איך אתן מחליטות האם לבצע חלבון עוברי (בדיקת דם אחת או הנוספת)
וסקירה מוקדמת?
בהריונות הקודמים עשיתי תבחין מרובע אבל לא סקירה מוקדמת.
אבל הרופאות כ"כ ממליצות לעשות הכ-ל...
אני בהחלט מתפללת שלא אגיע לידי ניסיון עם תוצאות שמצביעות על תסמונת, אבל מצד שני אין לי כוח לכל הבדיקות,
ובעבר עברתי סקירה מאוחרת שאילצה אותי לערוך בירור מקיף למרות שעשיתי שקיפות וחלבון עוברי, אז ההרגשה היא- בשביל מה?
בנוסף יש לי ביטוח בסיסי... זהב... ולא פלטינום
ועדיין לא יודעת להחליט מה לבצע,
דווקא בגלל שבהריונות קודמים היו ממצאים ששלחו אותי להמון בדיקות משלימות, כולל מי שפיר.
דבר ראשון לכל מי שתקרא- אני הראשונה שממליצה, מניסיון אישי ניסי, לערוך סקירה מאוחרת אצל מומחה! (אצלנו כנראה שאת הממצא לא היו מגלים בסקירה מוקדמת.)
אבל בגלל מה שעברתי בעבר, אז הרופאים עצמם לא הסתפקו בסטטיסטיקה של השקיפות והחלבון, זה ממריד בי משהו: למה לעשות? הרי אם לא יצא 1:10, או פחות- כמה סיכוי יש שנעשה הפלה?
שוב, בשקיפות היה תקין מבחינת מה שאפשר לראות- המוח, עצם האף (או גשר? או איך שלא קוראים לזה)
והחלבון זה ססטיסטי. אם אהיה ה1 מתוך 400? אין לי דרך באמת לדעת.
בגלל הסיפורים האלה, אני סקפטית לגבי
סקירה מוקדמת
וחלבון עוברי
ואגב זכור לי שגם מכון פועה לא ממליצים על ה-כ-ל.
מבין הבדיקות- אפשר לוותר על סקירה מוקדמת.
אם השקיפות תקינה ואין חשש מסויים למשהו- היא לא נותנת הרבה מעבר לסקירה המאוחרת, חוץ מהשלב בו היא נעשית. בנוסף, העלות שלה גבוהה יחסית.
חלבון עוברי הוא בדיקת דם. לא פולשנית, ומהווה השלמה לשקיפות העורפית (בודקת סוגים אחרים של פגמים ח"ו).
בגלל החשיבות שלה, וגם בגלל הקלות שבה היא נעשית (אפשר להצמיד אותה לבדיקת דם אחרת, לא יקרה, נעשית בכל מרפאה)-
אני לא הייתי מוותרת עליה.
לא מפריע לכן שיש בערך רק רופאים שעושים את הבדיקות?
אני בשני ההריונות לא עשיתי בערך כלום כי לא היה תורים לרופאות..
באחד רציתי לעשות את השקיפות, קבעתי תור לרופאה ממש בהתחלה, ודחו לי אותו.. ובסוף השבוע המשוער גדל בצורה שהבדיקה כבר לא הייתה רלוונטית..
כל עוד אלה בדיקות לא פולשניות ולא מזיקות, אין בעיה לבצע אותן. ובקשר לבדיקות סקר כמו שקיפות עורפית, הם אומרים שלמרות שזאת לא בדיקה הבחנתית, יודעים היום להתייחס לתוצאות.
חוץ מזה, נכון שבהרבה מדינות אין סקירה מוקדמת אבל אישית אני מאוד אוהבת לראות את העובר, זה עוזר לי להתחבר אליו. וגם אם תהיה בעיה חס ושלום, אני מעדיפה לדעת ולא לחכות לסקירה מאוחרת.
רוצים אולי לבוא השנה עם הילדים לאווירה של ירושלים, פורים, ברחובות העיר …
לא מחפשים סעודה ואצל מי להתארח
רק בילוי פורומי ירושלמי, לראות תחפושות, הופעות רחוב..
סתם להעביר כמה שעות .
יודעות להגיד לי אם יש כזה דבר? ומתי עדיף עם ילדים- ערב/בוקר? אם עמוס מידי? איפה יש פרטים?
או שאם אין לי איפה להתארח אז אין עניין?
