בס"ד
אם נצטט קצת ויקי אז- קְשיבוּת, הידועה גם בשמות מודעות קשובה או מיינדפולנס (מאנגלית: Mindfulness) היא התהליך הפסיכולוגי של הבאת תשומת לב מכוונת ובלתי שיפוטית לחוויות המתרחשות בזמן הווה, ושאפשר לטפחה באמצעות תרגילי מדיטציה.
מודעות קשובה, מוגדרת על ידי ג'ון קבט-זין כ"תשומת לב לא שיפוטית לכל רגע ורגע".[4] באמצעות מדיטציה המשתתפים לומדים בהדרגה להגביר את המודעות העצמית לאספקטים השונים של החוויה: לגוף, לתחושות, לחושים, להרגשות ולמחשבות. תשומת לב לא שיפוטית מאפשרת, תחילה, להכיר את תבניות התגובה האוטומטיות לכל אחד מהאספקטים האלה, ואחר כך, מאפשרת לשנות את התגובה האוטומטית ולהחליף אותה בתגובה אחרת, מודעת ומתוך בחירה. התוכנית מציעה דרך מובנית וספציפית לפתח את המיומנות הזו באמצעות תרגילים, שיחה והסבר.
ואני אוסיף כמה מילים משלי
התודענ הזאת עוזרת במצבים של חרדה
את עוצרת רגע ונושמת
מספרת לעצמך מה קורה ברגע זה
איפה הגוף שלך איך את מרגישה
איפה בתוך הגוף את מרגישה כל דבר
את מתבוננת בזה בלי שיפוטיות
מאפשרת לך פשוט להיות
ואז את נוגעת קלות בחרדה ואומרת לעצמך
'כן החרדה קיימת
אבל גם אני פה
כן המחשבות האלו לגיטימיות
אבל ברגע זה אני על כיסא סטודנט באמצע הרצאה ואני בסדר'
אני די בטוחה שממוחים יתלו אותח על המילים הלא מדוייקות האלו
אבל ככה אני משתמשת בטכניקה הזאת
מיינדפולנס לא מבטל שום דבר
הוא רק מאפשר לנו לראות עוד צדדים של המציאות ולתעדף אותה מחדש
