רובד ראשון הוא הדוג' האישית, שחניכים יראו שאתה מקפיד. אבל לא בצורה של רק לידם, הם מרגישים שעובדים עליהם, באמת להקפיד.
רובד שני הוא השיחות נפש/מוסר. לשבת לדבר עם כל חניך מה רע בזה, איך הוא פוגע בעצמו וכו' וכו' ללמד אותם את הבעיתיות הגדולה שבעניין. עובדה שהם שומרים נגיעה-מבינים שזה רע, נשאר רק להסביר להם את חומרות החברות[בגיל הזה].
כמו יש יש לעשות פעולות בנושא, אבל אני חושב שזה מה שיעזור הכי קצת...

איך אמר לי פעם איש חינוך "האדם אינו יצור רע, הוא לפעמים עושה דברים רעים אבל זה לא ממהותו". החניכים לא רוצים לחטוא, לא עושים דווקא, זה פשוט קשה להם...

כואב לשמוע שיש מקום כזה בו יש קשר בין בנים לבנות בתנועה שלנו, אבל זה מראה את החשיבות שלנו ולא שאנו לוקחים את האלטיאליסטים בלבד.

בס"ד

אבל - אפשר לצמצם.

-מישוה-

בסניף רחובות אני יודע שאין קשר בין החניכים לחניכות, ובין המדריכים למדריכות[קשר של חברות]. דיבורים על דברים עיניניים גם זה לא תמצא הרבה[אני מוביל בתחום הזה..., רוב הדיבורים זה בין אח לאחות].
דרדקי=מילה בארמית הכונה לגבי.
ברור שיש דוג' אישית, אבל צריכים לזכור שזה עוזר המון. ואני לא אומר דוג' אישית שלא מדברים, כי זה שקר, יש פעמים שישנה חובה לדבר. חניכים שלי יודעים שאני מדבר לפעמים עם הבנות, אבל יודעים שאני שומר על ההלכה, לא מקל ראש בטלפון, לא שואל בשלומן וכ'ו.-זה דוג' אישית- לא לבנות חומות האומרות אסור לדבר עם בנות ואנו לא מתאמים אף פעם-זהו שקר. דוג' אישית שגם כשיש חובה לדבר עם בנות שם אתה שומר על ההלכה, ומדבר דברים של צורך בלבד.
ככה אני חושב, למרות שאני לא אומר ללכת ולומר לחניכים שיש תיאום, אבל גם לא ליצור רושם שיש איסור מוחלט לדבר עם בנות-זה רק מרחיק[אלא לומר שיש איסור להקל ראש, להסתכל ביופי וכו']

כתבת שאתה לא שואל בשלומן- יש טיפה של אנושיות,אתה כבר מדבר כי אתה צריך משו,זה אנושי ונצרך להתנהג כמו בני אדם!במיוחד אנחנו שמקפידים כ"כ לשמור מרחק ולהוסיף גדרות ועוד גדרות (תרתי משמע-סניפאתח... ) אז אם כבר ברור שהדיבור הוא מצומצם עד כדי לא קים או רק בין אח לאחות (מאפיה התנועה הזו..) לפחות שזה יהיה בצורה נורמלית!לא אמרתי להתענין עד כדי 'אייך היה היום בבי"ס?' 'מישו פגע בך?' 'היה כיף?' אלא סתם שאלה כמו ששואלים כל אדם...אולי ההקשר שלי לא נכון (ותקנו אותי אם אני טועה)אבל תלמידים של ר' עקיבא לא הקדימו שלום זה לזה ונענשו על זה....

(אותו דבר מתקשר לי גם על הדיון שהיה פה בקשר לימי הולדת ולהגיד מזל"ט מינמלי...)

בואו נשמור על אנשויות פשוטה..

אשמח לדעתכם!

א גיטע ווך!
בצלב"א.

אבל לא היה לי נעים להגיד.. גם כככה אני יוצאת פה בערך הפושעת של הפורום והתנועה...

בצלב"א.

יש לך פה חברה הגונה!

ככה זה..מתחילים בלי גרבים ועם חצאית כתומה,ולאיפה מגיעים?