בפורים יש בעיקר פקקי ענק
רעש נוראי (מוזיקות רמקולים)
והרבה אנשים ברחוב
בעיניי אין שום דבר מעניין בכלל ובפרט לילדים
יש אווירה טובה, שירים ותחפושות מצחיקות 🤣
פחות מתאים עם ילדים בעיניי.
אצלנו יש מסגרות בשושן פורים אז אפשר ללכת רק אנחנו
אין חניה. מלא פקקים.
אולי כדאי לשקול הגעה ברכבת.
או חניון חנה וסע של הרכבת הקלה.
אם תלכי לרחוב יפו תראי שיכורים, ציבור מגוון.
אם תלכי בגאולה - תראי שיכורים חרדים / חסידים
המטרה העיקרית שלנו היא ללכת לבקר חברים שגרים בבתי הונגרין. והדרך לשם מגניבה לגמרי.
שיח סודאיכשהו תמיד אנשים ששלחו משם תמונות זה היה נראה מגניב,
האמת שגם עוד לא מצאנו מה לעשות בפורים עצמו אצלנו 
לחוות שמחה אותנטית, מראות מעניינים
במקום לשבת בבית ולשמוע את כל השירים והחגיגות בבתים השכנים …
ישמעו ממכם שירים וחגיגות
למה לא?
אבל יותר אווירה של מסיבת סטודנטים/פסטיבל
ממש לא בהכרח ביגוד צנוע
וגם לא לגיל של ילדים בכללי
ברשויות גדולות לפעמים עושים משהו מיוחד לילדים נגיד באיזה פארק גדול. דוכנים של אוכל ומשחקים וציורי פנים וכו.
תבדקי בתל אביב. הם משקיעים הרבה פעמים בעניין הפעילויות לילדים.
לא הייתי יוצאת עם ילדים סתם כך לאיזור מבוגרים בפורים, בגלל השכרות…
(אבל מי לא אוהב ציורי פנים ובועות סבון?)
לטייל פה בזמן שהילדים עוברים בין הבתים ושולחים משלוחי מנות זה בדיוק התמונות שאת רואה בדר'כ בבוקר לפני סעודת פורים
אבל באמת אם את לא כסה מכירה אנשים אז אין סיבה להסתובב ביום כזה בירושלים...
יש בשוק וביפו המון חגיגות
לא נראלי מתאים לילדים
ביום הכל עמוס אבל לא כזה מעניין
מלא פקקים, אין בכלל מקומות חניה בשום מקום.
עמוס ומעצבן..
כיף לנו במקומות שאנחנו מתארחים, אבל המעבר ממקום למקום על הפנים.
בעיני אין מה לבוא במיוחד לירושלים אם אין מקום ספיציפי שמעניין אתכם להיות בו.
לא יודעת אם זה מייחד דווקא את ירושלים, או שבכל ריכוז דתי בפורים יש ככה.
יש הרבה אנשים מחופשים, הרבה שירים, הרבה שיכורים (אם אלה בחורי ישיבה אז בדרך כלל אלה שיכורים "מהוגנים"), הרבה שמחה ברחוב.
יש גם הרבה פקקים, ולהתנהל ברכב זה סיוט.
לי אישית קשה עם הרעש הרב שמייצר הרחוב בפורים, אבל יש כאלה שאוהבים...
או בשעות הבוקר המוקדמות
החל משעות הצהריים המוקדמות עומס מטורף בדרך לירושלים.
לא יודעת אם זה מראות ואווירה שמתאימה לילדים קטנים, נוער ומעלה זה חגיגי וסוחף
ממליצה להתקרב לעיר ביום הזה.
לוקח שעות ארוכות להגיע מאזור לאזור
פקקים איומים.
ה"עד דלא ידע" שהעיריה עושה, בעיני, לא מתאים לציבור הדתי.
באזורים החרדיים שם יש הרבה אקשן- הנסיעה פשוט מסייטת.
לי אין ברירה כי צריכה ללכת להורים לסעודה, למדנו לסוע מוקדם בבוקר כדי לא להקלע לפקקים, ועדיין לוקחים בחשבון שנסיעה שבד"כ לוקחת 20 דקות תקח שעה וחצי.
בחזור הסיוט נוראי אפילו יותר.
בקיצור
תעשו כיף עם הילדים בבית.
אני לא מתחברת לירושלים בפורים.
