מה אתה מחפש מבחינת תכונות, אישיות, רמה דתית וכו' נוכל לעזור יותר...

העיקר הפנימיות ...

בהצלחה!

תפרגן לעצמך קצת יותר!

יש גם אנשים שיראו מעבר למכשיר שמיעה

לא כולם, אני מסכימה.. אך יש לא מעט!

ואם נמוכה, מיעוט יכולת וגרושה נחשב אצלך כדבר חריג וסוג ב

אולי כדאי שתעשה רשימת מכולת חדשה

אני ממש מוחה בתוקף על רוב הדברים שכתבת!

אני מכירה מישהי שסבלה מבעיית עיניים נדירה וחמורה ביותר, והגדירה את עצמה "סוג א' עם כמה דפקטים", וזה כל כך נכון!

כולנו סוג א' עם כמה דפקטים.. וכל אחד והדפקט שלו.

אז כן, אתה מוזמן לעדכן את "רשימת המכולת" שלך כפי שהכלתפוס כתבה, כי זה פשוט יוצר רושם שאתה מיואש לחלוטין מעמצך ומהחיים, ולמה שמישהי תרצה להתחתן עם מישהו כזה. מעבר לכך שהעובדה שאתה מגדיר את הדברים ככה יכולה לפגוע באנשים באותה מידה בה אתה נפגע מהצעות אחרות שמבחינתך מוגדרות לא בשבילך ומעצם ההצעה אתה מבין שאחרים חושבים שכן.

אם תפרט תכונות ומידות שאתה מחפש, אישיות, יהיה יותר קל להבין ולעזור.

[ואל תבין אותי לא נכון - אני לא אומרת את זה סתם כדי להיות ביקורתית! ובעז"ה אני בטוחה שתמצא את בחירת ליבך!]

בשורות טובות!

הרבה פחות קשות מעביות שלא רואים מעל פני השתח

כמו מישהוא נורא עצבני מישהוא עם אובססיה לחפירות וכד'

בס"ד

אז מה עם יש לך בעיית שמיעה קלה?!?

זה הופך אותך למישהו סוג ב'?!?

ממש לא!!!

ברוך הבא...

וב"הצלחה!

אפרת

למה?

כי הם מתביישות לצאת עם בחור שהולך עם מכשיר שמיעה

כי המכשיר גדול ובולט

כי אני לא יכול לחיות בלי מכשיר שמיעה

כי אני לא מדבר כ"כ ברור כמו כל אחד

כי חבריך ילעגו לך שהתחתנת עם בנאדם שיש לו פגם\מום\נכות\מוגבליות..

זה מה שקורה בציבור.

אל תהי תמימה.

אם הייתי בריא, ילד שלי היה קורא בשמי (אבא) שאכין לו כוס שוקו...

בגלל שיש לך בעיית שמיעה קלה את צריך לחפש משהיא :"צליעה קלה, גמגום, יד פרוטזה, לקוית שמיעה, לקוית למידה וקריאה, נמוכה, מיועט יכולת, גרושה ללא ילדים,וכדו'"???

אתה לא מאפשר לך לימצוא משהיא "רגילה"?

|ניצן שמכירה משהוא עם בעיית שמיעה שהתחתן עם אחת נומרלית לחלוטין!|

כווולה יש לך בעיית שמיעה קלילה אני חושבת שאם הייתי יוצאת אם מישו כזה זה בכלל לא היה מזיז לי...

לפעמים עדיף "נכות" קלילה חיצונית מאשר נכות נפשית...

תמחוק מהרשימה שהכנת את כל ה"דפקטים", [לא כדי שלא תתחתן עם אחת כזו אלא כדי שלא תחפש אחת כזו]

בעקבות בעיה בשמיעה, אני לא כ"כ מדבר ברור חלק כמו כל בנאדם שומע, הדיבור לא בא בשמיעה אלא בעזרת שפתיים.

ילד בן 3 מדבר הרבה יותר ברור ממני. (הלו צוציק... לתן לגדול כבוד.. )

אני בקושי מדבר די טוב, וקל להבין אותי. (נשמע כמו רוסי שהתחיל ללמוד שפת עברית.......)