סתם..אני לא מוצאת פה שום פשיעה אחרת לא היתי כותבת את זה כאן.ש בזה משו שלדעתי שווה מעט מחשבה במיוחד בחברה מחמירה כמו שלנו,לא רק בעניני צניעות...צריך לשים לב שלא נגיע למצב שבו בגלל השמירה על הצניעות אנחנו פוגעים בכבוד האדם...

שבוע טוב...

בצלב"א.

כשכתבתי- 'ע"י הקפדת יתר על הצניעות פוגעים בכבוד האדם וברגשותיו'...

היו לי כמה דברים בראש שלא הסברתי..

אני אתן לכם פשוט כמה דוג' בעקבות דיונים שצצו לאחרונה וגם ישנים יותר...

  למשל יש את הקטע עם הימי הולדת שדנו בו- האם להגיד מזל"ט או שזה יותר מדי קשר?

יש את הענין של מה שהשרשור הזה עליו מלכתחילה,להגיד שלום בטלפון או לא להגיד שלום?

ואפילו יותר מזה,(זה נכתב בהסתיגות כי זה מאוד תלוי בחברה שלך...)אבל למשל אצלנו יש אנשים שגדלו איתי בשכונה ואם אני אראה אותם ברח' ולא אומר להם שלום/שבת שלום/שבוע טוב וכיו' אני עלולה לפגוע בהם אז מה עושים אומרים שלום ברח' או לא?

יש עוד ענין שעלה בנושא של השמות,לקרוא או לא לקרוא בנים לבנות ולהפך בכינוים של השמות אם זה מה שכולם עושים בדרך פשוטה....אני לא מדברת עלי שלא רבים האנשים שביום יום קוראים לי 'מוריונת' אלא רק הקרובים,כאן זה מתבקש שיקראו לי אנשים זרים 'מוריה',אבל קחו למשל את השם חיה- יש לי חברה שקוראים לה כך ואם תקראו לה חיה ולא חיהלה זה לא נעים בכלל...השאלה היא אם באמת השימוש בכינוי מגביר או לא מגביר את הקשר כאשר השם הרגיל כבר נהיה הכינוי.עוד דוג' זה נגיד רחלי, כשאתה מתרגל לקרוא למישהי כל החים ככה זה נשמע לך צורם שמכנים אותה אחרת וזה לדעתי מושך יותר צומת לב...ודוג' לסיום- אתם מכירים את האנשים האלה שכולם קוראים להם בשמות המשפחה(כצורת ככינוי..)?אם אני אבוא פתאום ואקרא בשם הפרטי ועוד הארוך, למשל את 'לוי' אני אהפוך לדניאל (במקום דני לוי..-וזה סתם שם שצץ לי..)זה לא ישמע לכם יותר מוזר?

קיצר ילדים אני בעד להפריד ת'פורום ת'רח ת'עיר ת'ארץ ואם אפשר אז גם לחלק את כדור הארץ לשלושה- בנים, בנות,ונשואים...סתם ילדים!אני ממש אשמח לשמוע את דעתכם בכל השאלות הנ"ל...זה נראה לי יעוזר לכולנו .

ואני יודעת שזה גם תלוי באמת הפנימית של כל אחד ובגדרי צניעות שהוא מוצא לנכון להציב לעצמו,השאלה היא אם בחנו גם את החלק הזה בתורה כשבחרנו גדרות או שכבוד כבר לא כ"כ משחק אצלנו..ודוג' אחרונה לסיום(ולמי שכבר נמאס-קחו את זה כסוג של סיפור לפני השינה...;)- חברה שלי עלתה פעם על קו אוטובס נפרד והיא לא ידעה את זה והיא התישבה באמצע ליד ילד קטן...אנשים באוטובוס התעצבנו עליה ובואו נגיד שהצעקות שהלכו שם לא ממש הוסיפו או ר וקדושה לצועקים עטורי הכיפה הצציות והשחורים....

'כבוד' זה לא מילה גסה...

שבוע טוב!
בצלב"א!

משו קטון ואחרון- שום דבר בהודעה הזו לא דיבר על אפחד ספציפי ולא התכון לפגוע באפחד בשום תחום!מותר לכל אחד להחזיק בדעותיו ואני אשמח (ואני מניחה שכל משתתפי הפורום ישמחו..) לשמוע את הדעות השונות בנושא!

אני עדיין עומדת על זה שקוראים לי רחלי. לא רחל, רחלי.

