לפעמים ישנן תכונות באדם שהוא אכן צריך לדעת לקבל אותם,אבל לנווט אותם לשימוש נכון. ע"פ הגישה הזו אין תכונה ומידה שהיא רעה,אלא כל דבר רק צריך הכוונה, וכך אומר ר' צדוק הכהן מלובלין בצדקת הצדיק. כמובן שמולו עומדת הגישה שיש מידות שצריכות ביטול מוחלט. אבל נדמה שהיום יותר תתפוס האמירה שכל תכונותיו ומידותיו של האדם הן לטובה,אלא צריך לדעת לכוון אותם ולהשתמש בהם לשם שמים וכך לנצל אותם בדרך הנכונה.

כמובן שאי אפשר להגיד "אני גאוותן וזהו",אלא צריך לעבוד על כך שזה יתפרץ אך ורק לשם שמים,לא לקבל אותן כמו שהן.

ונראה לי שלדעת לקבל פירושו  'לא להישבר כאשר אני מוצא בעצמי חסרונות שאני רוצה לתקנם ולא מצליח'

לעשות הכל בנחת,

ולא ליפול ליאוש עקב כך.

הרבה נחת ואור.

לפעמים צריך להגיד לעצמנו: "זה אני!!!" על כל המרכיבים שלי...

אבל כמובן לשאוף ולהשתדל לתקן את הדרוש תיקון ולעלות מעלה מעלה.

אף אחד לא מושלם.

זה אני!!!!!

אם אדם נשבר הוא מוצא את עצמו במעגל שהוא לא יכול לצאת ממנו, וגם אם הוא רוצה הוא לא מסוגל לחשוב בצורה בהירה על מה הוא צריך לעשות,לכן צריך להשאר בשמחה ויישוב הדעת, ועיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה י' (כמדומני...)

זה באמת נכון.. ובאמת צריך לקבל את עצמנו...

וזה לא סותר שינויים... אם רוצים לשנות בעצמנו משו קודם כל צריך לקבל את עצמנו כמו שאנחנו...

הלוואי..

בסדר, מצד אחד לקבל את עצמי כמו שאני

ומצד שני, כמו שאמרו כאן, לחפש תמיד מה לתקן ולשפר...

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים