מזל שיש לי את אחותי .
באלי לבכות .
בטעות קראתי כמה הודעות .
זה כואב לי .
זה באמת כואב לי .
יותר מדי .
אני לא יודעת אם אני רוצה שהוא ישכח אותי
כי אני לא יודעת
.
אבל אני רוצה לשכוח .
אני רוצה שהמועקה הזאת בבטן תתפרק .
ואמא בכלל לא מבינה למה אני לר רוצה להשתמש בפלא
אני רוצה את הסיפורים .
אופ .
אבל כאלו כל המשמעת העצמית שלי יורדת .
ואני זוכרת הפלאפון בעל פה
לא משנה כמה פעמים אני ימחק אותו
כאלו בחג ביום הראשון
היית מתה בערך . לא הצלחתי לתפקד
ביום השני היה יותר טוב
אבל אני מותשת
יש לי סיוטים מזה
אני מפחדת לראות אותו
אפילו תמונה
מעניין אם גם בימינו יסרבו בתוקף לטעון שהוא נטוש כמו שעשו לפני שנה וחצי,
או שהיום כבר מבינים את זה כולם,
בכל מקרה - הפורום מחכה לאייוש אז מוזמנים!
"הפורום הפרטי של דמעה שקופה"
הודעה אחרונה הייתה באדר
למרות שההודעה האחרונה שאני רואה פה זה מאייר תשפ"ד..
פה?
מגובלת-האנושות עושה שטויות
שזה כן עבד