חח.. זה מזכיר לי שפעם הייתי ילדה קטנה וממש ממש פעורה ואיזה מורה קראה לי רחל. לא מצא חן בעייני העניין אז ביקשתי ממנה (יפה דוקא) שלא תקרא לי כך אלא כמו שביקשתי והיא התעקשה אז היה שלב שפשוט לא התייחסתי כשהיא קראה לי רחל.  אני מודה- זה היה פעור....

תכלס' אני חושבת שפה נכנס העניין של 'רצונו של אדם כבודו'...  אין סיבה להיות יותר צדיקים מהאפיפיור (-לכל אלו שמזדעקים פה, זה סתם ביטוי תרגעו..) בעניין הזה.. זה לא מוסיף..

שבוע טוב ובצלב"א.

אני מצטרף הפעם לפתאחניקיות. (באופן חד פעמי!! אל תצפו שאני אמשיך לתמוך בכן)

מה שכן, אני מאד מאד מעריך את דרדקי על היותו דוס עד כדי כך.

אני חושב שאתה טועה בגישה שלך, אבל אני מעריך אותך כי אני יודע עד כמה אתה שומר על עקרונותיך.
אני מעריך אנשים כאלה.

בהצלחה!

1. איך הגעת לה"א שזה אני?[במסר בבקשה]
2. אני באמת באמת הרגשתי רע כשחשבתי שהגרעין צריך להתכנס במעורב[ואני עדיין איני בטוח בנושא], זה הפריע לי המון, אולי אני הורס וכו'. הטלפון צילצל בדיונים בנושא וכו'
ולמעשה אתם אומרים שאני דוס מדי?

מה הטעות בגישה שלי? הגישה של החמרה עצמית, אבל הקלה על אחרים? גמרא מפורשת בברכות כב. שזאת גישת ר' יהודה [לכן יש את הגישה שלי בקשר לגרעין וכן לשאר דברים-שבם, שזהעל אחרים איני מחמיר. אני יודע מה חומרא, וכשצריך מפסיקים להחמיר-דוג' זה שאני הולך להתנדב בבית ספר דתי מעורב. בחרתי דווקא את כיתות ו[הכי בעייתית מבחינה צניעותית-בגלל הגיל] ויושב גם עם הבנות[בעיקר על בית ספר לשנה הבאה...]-כי אם לא יעשו את זה, יהיה פחות טוב.

נראה לי שרובנו מסכימים שאין ענין בלעשות את הגרעין יחד זה סתם גורם לערבוב יתר שלא נצרך כי בכל מקרה פעילות הגרעין תהיה נפרדת,ולכן זה גם מה שבסופו של דבר קרה..זה לא מה שהתכונתי בענין הדוסיות יתר.

אפחד לא אמר שיש טעות בגישה...רצינו לראות את הדעות השונות בנושא.

אין בעיה בהחמרה אישית השאלה היא אם יש להפוך את ההחמרות האלה לאידאל שאנחנו אמורים כבודדדים לשאוף אליו או שרק להשאירם כהחמרה של מי שמרגיש צורך בכך (מקוה שהצלחתי להבהיר ת'צמי...)

באופן כללי חשוב לי גם להבהיר שלא דברתי פהעל אפחחד באופן ספציפי אלא באופן כללי-

האם זה אידאל או בחירה חופשית של החמרה לפי בחירה!
יומצוין ותודה על התגובות!
בצלב"א...

לדוג', הדבר הבסיסי ביותר. בנים החליטו ללכת על ציבור דתי חלש, בנות החליטו ללכת להפיץ יהדות-לא הגדירו את זה יותר לעומק. עכשיו כשאני מארגן דברים אני עושה ישר לציבור הדתי החלש, אבל יוצא שהבנות גם עושות את זה למרות שהן קבעו משהו אחר. וזה בכלל בעיה, הבניפ והבנות צריכים לפעול בערך באותם מישורים.
כולם מסכימים שכל הפגישות אחרי הראשונה צריכים להיות נפרדים, השאלה הייתה בקשר לפגישה הראשונה.

