת המחשבה פועלת במציאות.

לפי זה, בטהרת הרעיון, אם אחשוב על משהו - הוא יתממש בגשמיות כפשוטו (זאת הגישה של הספר הגויי הסוד).

בשורש הרוחני זה נכון, אבל זה נכון רק למחשבות מעולם המחשבה שהן באמת מחשבות.

מה שאת מתכוונת אליו זה שמחשבה חיובית מייצרת דפוסי חשיבה חיובים והתנהלות והתנהגות בריאה, שזה בוודאי נכון.

בגלל זה גם כתבתי שגדולי העולם שיצאו נגד הספר ההוא לא יצאו על כל הספר, אלא רק על הנקודה המסויימת ש"מחשבה יוצרת מציאות" במובן השורשי שלה.

והוא לא כותב שזה רק אצל אנשים מיוחדים

אות סב: שיחות הר"ן - שיחות הר"ן - אות סב: דע שיש בבני אדם סגלות גדולות כי יכולין ...

אל תשכח כמה הוא מדבר על תיקון המדמה, דבר שהוא העבודה שהושלמה רק אצל הצדיקים.

רבי נחמן היה דייקן, וגם רבי נתן. מחשבה זאת מחשבה. דמיון זה דמיון.

בכ"א זאת לא דעתי האישית, אלא דעת גדולים (מדורנו). ואם נשב ונדקדק בזה אתה תבין שגם רבי נחמן אומר את זה וזה גם אליבא דאמת... אבל פחות יש לי כוחות להתעמק בנושא הזה (הוא עמוק מדי וזה לא הכי בריא).

אצטט את דברי רבי נחמן שאתה קישרת אליהם אם תרצה להעמיק בזה, כדי לדייק את הדברים:

"תִּהְיֶה בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, לא בְּדֶרֶךְ כְּלָל
כְּגוֹן שֶׁיַּחֲשׁב שֶׁאִם יִהְיֶה כֵּן יִהְיֶה כָּךְ וְכָךְ בִּפְרָטִיּוּת
אֲבָל כְּשֶׁחוֹשֵׁב בְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא בְּחִינַת גָּלְמֵי כֵּלִים
וְיָכוֹל לִטְעוֹת כְּמוֹ שֶׁטָּעָה נְבָט שֶׁרָאָה אֵשׁ יוֹצֵא וכוּ'
וְגַם לְעִנְיַן הַלִּמּוּד מוֹעִיל זֶה
אִם תִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתּוֹ תַּקִּיפָה מְאד כַּנַּ"ל, בְּוַדַּאי יִהְיֶה כֵּן
וּבִלְבַד שֶׁתִּהְיֶה הַמַּחֲשָׁבָה תַּקִּיפָה וַאֲחוּזָה מְאד בָּזֶה כַּנַּ"ל"

אלה התנאים למחשבה שיוצרת מציאות (יש שם עוד, כמו הקטע של מחשבה ללא התפעלות רגשית, שזה משהו שבכלל כמעט לא קיים אצל אנשים, אפילו גדולים).

אגב, השיחה הזאת היא הראשונה שהסבירה לי שהאמירה "מחשבה יוצרת מציאות" היא לא כפשוטה

כואב מאוד האמת...

קודם כל יש בחורה אחת ויחידה שמחכה לך 

והיא מחכה להתחתן איתך עוד יותר ממה שאתה מחכה

וגם היא מרגישה עכשיו לבד 

וזה רק עניין של זמן עד שתיפגשו 

ואתה צריך להיות בביטחון גמור שזה יקרה 

גם אם בדרך תנחל עשרות אכזבות. 

איך מעבירים את התחושה, לא נותנים לה להיכנס. 

ועושים כל מה שעושה טוב ומשמח (כולל לדבר עם חברה בטלפון שעתיים ) 

אבל לא יותר מידי, לדעת מתי לעצור. 

וממש קשה לשלוט בזה.. 

זה רק הולך ונהיה יותר יותר גרוע.. אוף

שבשנת הישועות הזאת גם אתה תזכה!

פדיון נפש אפשר לשלוח במסרים, אח"כ נחשוב על זה

תהיה שמח, הישועה קרובה בע"ה

אני יכול להגיד לך מהנסיון האישי שלי, שלפעמים דווקא כשמתעסקים בזה נכנסים לבאסה וזה קצת גורם לנו לשבת בחיבוק ידיים מרוב מחשבות ופחדים.

היום אני כבר רווק מופלג () ולא מפחיד אותי גם אם עובר לי בראש ח"ו להשאר לבד באמת. למדתי את זה בדרך הקשה...

כשזה מתחיל לצוץ, קל להסיח את הדעת. חבל לתת ליצר הרע של המחשבה קינון בשכל שלך.

ובכלל, כמו שאמרתי, בשנת ישועות כזה, נראה לי שגם אתה תוושע

ובדרך כלל כשאנשים אומרים לך שכולם מתחתנים וזה סתם שטויות- אתה אומר לעצמך שאם הם היו כמוך אז הם ממש לא היו אומרים את זה והם צריכים להודות לה' שאין להם את הניסיון שלך...

