עם החצאית הזאת היא ממש מבקשת את זה
נשים לא יוצאות סתם ככה לרחוב
הן רוצות את המבטים
הן אוהבות להרגיש מבוקשות
הן אוהבות לפתות
אז מה פתאום כשנענים להן הן מתחרטות?
גברת
קחי אחריות על המעשים שלך
לכו לעזאזל
בס"ד
לא מאוד אפקטיבי.
בסוף אם באמת תמצאי איזו דרך לצמצם את הבעיה, לא יהיה שווה את זה?
לאורך כל התנך, גמרא וכו כשאומרים על אישה שהיא יפה - זה שבח בשבילה!!!
יש חובה על הבעל לקנות לאישה תכשיטים שתהיה יפה.
יש הבדל בין למשוך צומי בכוונה לבין להיות יפה וצנועה.
בגד צנוע יכול להיות יפה.
בגד בולט ומושך - לא יכול להיות יפה.
ב. תשמעי,
ככלל - הסיבה העיקרית שבגללה שאת לובשת צנוע זה את. לא אני.
כמובן שגם בנים בשיקול - אבל העיקר זה הבנות. לטובתכן.
ואסביר:
אם המטרה שבנות יתלבשו צנוע זה הגברים - זה לא היה כמו היום 'תהיי יפה וצנועה'. אלא צניעות = כיעור.
היה תקנון:
אם את יפה - לא לצאת מהבית כשיש גברים בחוץ
אם יש לך עינים יפות - רק עם משקפי שמש
אבל זה לא ככה.
וכן, בתור בן שיודע כמה קשה מאוד מאוד מאוד לראות דבר לא צנוע ולהוריד עינים אני חושב שטמטום כזה זה כבר הגזמה.
ברגע שהיא התלבשה צנוע היא את שלה עשתה. התאמצה בשבילך עד כמה שאפשר. מה עוד אתה רוצה ממנה?! את התקנון ההזוי הזה?!?!
מכאן זה כבר ניסיון שלנו.
ג. בחיים לא שמעתי על שעשו מצעד כזה. למרות שלא מתיע אותי טמטום כזה. אחרי כל הפמינזם הרדיקלי בצורה קיצונית לצהפלא שדורש לטשטש הבדלים בין בנים לבנות.. קשה לי כבר להתפלא מטמטום של נשים. (גם אנשים. כן. אבל.. נו הבנת למה התכוונתי..)
סבבה. הבנתי.
וזה מה שאמרתי רק במילים אחרות.. 
ג. נכון. אבל זה קבור פה בתוך שרשור שגם ככה יקבר 
אתחיל ואומר - אני מסכים עם סלט.
אדם שעושה דברים כאלה צריך להתאשפז. דחוף.
עד כמה שהבנתי... אתן באמת מסכימות, מתכווחות רק על הניסוח.
אבל.. תכלס, אתן אותה דעה..
כישוף.
את צנועה בשבילך ובשביל ה.
נכון מאוד.
אבל יש מצות ואהבת לרעך כמוך, לפני עור..
ש.. בגללן, את מתלבשת צנוע גם בשביל הגברים.
נגיד את זה ככה: אם מישהי מתלבשת בצורה לא צנועה, זה לא חטא, זה גם להחטיא..
הבנת?
מה שכן אני מסכים, שברגע שאת מתלבשת צנוע (כמו שאמרת) ומישהו מסתכל. זה כבר אשמתו.
אשמתו לגמרי.
את שלך את עשית - את לא יכולה צריכה או רוצה להיות ביביסטר של כל הגברים שהולכים להם ברחוב..
בקטע של סתם לנסות לכער אז הוא צריך אשפוז?
או בקטע של מפריע לו למרות שהיא צנועה? ואז הוא יבקש שתתכער כדי שלא יהיה לו קשה..
עצם הבקשה מטומטמת.
אבל, גם בת צנועה יכולה להפריע לבנים....
אמנם ברמות שונות לגמרי אבל כן.
עברי אנכיבס"ד
[פשוט כל כך מציק לי שהחינוך לצניעות באולפנות מתבסס ברובו על לדאוג לגברים ולכן הדגשתי את הצד השני]
זה עצוב.
ידוע שכל עבירה שאדם עושה, היא מזיקה לו לנפש (ובכלל לכלל ישראל, כולם ערבים זה לזה וכו)
ואני יכול פה הרצאה של שעה למה זה ככ חשוב.
זה חשוב.
אבל כל בת בשביל עצמה.
זה.. זה פשוט יעשה לה טוב.
הנורמלית האחרונה(כמובן שגם על הפעולה של הפוגע כעצם)
אבל בכלל בלי הפגיעה הפעולה כעצם- היתה שגויה.

מזכיר לי מאוד בהקשר ליום השואה.
יצא לי לאחרונה לראות שהרבה רבנים מדברים על זה שאין עניין צורך ואפילו יכולת לתת הסבר לשואה. "שאלות אמוניות העולות בעקבות כך אינן פילוסופיות כ"א כאב קיומי" (הרב לונדין)
אנחנו לא צריכים הסברים, זה לא יעזור לנו. אנחנו כואבים והסברים לא ישיבו לנו את שאבד(הרב י"צ רימון)
והגרש"ח אבינר כהרגלו כל הזמן- "אף אחד לא יכול לתת הסבר לשואה" (ואני חושב שהוא גם מסכים לעניין חוסר הצורך)
ההסבר שנותנים הרבה פעמים לשואה מבחינה רוחנית זה על ההתבוללות שהיתה בגרמניה, ועל "פה- לין" (שאינלי מושג מי המצי את ה"רמז" הזה) בכללי על ההשתקעות בגלות. (ואכן רואים שאחר השואה איזו תנופה אדירה קבלה הציונות ובראשה- הקמת מדינתנו!)
אבל גם אם נאמר את ההסבר של סאטמר- שהשואה היא בגלל הציונות- הנקודה היא אותה נקודה-
[אני לוקח את מה שאת אומרת למימדים הרבה יותר גדולים.]
האשמת הקרבן היא מעשה שכשמתיחסים לנפגע היא דבר לא שייך (לעיתים נדירות כן, טוב, כשמישהו נותן אקדח לילד אוטיסט בן 10 שאוהב ללחוץ על דברים חזק- קשה לא להאשים אותו על זה שנורה....)
באופן כללי. הנפגע פגוע והפוגע לא בסדר (שוב, כמעט תמיד, לפחות כל פעם שזה עולה לדיון ולפוגע יש אישיות ועיי' ב"מ י ע"ב).
אבל!
כשחוקרים את הצד השלילי בקרבן (תמיד אוהבים להשתמש במושגים הללו שהרבה פעמים צבעם לא עז כ"כ במציאות, אבל נגיד שכן)- אז הוא שלילי בעצם!
האם יכול להיות ואפי' ייתכן מאוד שהשליליות בו היא כלפי עניין מסויים שהוא גם העניין שממנו יצא הפגיעה?
כן הגיוני בהחלט.
במערך ה"מסבירים"- יש קשר בין התבוללות והליכה נגד ה' בגולה לבין הייסורים שהקב"ה מייסר אותנו בה.
(לפי סאטמר- יש קשר בין הציונות כדחיקת הקץ לייסורי הגלות)
יש קשר בין הייפוי וההפרזה בחיצוניות של האישה כפסיעה להחצנת דברים והרצון להיות יפה (ומגרה) בעיני אחרים (שזה בעיקר גברים, כמו שאמא שלי מתעקשת שאעביר את הפיאות לאחור במקרה ואני הולך במקום שיכולות להיות שם וייבערס) לבין התעוררות מופרזת גסה וסוטה ונתינת עין באישה מצד גבר.
יש קשר. לא תמיד זו תהיה הצדקה. זה גם הרבה פעמים יהיה מאוד מפגר להצדיק. אבל זה כן מראה דברים בחיים, כמו שאומרת הגמ' לעשות תשובה אם קורה צרה והרבה פעמים (בפרט בקבלה וחסידות) מפרשים להתבונן בעצם הייסורים ומתוכם לראות את העניין של התשובה.
וכמו שמסביר הרב סולובייצ'יק גם בעניין בעונש והחטא שהעונש הוא חלק עצמי וממילאי מהחטא. לא עניין של נקימה בעקבות פגיעה, אלא עצם מהפגיעה, החטא מביא איתו חסרון במציאות שמביא בהכרח את העונש (בין אם זה בעוה"ז ובין אם זה בעוה"ב).
ואני חושב, שבדור פרוץ כמו שלנו (תרצי לקרוא לדור הזה מחפיץ, מדיר, שוביניסט-נהנתן, לאכפת לי עכשיו)
בודאי שצריך לשים הרבה יותר לב לעצמנו שאנחנו לא נוטים חלילה לעשות דברים שהם בעצם(!) דברים רעים שקשורים לעניין הזה.
פשוט- השיח והסמנטיקה שקורה לפעמים מהנסיון להביא את הנקודה הזו משתבשים לפעמים עד כדי אבסורד.
והפעולות שאני מדבר עליהם כשליליות ב'עצם'- פריצות במובן הלכתי, חוסר צניעות.
קשר- אפשר למצוא. רחוק מאוד מהצדקה.
זה ממה אני חושב.
שימי לב למה הגבתי (שרשרתי נכון)
ומה הגדרתי כ"רע".
לא דברתי עלייך הגבתי על הטענה שהצגת כסתמית (בהתחלה, אם הייתי רוצה לדבר על המקרה שלך אז הייתי כותב בתגובה שבה הסברת שאמרו את זה *לך*.
דברתי על הטענה הסתמית, נסיתי לדייק את הפגם שבה ולא פשוט לשלול וללכת.
לא הצדקתי תופעה כללית וכ"ש מקה ספציפי.
ובנוסף לזה- לא שללתי מעשה ספציפי אלא תופעה, לא כיונתי לומר או לרמוז שאת חלק ממנה.
אני אומר שוב- לא דברתי על המקרה שלך (ובטח שלא הצדקתי אותו! הרי אני לא מצדיק גם את שאר המקרים) וכמובן שלא באתי להוכיח אותך על שום מעשה, בטח על כזה שלא עשית.
סליחה על חוסר ההבנה.
כי הטענה היא לא נובעת מעצם העובודות של התקריות כ"א מניתוח התופעה כעצם והפעולה כעצם.
קשר שוב לא אומר הצדקה או קרבה להצדקה כלפי התקרית, (אני חושב שכל העניין בויכול בינינו הוא סמנטיקה למושג " קשר" קשר מלשון ארטיק תות ובגד ים לא מלשון שמש וארטיק נמס)
דברים רציניים ( ח"ו פגיעות הטרדות וכו)
לבין אנשים שזורקים הערות/ מתחילים עם בנות.
לגבי הראשוןן זה מוכח שאין קשר כלל.
לגבי השני לדעתי זה מה שנחמיה כתב (פחות או יותר, לא קראתי הכל לגמרי..) ואולי זה מה שהוא התכוון מלכתחילה?
האמנם?
זה מפריע. מאוד.
אם יגידו לך על חברה שלך שהלכה בשעה 2 בלילה שיכורה מסוממת עם המכנסי גינס הקצריםקצרים האלה וחולצת בטן וכו.. ו.. שקרה לה משו.....
ברור שזה נוראי ואין הצדקה? אבל למה היא מצפה?!?!
זה אותו דבר רק בהגזמה.
נכון שזה ממש שונה. אבל יש הפשעה.
נכון שכולן נפגעות.אבל יש קשר.
אבל מישי נורמטיבית (אפילו לא הכי דוסית), שלא מכניסה עצמה למקום סכנה מובהק. אין קשר.
נכון שזה שונה, אבל זה אותו דבר בדיוק - רק מוגזם יותר.
זה כן משפיע.
אמנם ברמות שונות מאוד.
אבל כן. משפיע.
הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!
היום יש תהיות.
למה אני קוראת הודעות מפעם
למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה
למה אני מרגישה שהכל עליי
למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)
למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות
איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה
למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו
למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו
למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי
למה החיים כאלה עליות וירידות
ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים
לא תמיד, אבל לפעמים כן
למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה
איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי
אני זוכרת שהיו הרבה יותר
ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם
מעניין
אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא
למה הפסיקו לייצר נוקיה208
למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208
למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן
ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר
אפילו בנות מפה שפעם היו לי
מה שלומך?
ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.
ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא
למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא
למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה
אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה
אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא
אני רוצה להיות עצמאית
אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב
מספיק לי די והותר מה שעובר עליי
והעומס הזה שמגיע
מכל מיני סיפורים שקורים מסביב
עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור
עד שהבנתי שהוא ברור
אסור לי להיות שם יותר מידי
ואני מוגבלת
אני יכולה להיות נחמדה
להתעניין בשלום
להביא משהו נחמד אם מסתדר לי
אני לא יכולה לתת את הבית שלי
או את האוכל שלי
או את הלב שלי
וזה גם לא יעזור
עכשיו צריך להתפלל
ואיפה אני ואיפה להתפלל
ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם
אבל יש לי תפקיד
כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי
הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים
הוי טאטע רחמים עלינו
אנחנו רוצים להתפלל
חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן
מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור
בקיצור גאולה עכשיו
זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו
ובלי הנחת של אביגייל
אנחנו רוצים בית דוד
מהר עכשיו אין זמן לחכות
חיכינו מספיק אביגייל
טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו
ותן לנו שמחה!
משהקוראים לזה מובחנות
אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית
אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית
צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.
מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.
אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.
אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.
לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.
כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?
אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.
ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה
אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה
להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר
כי לחשוב עליה בלי יכולת לעזור זה קשה
ולעזור זה לא אפשרי
אז מה נותר?
להתפלל
והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין
ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם
ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.
ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.
אולי, אני לא יודעת.
בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי
חחח
איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.
זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.
(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")
לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.
בסדר
אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.
אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.
הדבר הכי חשוב.
אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.
צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.
לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.
והוא אמר לי תודה רבה.
יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.
כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה
ואשריכם לגמרי כמו שנאמר
אבל
לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי
ואם האדם הזה הוא אישה אז כן
צריך לומר תודה גם אם זו אישה
עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה
(למעט שבועות? אולי)
אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו
וואו
אשריך לגמרי
והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ
אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא
להבדיל בין החיים, כן.
(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)
הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?
אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.
זה חרא
דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...
אח"כ אם זוכרים אותך 
אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים
הייתי איתה ביחד