יש להבדיל בנושאים שונים. בנושא של בנים בנות כבר אמרו שמחמירים. [רש"י ויקרא יח פסוק א/ב[ד"ה קדושים תביו]] 

ימי הולדת זה היה בגלל רמת פורם, לא בגלל קשר.
עניתי
אכןף בנות שגדלו איתי[למדתי בבית ספר יסודי מעורב...] ובבית כנסת שלי להן אני אומר שלום. אבל מישהי שפעם אחת דיברתי איתה[לא בטלפון] אז גם אם אני יודע איך היא נראית, לא יודע עד כמה אני אומר שלום.

ברור שמקפידים על כבוד האדם, השאלה היא מה הגבול.
שאלתי פעם את הראש ישיבה שלי אם אני רואה בת לבושה צנועה, ומוריד את הראש, זה יכול להלבין את פניה, האם מותר? והוא ענה לי שכן, ולא שייך בזה הלבנות פנים, גם אם היא נעלבת קצת. 

למעשה, נראה לי שמה שקובע זה המקום, הזמן, והאדם. כל מקרה לגופו.

זה תלוי באדם;
כשאני דבירתי עם מישהי מבנ"ע, לא חשבתי שהיא תבין את העניין לא לשאול "מה שלומך?" והרבה פעמים הייתי שואל.
עם בנות חזקות יותר אני מנסה להקפיד שלא לומר זאת.
ישנם בנות שאני חושב שאם אני אומר להן "מה שלומך" הן יפגעו מזה וירגישו לה בנוח, אז אני אחתור ואשאל לשלומן?

תלמידי ר"ע לא אמרו לחבריהם, לא נאמר שהם לא אמרו לנשות חבריהם, למרות שלא ניתן בהכרח ללמוד מכך.

לא כל כך הבנתי אותך-אתה אומר שהחברות היא מחוץ לתנועה,אז הבעיה היא בעצם של חברויות וכ'ו בלי קשר לסניף,אני צודקת?- או שהתכוונת איך לפתור את הבעיה של החניכים במסגרת הסניף?

לגבי ההצעה של החבר שלך- זה מה שעושים בעצם בתנועה,יש הפרדה ולומדים בפעולות (של השבטים היותר גדולים) על צניעות וכ'ו, לגבי ההפרדה הטוטאלית, אני לא בטוחה שהפרדה טוטאלית לחלוטין תפתור את הבעיה,זה בעצם לברוח ממנה עד שהחניכים היתקלו במצב של להכיר בנים/בנות ואז לדעתי המצב יהיה יותר נורא-כי זו פעם ראשונה וכ'ו,צריך שהחניכים(ולא רק החניכים-כולנו...)  יבינו באמת עד כמה זה לא טוב כל הקשרים האלה עם בנים/בנות ואז גם במצב שהם מכירים מישהו מהמין השני לא נוצר שומדבר. אני חושבת שבאמת הדבר הכי טוב שיש לנו לעשות זה באמת להחדיר את הענין שזה פשוט לא בריא כל הקטע הזה של החברויות!פשוט לא טוב!

בס"ד

היא בלי קשר לסניף, לדעתי, אבל אפשר למנוע אותה. וכן, לפתור את הבעיה במסגרת הסניף.

וחוצמזה - הפרדה טואלית, זה מה שאנחנו עושים.

ולדרדקי (איזה מין כינוי זה??)  ברור שמראים דוגמה אישית!

-מישהו-

הכנתי לחניכות שלי אז אם אתה רוצה תכתוב לי במסרישי.

                      שבוע מצוין! 

ניראלי הדבר הראשון ובאמת הכי חשוב, זה דוגמא אישית!! באמת, להתנהג בהפרדה טוטאלית (עד כמה שצריך כמובן) ופשוט לחיות את האידיאל.

דבר שני זה להסביר! בלי הסברים כלום לא יעזור, ובאמת,( אם יש ניסיון אישי זה אפילו יעיל מבחינה מסויימת... ) להסביר לחניכים כמה שקשר בגיל כזה הוא לא חיובי וכמה שזה פוגע...

ודבר שלישי- אחרי שבאופן כללי הסברת לחניכים וזה, צריך לראות מבאמת מה המצב של כל חניך, ואם באמת יש מישהו שזקוק לעזרה אז שחנ"שים, ובאמת לנסות לעזור לו, להראות לנו שאכפת, לנסות להסביר לו כמה הוא פוגע בעצמו וכו'...

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...