אז נכון שהיום משנים מקצועות וכו' אבל זה החלטה גורלית של העתיד שלי בשנים הקרובות לפחות ואני כל הזמן מתחבטת זה מתאים לאישה דתיה? אני מנסה לראות את עצמי ולא מצליחה.
חשבתי ללמוד תקשורת, לא סתם זה אחרי תהליך של בירור מעמיק ואחרי עיסוק מעט בתחום.
אבל אני פשוט חוששת!
למה? כי עדיין לא מצאתי מישהי מעולם הדתי לאומי שבאמת נראת כך בפרונט של התקשורת, ואני לא מדברת עם מאחורי הקלעים או כותבות בלוגים, טורי דעה מזדמנים בערוץ 7, או אושיות פייסבוק, אני מדברת על ממש נשים בתקשורת שכותבות טורים בעיתונים גדולים, שממלאות אולם בהרצאה, שמשדרות תוכנית ברדיו הכללי.
אז התחלתי בהתחלה בקטן אמרתי נסרוק את ה"עיתונים" שלנו, מי כותבת במקור ראשון, בשבע, מי נמצאת בחברות החדשות? ווואלה לא מצאתי!
אז יבוא ויגידו רגע יש את סיוון רהב-מאיר (להזכירכן היא חוזרת בתשובה), אמילי עמרוסי (לא יודעת, עברה שינוי לאחרונה לא אותה כתבת מהשומרון עם הלבוש שמייצג לרוב דתיים אולי לייטים), שרה בק (כן גם היא עם חצי כיסוי, בסוף זה מה שרואים אם נרצה או לא לבוש הוא פרמט), אפילו בנשים שכותבות במגזינים כולן כמעט חוזרות בתשובה או על גבול החרדיות- הרבנית ימימה מזרחי, נועה ירון, עדן הראל ועוד ועוד.
הרגיש לי למה? למה נשים עם כיסוי ראש מלא, עם לבוש צנוע, שבאו מחינוך ומבית דתי לאומי לא מייצגות?
מה כי חינכו את כולנו להיות מורות, כי כולנן שירתו בשירות לאומי בחינוך מיוחד או במחלקות בבתי חולים אז נהיה אחיות או במקרה אחר אחרי בית הילד נהפוך לעובדות סוציאליות וכדומה.
למה אנחנו לא מסוגלות גם, להיות בפרונט, להיות מובילות דעת קהל, להיות כאלה שיש להן מה להגיד ולכולם!
אם יאיר שרקי עם זוג פאות כמו של נער גבעות יכול לעבור מסך של חדשות ערוץ 2 למה אנחנו לא?
שכן תיהיה מישהי עם כיסוי מלא ושלא תפחד ותחשוש מהסביבה שלה, שתיהיה בטוחה ב200% במה שהיא!
אני חושבת שאנחנו מסוגלות ליותר מזה.
אז נכון לא כל אחת זה מתאים לה, ולא כל אחת תרצה בזה אבל זה אפשרי! וכמו שנכנסנו לתחומים אחרים זה אפשרי גם כאן.
הלוואי ותתקנו אותי שאני טועה ויש איזה מישהי שפספסתי ושכחתי שהיא מייצגת כך אותנו.
#הטובות_לתקשורת!
אני חושבת שכמו שבעבר אורי אורבך קרא לשמיניסטים לקחת חלק בגל"צ וכ'ו במאמר שלו הטובים לתקשורת צריך גם לעורר את הציבור של כולנו לכך.
בחיים לא הייתי איזה פמינסטית או משהו כזה, אבל אם העצמת נשים וכל מיני סיממאות ריקות מתוכן אז באמת אני חושבת שאפילו בתוך תוכנו אנחנו עושות לעצמנו קצת עוול. אנחנו לא מספיק בטוחות בדרכנו שאנחנו רק מחפשות כל הזמן את המופע, ההרצאה, השיחה וזה תמיד תיהיה איזה חוזרת בתשובה, זה לא רע אבל יש גם נשים מתוכנו עם כוחות גדולים והרבה מה להגיד.
ואני חלילה לא מזלזלת בדת של אף אחת ואני לא מודדת בסרגל את אורל המטפחת או אורך השרוול אבל אם זה היה מייצג באמת לא הייתי צריכה לחפש כי פשוט הייתי יודעת.

מרכיבה על סוסים באופן קבוע
)