זה נשמע שיש כל כך הרבה דברים שמדגישים עד כמה ההריון אבד,

הווסת שכל חודש מגיעה, התל"מ שמתקרב, הנשים שבהריון וצריכות ללדת מתי שאת היית אמורה. 

כשאנחנו מתכוננים לעשות משהו "המערכת" שלנו מכוונת כולה להשלמת התנועה וכשהיא נקטעת כל המערכת מחפשת דרך להשלים את התנועה כמו שאמרת, הבטן היתה אמורה לגדול, היית אמורה להרגיש תנועות... 
ואז יכול לעזור למצוא משהו שימשיך את התנועה ההיא, לפעמים הריון חדש מספיק כדי להיות המשכה של התנועה אבל זה גם לא ממש בשליטתנו וגם לא תמיד זה מספק אז אני מציעה לחשוב מה את יכולה לעשות כדי להשלים את התנועה? 

יש נשים שידליקו נר, יש שישמרו בקופסה את מה שיש להן מההריון שאבד, אפשר לכתוב מכתב לעובר שהיה.. 
מה את אומרת? 

הריון ראשון, והאובדן באמת כה קשה להכלה. הידיים ריקות והלב מדמם... והמפגש המחודש עם תינוקות או הריונות כל כך מכאיב ופוצע!!! כאבך מובן מאוד מאוד.

תאריך הלידה המשוער נראה לעיתים כתאריך משמעותי, זה באמת תאריך שבו היה אמור להתגשם החלום, הינוק שיבוא לאויר העולם... והנה החלום התנפץ ונותרנו חסרי הריון וחסרי תינוק, והתאריך מתקרב... זה כואב.

נסי חשוב מה משמח אותך ומה עושה לך טוב, ועשי עבור עצמך. מגיע לך מאוד. 

נשים לאחר אובדן הריון פתאום מגלות נשים רבות בהריון סביבן, ורבות באזור התל"מ... זה דבר שגיליתי בהמון מקרים, אני תוהה לעצמי היכן היו כל הנשים וההריונות הללו קודם, איך הם לא צצו מול העיניים לפני כן כל כך בהדגשה...? יכול להיות שהאובדן מדגיש את החלקים הללו- הכל כך כואבים- ומראה לנו אותם ביתר שאת. הנשים ההריוניות ימשיכו להיות שם סביבך, באזור התל"מ שלך וגם לא. זו התמודדות לא קלה, ובאמת כואב לחוות אותה.

אני ממליצה לנסות לראות איך את מקלה על הכאב, דרך חיבור לחלקים בריאים ושמחים בעולמך ובסביבתך הקרובה, ולאו דווקא בעיסוק מתמיד בהריון ובאובדן.

אני כל כך מצטערת על מה שחוית, ועל מה שאת חווה עכשיו. אם התחושות שלך קשות מנשוא ואת מרגישה שהן גוררות לחוסר יכולת לתפקד (עבודה/ זוגיות/ חברתית/ עבודות בית)- כתבי זאת ונחשוב יחד כיצד לסייע לך.

חיבוק גדול,

בתפילה ותקווה לתחושות טובות יותר וחוויות מתקנות.

ציפי

התחושות לא משביתות לחלוטין אך עולות מדי פעם עם גל בכי בלתי נשלט.

באמת קשה לי העובדה שאני לא מצליחה לשמוח עד הסוף עם ההריוניות מסביבי... בעיקר במפגשים חברתיים בהם אני נדחקת לצד וכל השיחות תמיד איכשהו הולכות לכיוון הזה... כי כולן שם עם הריון או אחריו.

ואני יודעת שכל אחד מקבל את שלו בזמן המתאים לו, וזה שאנחנו עדיין זוג זה דבר שצריך לנצל לפני שהופכים למשפחה.. אבל עדיין
זה רצון תמידי שקיים שם מאז ההפלה.. שלפניה היינו זוג טרי שלא היה לחוץ בכלל בנושא

התחלנו ללמוד יחד ספר על חינוך ילדים.. להכין כלי לשפע, מקווה שזה ימלא את החלל במובן מסויים.