אבל כנראה זה תלוי באזור
באזורים שהיינו היה שיכורים ממש בצורה לא כיפית.אנשים שחסמו אוטובוסים ומכוניות, מלא שעשנו כולל נערים. ומחר ספריי שלג שבעיני זה דוחה
לא חושבת שיש בפורים משהו מיוחד דווקא בירושלים (בניגוד להרבה חגים אחרים...) אני חושבת שבהרבה ריכוזים דתיים אפשר למצוא אוירה מקסימה בפורים. אני באופן אישי יותר נהנית בפורים ביישוב, אחרי ששנים רבות הייתי בפורים בירושלים...
ולמרות שההורים שלי עדיין גרים שם, אחרי פעם או פעמיים של נסיעות סיוטיות, החלטתי שאני לא באה לירושלים בפורים.
ובאמת שירושלים עיר מהממת ומיוחדת.
אבל בפורים, אם לא גרים שם ומתנהלים ברגל בלבד, זה לא שווה את זה
אני מחסנת את כל חיסוני השגרה אז אין מה לדון בזה כאן.
הציעו לי להקדים ל3 הגדולים שלי (3,4,5) את החיסון של החצבת של כיתה א ואז לא יצטרכו לעשות.
מישהי יודעת מה הרעיון?
זה כמה מנות שרק אחרי החיסון של כיתה א הם מחוסנים לגמרי?
יש דבר כזה להיות מחוסן לגמרי לחצבת?
אם אתן עכשיו, זה לכל החיים או שצריך שוב אחרי כמה שנים?
מה שהכי קרץ לי בהצעה הזאת זה שהם יעברו את החיסון איתי ולא עם איזה אחות זרה כשאני לא באזור.
אז בכל מקרה לגדול כן אעשה מתישהוא לפני כיתה א מהסביה הזאת אבל מתלבטת לגבי האחרים.
בן 3 וחצי
הבנתי שזה במקום המנה של כיתה א', ושמחתי מאוד שאיפשרו לנו לחסן אותו בטיפת חלב בלי תור. כל עניין החצבת מלחיץ מאוד, ואנחנו גרים בעיר עם התפרצות
לק"י
לנו הציעו לעשות בטיפת חלב בחופש שלפני כיתה א'. וגם הציעו לעשות כבר גם את של כיתה ב'.
עשינו רק את של א', ובכיתה ב' באתי אליהם לכיתה כשהם עשו.
(סליחה אם אני רק מבלבלת יותר😅 אין לי מושג לגבי מה ששאלת....).
זה במקום החיסון של כיתה א'. חיסון חצבת זה שתי מנות, ומהרגע שקיבלת אותן זה לכל החיים.
הרעיון הוא שצריך שתי מנות חיסון בשביל להיות מחוסנים, כשבדר"כ נותנים את המנה השניה יחד עם עוד חיסונים בכיתה א', ועכשיו כיש התפרצות חצבת מקדימים את החיסון כדי שהם יהיו מחוסנים גם אם הם עוד לא הגיעו לכיתה א'
יעל מהדרוםלק"י
כשאני שאלתי על זה בטיפת חלב, אמרו לי שבגלל שאין אצלינו התפרצות, אז לא מקדימים.
(האמת שב"ה שאין...שימשיך ככה😅).
ביררתי עם רופאה, היא אמרה שמחסנים מנה שניה בבית ספר כדי שכמה שיותר ילדים יתחסנו (בבית ספר יש יותר סיכוי שיתחסנו מאשר ההורים בטיפת חלב)
מבירור קצר בהרבה מדינות נותנים את 2 המנות בהפרש של כמה חודשים ( כמו הרבה חיסוני שגרה)
בכל מקרה זה מעלה את אחוזי ההגנה ולא מחסנים שוב בכיתה א
לפני שנים, כשהילדים שלי היו בני 2.5 ו4, נחשפנו לחולה חצבת.
ואז קראו לנו לקבל את המנה השניה בדחיפות. מסתבר שזה עוזר אם מתחסנים בתוך 48 שעות אחרי החשיפה.
כשהגיעו לכיתה א' הסתבר שהם פטורים מחיסון )ומאד שמחו כשכל הכיתה התחסנה והם לא 😀(
אחרי 2 מנות הם מחוסנים לכל החיים
החשש שלי היה, שהחיסון לא אפקטיבי מספיק אם קיבלו אותו בגיל צעיר מידי, אבל גם לילד בן 2.5 אמרו לי שזה מספיק טוב. כנראה שהסיבה שמנה שניה היא רק בכיתה א' ולא קודם , היא מה ש@שומשומ כתבה.
ועוד מסר חשוב - אם אתם בסביבת התפרצות עם ילד שעוד לא חוסן ויש לכם חשד שנחשפתם לחולה, תלכו מהר! כמה שיותר מוקדם, זה עשוי להציל גם לאחר חשיפה.
אצלנו בבית הספר מאפשרים להורים שרוצים לבוא ולהיות עם הילד בשעת החיסון. אפשר לדבר עם המורה
אני עובדת 5 ימים בשבוע וחוזרת הביתה בסביבות 3 וחצי אז יש לי רק כמה דק' (אם בכלל) עד שהולכת להחזיר את הבן שלי מהמעון..
בשעות אחה"צ מנצלת את הזמן להיות איתו, בין אם בבית ובין בחוץ.. הוא הולך לישון רק בסביבות 8/8 וחצי, ואח"כ אני פשוט עייפה ולא מצליחה להרים את עצמי להתחיל לסדר/ לבשל... ב"ה בהריון אז ברור שזה משפיע, אבל עדיין.....
ברור לי שרוב הנשים גם עובדות 5 ימים, וב"ה עם יותר מילד אחד, ואני תוהה לעצמי.. מתי כביסות? מתי מכינים אוכל? (כיום אני אוכלת צהריים בעבודה, ויומיים שחוזרת קצת יותר מוקדם מאלתרת משהו בבית) בעלי זורם על זה אבל מרגישה ממשש לא פייר כלפיו..
לפני כמה זמן החלטתי לעשות מה שצריך גם לפני שהוא הולך לישון ולא להשאיר הכל לערב אבל לא תמיד מצליחה..
מחפשת רעיונות ומוטיבציה
אני הרבה משתפת אותם בכל גיל.
הילדים שלי למדו למיין כביסה בגיל 1.5-2
נתתי להם לעזור לי ל'בשל',להניס ירקות חתוכים לסיר,קערה עם סכין בטיחותית לחתוך,
עומגים לידי בזמן שאני שוטפת כלים ובכללי ממש משטפת איתם במה שעושה.
אבל צריך לזה הרבה סבלנות ולקחת בחשבון הרבה פיקשושים.
עם ילדה אחת ובהריון
ולמדתי לאט לאט להכניס את המשימות תוך כדי שאני איתה בצהריים
אי אפשר להיות מושבתת כל הזמן שאני איתה
שמה לה משחק,בהתחלה יושבת איתה קצת
באישהו שלב קמה, מכניסה כביסה, מבשלת
ומידי פעם ניגשת אליה
נקיונות יותר בערב כשהיא ישנה או שבעלי עושה את זה
לפעמים אני מניחה אותה בכסא אוכל לידי
והיא אוכלת לבד נגיד פסטה או חביתה מקושקשת
אני משתדלת לעשות איתם. נניח להכניס למכונה, להוציא, לקפל-נותנת לקטנים למיין גרביים, או להגיד לי של מי כל בגד.
ומה שלא-אחרי שהם ישנים, או בששי בבוקר.
זה כבר כן גיל שהוא מבין ומתלהב..
כביסה ניסיתי ביחד איתו ודווקא מצא חן בעיני כשהוא כן זורם עם זה..
במטבח הייתי ממש שמחה לעשות איתו, פעם הוא היה יושב בכסא שלו והייתי מראה ומסבירה לו אבל יש לנו מטבח קטן (ומאמינה שלעוד פה אז אשמח לשמוע רעיונות) והוא כבר כן רוצה להיות יותר פעיל אבל חוץ ממגדל למידה שאין לנו מקום וכסף לזה לא מצאתי פתרון מספיק בטיחותי.... וכשהוא חופשי זה פחות מצליח😅
כשהמשענת בצד הרחוק ואני משגיחה שעומדים הכי קרוב לשיש. אם יש לכם כיסאות כתר, אז אפשר גם לעשות ערימה של כמה ולשבת ליד השולחן, זה גם פחות מסוכן וגם בד"כ הם פחות יורדים כשהם יושבים.