הבעיה באה מדיבור ומשמיעה ולכן אני פוגש עם בחורה והיא נרתעת לשמוע את קולי שונה מאחרים.

ואין בעיה לבחור צולע ושומע לנהל שיחה ולפטפט עם בחורה רגילה, העיקר שהם נהנים בשיחה משותפת.

כעת, אתם מבינים שאני ממש לא סוג א' ולא ב'.. אלא סוג אחרון.

בואו נראה אותכם, מה יש לכם להגיד.

מניסיון - קל לכם לכתוב מה שעולה בראשך וקשה לכם להציע הצעות טובות.

 כולם פה בעדך...

בטענה שיכולה להתאים לך גם בחורה רגילה...

בעית שמיעה קלה לא מקשה כ"כ בדיבור..

אני מכירה כמה כאלה והתנדבתי במכון של חירשים..

בכל מקרה אני דווקא כן חושבת שאתה צריך לפתוח אופציות לא הכי נעימות
ומה שיבוא בעז"ה יבוא!
העיקר שזה יהיה בית של אחווה ורעות

לא תוכלי לעזור לי?

תבררי אולי יש שם מישהי לקוית שמעה שתתאים לי, לא חושבת?

בס"ד

וגם הדיבור שלה פחות ברור.אבל היא בכלל לא שונה...היא בדיוק כמו כולם...ואם מישהו יפסול אותה בגלל זה זה אומר שלא מגיע לו אותה!!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

מה אנשים יגידו,

האם הם יהיו רגישים,

עם טאקט -

זה לא בבחירתי ובשליטתי.

ותמיד יהיו אנשים שיגידו משהו חסר טאקט\לא רגיש,

ולא תמיד זה יהיה מישהו שנוח לי להגיד לו משהו, לשקף לו את הבעיתיות.

מה שאתה מגדיר כמידה נכונה, זה עניין סובייקטיבי בעיני,

ולכן

זה משאיר בידיים שלי את הבחירה מה לעשות עם מה שנאמר.

אני יכולה לבחור לאיזה כיוון לקחת את הדברים.

כמה הם ישפיעו עליי.

בסופו של דבר קשרים עם חברות מבוססים על מה שקורה לנו בחיים.

וחברות נשואות - קורה להן בחיים זוגיות, משפחה, ילדים.

אם הן יהיו חייבות לא להזכיר את הדברים האלה בנוכחותי, מהר מאוד החברות שלנו תלך ותתמסמס,

ויישארו רק החברות שבאותו סטטוס שלי.

אמרתי כבר בהודעה הקודמת - "אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך"

אני כמוך, אני גם לא רוצה שאנשים ילכו לידי על ביצים, וכן, אני גם רוצה לשמוע חוויות מנישואים ומאנשים שונים על מה שהם חווים שלהם יש ולי אין - ואין לי עם זה שום בעיה.

אז קצת מוזר לי שהסברת לי את מה שכבר אמרתי, ברור שאני רוצה לשמוע (כמעט) הכל, השאלה מתי ואיך.

ולגבי הגישה שאת מביאה פה - 

נראה לי שאת גם כמוני וכמו פותחת השרשור תבחרי להעלב אם את חושבת שזה מעליב לפי ההערכה הסובייקטיבית שלך.

רק את מציגה שלפעמים אי אפשר לשקף את הבעיותיות לצד השני, זה בהחלט נכון. זה לא אומר שמשהו מסויים לא מעליב.

זה כן אומר (ופה אני מסכים איתך) שאני ישלים עם זה, אבל כן, מי שיהיה יותר חסר טקט כלפי זה ישפיע על הקשר שלי איתו.

ולא נראה לי שפותחת השרשור כתבה משהו ביחס לבחירה שלה על מה שהיא יכולה לשלוט בו, אז לא נראה לי ששייך דיון על זה בהקשר לתגובה שלה.

ולפרוק דבר שמציק מצד הזולת - יכולה להיות התמודדות מצויינת.

ברור שההתמודדות לא נעצרת בכך, נכון, אבל זה לא סותר את האמור לעיל.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים