לפני כמה חודשים כתבתי פה על הדילמה שלי אם לעשות עוד שנת שירות או לא (מדרשה ועבודה או שנה שניה שירות ומדרשה)
בינתיים, לא מצאתי מדרשה מתאימה והחלטתי להקפיא את עניין חיפוש השירות.
יצא לי לראות שיש כאלה שלא ממליצים לעשות עוד שנה מתוך מניע שלא יודעים או מפחדים לקבל החלטה להמשך החיים.
פתאום אני שמה לב שמפחיד אותי אחרי שנה אינטנסיבית ומאתגרת שיש גם 'חממה' במדרשה וגם רכזת שדואגת וכו'
לחיים, כלומר לצאת מהמסגרת הזאת לחיים ומחוייבות לעבודה שבאיזשהו מקום היא יותר משירות, כי יש מעסיק ומשכורת וביטוח לאומי וכל מיני דברים שאין ממש מה לדאוג להם בשנת שירות.
מצד אחד, זה חשוב להתחיל לעבוד ואולי גם אפשרי לשלב מדרשה
ולחסוך קצת כסף לעתיד.
מצד שני, מפחדת שהמסגרת הזאת לא ממש תאפשר לי לבנות את עצמי ובהנחה שרוב העבודות עם משמרות וזה יכול להתנגש עם השיעורים וסתם להפסיד. לא יודעת עד כמה, אם בכלל ניתן לעבוד בגנים או מעון בלי תואר או קורס.
ויש את עניין השירות.
ב"ה השנה אני מתנדבת בגן חינוך מיוחד וחושבת שאם במידה ואעשה עוד שנה, אז להישאר באותו תחום של חינוך,
כיתות או גני שילוב..
וגם יכול להיות שבאמת עוד שנה תעזור לי לראות אם מתאים לי ללמוד את זה בעתיד ולרכוש ניסיון בע"ה בלי נדר
וגם מרגיש לי שש"ל זאת מסגרת שמאפשרת שילוב של מדרשה בנחת, התקן מסתיים בד"כ עד 4, כך שיש את הערבים ללמוד במדרשה וזמן לבנות את עצמי ברוגע.
מצד שני, מרגיש לי קצת הרבה לחשוב על עוד שנה מהחיים.
כלומר, אני שומעת ממה שיוצא לי לדבר עם חברות שצריך לבוא לשנה שניה באמת מרצון לתרום ואולי גם עם "אש בעיניים",
אבל מרגיש שאולי בגלל שסוף שנה, לא בטוחה שאצליח לבוא עם "אש בעיניים" לעוד שנה נוספת .
חשוב לי לתרום לילדים האלה, לתת להם את מה שאני יכולה
ואני משתדלת לא להתייחס לזה כרגע לגבי עוד שנה כ"תרומה למדינה", אלא לקהילה בה אני חיה ולילדים שדברים שלימדו אותם כשהיו קטנים יכולים ללוות אותם כשיהיו גדולים בע"ה .
חשוב לי לא לעשות שנה שניה מתוך מניע של הטבות לעתיד,
אלא ממקום שבאמת חפץ בעוד שנה של לתת לתרום.
אבל גם כ"כ מרגישה מבולבלת עכשיו.
בייחוד כשאנשים אומרים לי "שנזכה, החלטת כבר מה את עושה שנה הבאה?"
ואני עונה שאני לא יודעת .
מצד אחד, זקוקה לעוד שנת חופש.
מצד שני, לא יודעת עד כמה נכון לי עוד שנה.
ואיך אומרים.. מה שיש בש"ל אין בעבודה, ומה שיש בעבודה אין בש"ל.
בקיצור, די מבולבלת וכבר צריכה להחליט😐