עוד פתרון זה להביא דברים לרצפה (מה שאפשר): אני שמה את הכביסה המלוכלכת על הרצפה ונותנת לה להכניס למכונה, נותנת לה למשוך את הבגדים הנקיים מהחבל ולשים על הספה, להביא לי אטבים, להשקות עציצים במרפסת...
עוד משהו שעובד אצלי זה לשים לה צלחת עם פצפוצי אורז או משהו כזה דומה והיא אוכלת אותם אחד אחד, זה מעסיק למיליון זמן ואני יכולה להספיק מלא דברים.
אבל ממש קפצה לי השעה שבה הוא הולך לישון בכזה גיל. אני די בטוחה שזה מאוחר מידי ואפשר להקדים את שעת השינה, הבת שלי הולכת לישון מקסימום בשבע והיא גדולה בכמה חודשים.
זה משתנה בין הילדים, אבל שעה מאוד נורמלית לישון בגיל הזה.
הרבה ילדים ישנים בצהריים, ולא עייפים כל כך מוקדם.
וזה תלוי גם מתי קמים בבוקר.
אצלי אף פעם לא היה בית שקט בשעה שבע.
בכזה גיל אמורים לישון סביב 14 שעות ביממה, אז זה תלוי כמה ישנים בצהריים ותמיד יש יוצאי דופן, אבל בגדול זה אומר סביב 12 שעות שינה בלילה.
הרבה פעמים זה שהולכים לישון מאוחר זה בגלל עייפות יתר, אז כדאי לבדוק את זה.
הוא קם בסביבות 7 וחצי, לפעמים אפילו קצת אח"כ.. ועוד ישן שעתיים במעון אז כן מתקרב ל14, באופן כללי מאז ומתמיד לא אהב/ הצליח לישון מוקדם..
אבל ב"ה לאחרונה לרוב הוא במיטה אחרי מקלחת בסביבות עשרים ל8 ואז תלוי כמה זמן לוקח לו להרדם..
הבת שלי בת שנה וחצי כמעט
חצי מהדברים שכתבת אני לא יכולה לתת לה עדיין
היא תנסה לטעום ולמרוח בכל מיני מקומות וכו'
לק"י
אני בשנים האחרונות בימי שישי בבית עם הקטן התורן.
והבן הרביעי שלי היה עוזר לי במטבח, וזה כלל שפיכת כורכום ומריחה עם הידיים😂
אבל הוא גם היה אוהב לערבב וכאלה.
ויש לי שני קטנטנים בבית
וזה באמת לא פשוט מטלות הבית.
אצלנו קודם כל זה מתחלק ביני לבין בעלי.
כביסות נגיד אני עושה, תוך כדי שאני עם הילדים אחה"צ.
הם משחקים בסלון ואני מתקתקת קיפולים, תליה על החבל, מכניסה מכונות וכו'.
כלים בדר"כ בעלי עושה בערב.
אני מאפסת את הבית כשהילדים מתקלחים, נכנסים למיטות.
לפני שהם מתקלחים הם אוספים צעצועים (לפעמים לא... אנחנו משתדלים לעמוד על זה),
אני מסדרת את שאר הדברים ומעבירה שואב שוטף על הסלון מטבח שתמיד נורא מתלכלך.
מה שהכי קשה לי זה עניין הבישול. פשוט לא מגיעה לזה.
לפעמים עושה דברים ממש מינימליים.
וכשכבר כן מבשלת אז עושה בכמויות גדולות שיהיה כמה ימים קדימה.
לפעמים גם בעלי מבשל.
כשהם סוף סוף נרדמים בערך בתשע אני לא עושה כלוםםםםם
חייבת לנוח קצת ובדר"כ די מהר מתקפלת לישון.
הבן שלי בן 8 והשיניים שלו צומחות ממש עקום, הן לא ישרות, חלק בתוך החיך... זוועה בקיצור 😵💫
השאלה אם יש לעשות משהו כרגע, כי אני לא יכולה להסתכל עליו 🫣 או שאין ברירה אלא לחכות שיגדל ויתחלפו רוב השיניים. כרגע נפלו לו ממש קצת. אולי 6...
אולי בפעם הבאה תשאלי אותה ספציפית על קצב ההתחלפות ואם זה יעזור.
אבל אם היא אמרה את זה כנראה שהיא כבר רואה לפי המבנה או הכיוון של השיניים שעוד לא צמחו (אפשר בצילום לראות את הכיוון שלהן).