מה עושים עם הימים שלפני התאריך בו אני אמורה לקבל?? אלו הימים הכי קשים.. אני כאילו כבר בוכה בגלל המחזור שכנראה אקבל.. (מצחיק איך איבדתי אמון בעצמי)

תודה לכן,

הפותחת.

את לא מאמינה שזה כבר יקרה..

ואז פתאום זה קורה..

לא מקבלת.. עוד יום לא מקבלת.. מעזה לחשוב שאולי הפעם זה קורה.. לא בודקת כדי לא להתאכזב.. ואז בודקת..

וזה קרה..

אל תתייאשי..

זה שנכנסת כבר להריון זו בשורה טובה..

זה עניין של זמן שזה יצליח..

תחשבי טוב, תתמלאי אנרגיות טובות, מניסיוני זה מגיע אז.. כשאת אופטימית ורגועה..

בהצלחה!! 

הימים שלפני המחזור קשים מאוד בגלל המתח האם תקבלי, ונשמע לי ברור שאת כבר מנבאת רעות ובוכה שתקבלי עוד מעט, בגלל הנסיון המר עם בגידת הגוף בכל החודשים האחרונים. שוב ושוב המחזור חוזר, שוב ושוב להתאכזב... וגם בגדית הגוף בשל ההפה- קשה להרגיש אמון חזרה בגוף.

לאט לאט המון יחזור, הלב יפעם ויקבל רווחה, וכל דבר יבוא בקצב שלו.

את יודעת זאת עמוק בפנים, ובכל זאת קשה להתמודד כל פעם חדש.

זה כאוב,אני יודעת ומכירה זאת היטב.

ממליצה להקדיש זמן מסוים ביום לאבל, מחשבות, בכי אם צריך ועוד רגשות קשים סביב אובדן ההריון והקושי סביב המחזור החוזר (אם חוזר), ובשאר הזמן להתעסק בדברים משמחים ובונים עבורך. 

להרגיש שיש משמעות אחרת לדברים שאת עושה- מלבד האובדן והפחד מחזרת המחזור.

ושיר שאני מקדישה לך- מקוה שייגע במקום המתאים- מחכה. מילים: ריטה, לחן: עידן רייכל.

נשמע הגיוני שזה פשוט קרישי דם

בהפלה טבעי היה לי מלא גושים

ואמרו לי שזה בעיקר קרישי דם

אבל אני לא באמת יודעת

אם הגושים הם באמת קטנים והכאב הוא נסבל אז לדעתי זה כן הגיוני.

הרחם צריכה להתנקות מכל השאריות, ופחות משבוע אחרי זה הגיוני שעוד יש קרישי דם.

אבל בכל מקרה, בשביל הנחת והרוגע שלך, ממליצה להתקשר למוקד אחיות של הקופה שלך. הן ידעו להנחות אותך בצורה הכי מקצועית.

מתפללת איתך לרפואה שלימה ונחמה בקרוב!!

עבר, ב"ה הכל בסדר.

תודה על המענה והחיבוקים!

יש התאמות בתהליך טהרה אחרי גרידה?

ראיתי שלא אמורים להשתמש בטמפונים וזה, עדים זה בסדר? מוך דחוק?

לדעתי פוטרים ממוך דחוק. (כלומר אותי פטרו אחרי לידה, לא יודעת אם זה גורף)

עדים זה נראה לי פחות בעייתי רפואית

אבל זה על אותו עיקרון

שלא כדאי שיהיה משהו שישב שם זמן ארוך

את שאר הבדיקות עשיתי בעדינות כרגיל.

אבל הכי טוב להיות בליווי של רב או יועצת הלכה 

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.

ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.

יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.

בפועל,

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️

זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.

אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.

מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה.