שהעיד מישהו שמתפלל הרב אברהם יוסף בבית הכנסת שבו אומרים הלל

-רק מעיר-

נראה לי שהיאנטרנט מלא בשטויות ואנשים שלא מבינים.

עכשיו ראיתי מישהו שאומר עוד משהו שממש בילבל אותי.

האם מישהו יכול לומר מידע שלו?

אז כנראה שהוא בעצמו גם אמר הלל.

שעדיף אחרי התפילה.. בגלל הבעיה שזה לא טוב עפ הסוד

ולכן טוב לומר בסוף התפילה הלל.

אבל מותר כי סוף כל סוף זה רק עפ הסוד.

לאיודע.

אחת הטענות החזקות שלו זה שזה נס מדהים. אבל הוא לא יוצא מגדר הטבע.

נר שדולק 8 ימים - זה יוצא מגדר הטבע..

אמנם מלחמת העצמאות הייתה באמת מלחמת קיום אדירה בשבילנו, וזה היה לגמרי מעטים מול רבים (אולי לא בסדרי גודל של יוון. אבל..) יום העצמאות הוא נס.

אבל לא יוצא מגדר הטבע.

ולכן לא בברכה

כולנו צריכים שיהיה אור בביהמק. למרות שאנחנו לא עובדים שם.

ו.. אז מה? אבל מאותו פח שמן דלק 8 ימים. זה לא נורמלי. זה יוצא מגדר הטבע.

תלמד על זה

נכון שזה היה פשוט נס שניצחנו. ברור. וזה לא נורמלי!! נס!!!!!!!!!!!

אבל זה לא נס של קריעת ים. של נר דולק 8 ימים. זה לא.

זה נס!! כן!!! אבל לא נס כזה מעל הטבע.

אדם כופר רואה את זה והוא לא אומר שזה מעל הטבע.. זה לא ישכנע אותו שיש משהו מעל הטבע..

זה נס, לא מעל הטבע.

או על זה שהכד לא נגמר שמונה ימים...

רק מעיר - לא קראתי את התשובה אלא סיכום שלה!

מה טענת הרב?

(מתעניין, אין לי כח לחשוב בעצמי כרגע)

הרב אומר שם במפורש שהוא לא היה אומר הלל. לא זוכר לגבי התחנון.

אני חושב שזה זה

תיעוד נדיר: הרב עובדיה יוסף על יום העצמאות - כיכר השבת

פה יש סיכום של הדעה בכתב בגדול.

יום העצמאות : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

אבל קח בחשבון שהנכד הזה של הרב עובדיה יותר קרוב להשקפה הדת"ל (למרות שהוא חרדי), אז לא בהכרח שזה בדיוק אחד לאחד מה שהרב עובדיה אומר (הוא גם מחדש דברים מדעתו לפעמים, במוצהר, ולא ח"ו שאני בא לזלזל בו)

במיוחד אצל הרב עובדיה... מי שרוצה שיפתח שם: שו"ת יביע אומר חלק ו' אורח החיים סימן מ"א

(עקרונית אין לי בעיה לשלוח צילום של התשובה פשוט יש שם סימונים והערות שלי)

או שמא אתה סובר שאני גוי מדען?

יש לך בעיה בדפדפן כנראה

פסחים קיז. :

ת''ר הלל זה מי אמרו ר''א אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעמדו על הים הם אמרו {תהילים קטו-א} לא לנו ה' לא לנו משיבה רוח הקודש ואמרה להן {ישעיה מח-יא} למעני למעני אעשה רבי יהודה אומר יהושע וישראל אמרוהו בשעה שעמדו עליהן מלכי כנען הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו' רבי אלעזר המודעי אומר דבורה וברק אמרוהו בשעה שעמד עליהם סיסרא הם אמרו לא לנו ורוח הקודש משיבה ואומרת להם למעני למעני אעשה ר' אלעזר בן עזריה אומר חזקיה וסייעתו אמרוהו בשעה שעמד עליהם סנחריב הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו' רבי עקיבא אומר חנניה מישאל ועזריה אמרוהו בשעה שעמד עליהם נבוכדנצר הרשע הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו' רבי יוסי הגלילי אומר מרדכי ואסתר אמרוהו בשעה שעמד עליהם המן הרשע הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו' וחכמים אומרים נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן:

כמה מהמאורעות שהלל מיוחס להם כאן לא היו נסים גלויים אלא עזרה מיוחדת במלחמה. ולשון החכמים שבסוף ברור שהנושא הוא גאולה מצרה, ולכן זה אפילו לא צריך לויכוח אם זה חלק מהגאולה הסופית או לא, כי על כל גאולה מצרה תיקנו כבר הנביאים לומר הלל.

וברור בכמה מקומות בחז"ל שיהודי ארץ ישראל הם העיקר אפילו הם מיעוט והכל נקבע לפי הקהילה בארץ. והצלת יהודי ארץ ישראל ושחרור הארץ והעם משעבוד מלכויות היא גאולה גדולה מאד!!

היית צריך להגיב לתגובה הראשונה שבשרשור

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום