קול ברמה נשמע
נהי בכי תמרורים
רחל מבכה על בניה
רחל, רחל
רחל מבכה על בניה
מאנה להינחם
על בניה כי איננו
כה אמר ה'
כה אמר ה'
מנעי קולך מבכי
ועינייך מדמעה
כי יש, כי יש
כי יש שכר לפעולתך
נאום, נאום ה'
ושבו מארץ אוייב
ויש, ויש
ויש תקווה לאחריתך
נאום, נאום ה'
ושבו בנים לגבולם!
זה מתנגן לי בראש. בכלל בלי קשר לעובדה שיום זה התאריך של יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
אבל אולי זה כן קשור.
גבורה.
זה מתקשר גם לספר שקראתי.
ספר חזק.
של גבורה כפשוטו.
אסון מטורף. נוראי. מצמרר ומזעזע.
והחיים שאחרי.
והחיים שאחרי הם גבורה מטורפת.
בעצם לכל אחד יש גבורה מטורפת כלשהי בחיים שלו.
מה שלי נראה כמו דבר קל ממש, לאחר הוא שבירת שיא משמעותית.
וצריכים להיות מודעים לזה.
ובעיקר להיות מודעים לרגעים של הגבורה שלי.
כן, כי אני גיבורה. וכל אחד הוא גיבור.
כל אחד!
רק צריך שתהיה תודעה פנימים של גבורה.
כי כל בנאדם בעולם הזה מתמודד עם קשיים ונסיונות, אתגרים, התמודדויות.
אבל הוא מתמודד.
גם בריחה היא סוג של התמודדות. לא מוצלחת אבל סוג של.
לפעמים היא אולי כן הדבר הנכון? לא. לא בריחה, אלא התמקדות במשהו אחר, גם אם זה אומר התעלמות זמנית מאחרים.
וגם אם לאחרים זה נראה בריחה של ממש.
ובכל אופן, להתמודד זה להיות גיבור.
גיבור אמיתי.
לא גיבור על חלשים. לא גיבור על אחרים.
גיבור באמת.
גיבור על הדבר הכי קשה שיש!
פשוט גיבור.
לא פשוט בכלל...
- לקראת נישואין וזוגיות