אבל אז במחשבה שניה אתה אומר לעצמך- אולי הם באמת צודקים: בסוף כולם מתחתנים... 

אלא מה,

שאתה קצת מפעיל את הראש ומגלה שזה שטויות.

אנשים פחות ממך בכל פרמטר אפשרי התחתנו.

אנשים שאתה מסתכל עליהם ואומר 'מי תסתדר איתם...?',

או בנות שלא ברור איך קרה הנס הזה - נשואים, ואפילו באושר.

(זה כמובן אסור ומתנשא, אבל פייר - כולנו קצת ככה...)

זה מאתו ית', בחסדו וחכמתו שאין להם חקר ותכלית.

הוא האחראי הבלעדי למסלול הזה,

בו הוא מעביר כל אחד לפי עניינו,

וזו הדרך שלו ית' לבנות אותנו ולחזק אותנו.

שה' ישמח אותך אחי

מה עושה אדם שמרגיש שלמרות שיש בו הרבה מעלות טובות- בדברים מאוד מרכזיים הוא פחות מכולם? אז בסדר, כולם בסוף מתחתנים ומסתדרים איכשהו, אבל השאלה היא אם הוא יצטרך להתפשר על מישהי שהיא פחות ממה שהוא רוצה רק בגלל שהוא לא כמו כולם.

למשל יש אנשים שהם פחות חכמים, אבל הם לא מעלים בחשבון בכלל להתחתן עם מישהי לא חכמה- כי הם בכלל לא נמצאים במקום הזה; זה לא מתאים להם. אז מה, בסוף הם יצטרכו להתפשר?

לדעתי, צריך להיות שיקול אחד בלבד לבחירת בת זוג

(יומרני, יומרני להחריד אפילו, אבל זו דעתי):

האם תוכלו להקים יחד בית שישרה בו שלום. זהו.

כמובן, ממילא אמורה להיגזר כל רשימת המכולת,

של רמה דתית, מראה, מידות וכו'.

אם היא פחות חכמה ממך בפער, ויהיה ביניכם שלום - 

קפוץ על זה! ויפה שעה אחת קודם

אבל יש אנשים שיכול להיות להם שלום בית עם המון בנות זוג (אני למשל), השאלה היא אם יהיה להם טוב ביחד. אם זה הקריטריון היחידי אז אין כמעט שום קריטריון! שלום בית זה לא הכל, זה אומר שהם עוזרים אחד לשני ועושים חסד אחד עם השני ולא פוגעים/ מפריעים אחד לשני; אבל זה ממש לא קשור לתקשורת ביניהם, או לרמת ההערכה שהם מעריכים האחד את השני.

אלא אם כן ההגדרה שלך למושג שלום בית היא הרבה יותר רחבה וכוללת, ואז כשאתה אומר שהדבר החשוב היחידי הוא שלום בית זה ענין של הגדרות, ובעצם לפי ההגדרה הרגילה יש הרבה מאוד דברים חשובים

שלום של שמאלנים זה שקט.

אף אחד לא מפריע לאף אחד.

אגב, גם זה לא ברור מאליו בנישואין,

כי לכל אחד יש ציפיות שהשני יעשה בשבילו כל מיני דברים,

וממילא עלולים להגיע מזה לכל מיני מריבות ומחלוקות ל"ע

(בקטע הלא בריא של העניין).

שלום שלכל אחד יש את המקום שלו,

והוא יכול לבטא את עצמו ולתת מקום לאחר.

הרי ודאי למדת את העין אי"ה (או עולת ראי"ה)

על ת"ח מרבים שלום בעולם,

שחוץ מזה שזו ההוכחה שלחז"ל יש חוש הומור (הרב שרקי),

פירושו שהדעות השונות מראות צדדים שונים של עניין שלם,

וכך הם מרבים שלום, כלומר שלמות, בעולם.

הדגשתי שהם עושים חסד אחד עם השני, בכוונה כדי שלא יובן אחרת שזה שלום בית של "חיה ותן לחיות" או משו כזה...

אבל גם זה לא מספיק לעניות דעתי העניה...

(אגב, אהבתי איך שהצגת את השלום של השמאלנים מול השלום הבריא- הצגת את זה מאוד יפה! )

וכבר אמר הרב יובל שרלו

שהוא לא יסלח לשמאלנים

שהם לקחו לנו את המילה שלום,

לקחו, עוותו והרסו לגמרי.

לוקחים מילים עליונות, מרוקנים אותם מהמשמעות ואח"כ לך תסביר את הכוונה האמיתית של זה!

לדוג': אמונה. לפי הנצרות זה משהו לא כ"כ רציונאלי בלשון המעטה. עכשיו לך תסביר לאנשים שהאמונה היהודית היא משהו אחר לגמרי- של אלוקים שנוכח בעולם ויש לזה משמעות מעשית וכו'.

יש על זה פסקה של הרב קוק זצ"ל, אני צריך לחפש...

יש במלא מקומות, גם באורות ישראל ותחייתו יש הרבה על זה.

אבל אני מתכוון לפסקה שממש הרב זצ"ל מדבר על זה שאנשים רואים את האמונה כמשהו לא רציונלי. נראה לי במאמרי הראי"ה

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"