בכל מקרה זכור לי שלא מתחילים יישור שיניים לפני גיל 12 בערך, חושבת שזה הכי מוקדם, ובטח שלא לפני שכל השיניים יתחלפו.
אני בגיל עשר כבר התחלתי טיפול אצל אורתודנט
והוא אמר שאם הייתי מגיעה מאוחר יש דברים שאין מה לעשות איתם
בגיל הזה עד כמה שידוע לי מילדיי לא ממליצים.
שאפשר לעשות כבר עכשיו, כדי לחסוך הרבה עוגמת נפש/כסף וכאבים אח"כ.
תבדקי בקופה שלכם עם איזה אורתודנטים עובדים ולכי לבדיקה. לרוב זה ללא תשלום אם זה מטעם הקופה.
כנראה אני מפתחת משהו, וכנראה גם הקטנצ'יק. אני לא מאה, עם כאב ראש ואולי גם התייבשתי. ברוך ה' יש לי חלב, אבל הפיצי לא יונק טוב, רק צורח. בלילה הוא ינק המון ופלט המון, נהרות של חלב נשפכו על המיטה שלי, הוא גם מצונן ועם ליחה.
עכשיו הוא בקושי הסכים לינוק, רק בכה עד שנרדם. סחטתי לו לפה ויש חלב, אולי פחות שופע מהרגיל אבל לא ברמה של לצרוח במקום לינוק.
מצד אחד החלב עכשיו הכי חשוב לו כי בהנחה ששנינו עם אותו משהו אז בחלב יש מלא נוגדנים, מצד שני אין לי כח, מתלבטת אם לא להפשיר לו חלב מהמקפיא.
והכי מבאס שגם ככה הנוזלים בגוף שלי לא משהו (כן, אני יודעת שאני צריכה לשתות הרבה, מנסה) אז הכי מבאס שכשהוא כן יונק הוא פולט כמויות...
יש איך לגרום לו לינוק יותר טוב ולא לפלוט אחרי הנקה? אבל שלא יגזול ממני יותר מדי אנרגיות?
קשה לנשום אז לא יונקים טוב, והליחה עושה רפלקס הקאה ופליטה.
כדאי לנסות בכיוון הזה - מי מלח, סינרג'י, שמן עיסוי לדרכי הנשימה וכאלה
עשיתי לו אמבטיה ועכשיו הוא יונק. מי מלח אני צריכה לקנות לו (או שלגיטימי להשתמש בשפריצר מהתינוק הקודם לפני שנתיים? כמובן לחטא לפני כן...)
אפשר אינהלציה רק עם מי מלח. יעזור גם עם השיעול וגם לשחרר את הנזלת.
ולהגביה את המזרן- לשים מגבת מקופלת מתחת למזרן וכד'.
אני משתמשת בספריי כזה. בטוח לתינוק מגיל לידה. עוזר מאד!!! שמה לפני השינה או בפעם הראשונה שמתעורר בלילה עם האף הסתום ועד הבוקר משוחרר לו....
ולגבייך- את צריכה כרגע בעיקר לשתות, מלא תה ירוק עם לימון, שימי קצת דבש בשילך, תקחי ויטמים C וחיזוקית
ותנוחי איתו כמה שיותר
תרגישי טוב יקרה
תנגבי לו את האף עם צמר גפן טבול בחלב אם, מייבש ממש
יש בעיה שהוא ישן איתי במיטה הלילה? לי יש חום, לו אין. שתי סיבות שחשבתי שיהיה בעייתי, 1- אולי אם אני חולה אז פחות אפשר לסמוך על האינסטינקטים שלי (אני לא מרגישה ככה, מרגישה אותו כמו קודם ושאין סיכוי שאמעך אותו בטעות) 2- אולי לישון מתחת לפוך אחד של מישהו עם חום זה חימום יתר לתינוק?
פשוט לא מכירה מציאות של להחזיר אותו למיטה שלו אחרי הנקה בלילה וזה יהיה לי ממש קשוח (וגם לו, הוא תמיד התעורר מזה בפעמים הבודדות שכן ניסיתי)
לק"י
מפחיד אותי שהפוך יכסה לו את הפנים בטעות.
ועקרונית אפשר לכסות אותו בשמיכה משלו.
לא יודעת לגבי מה ששאלת.
תרגישו טוב!!
או מראש להניק גם כשהוא עם שמיכה משלו מחוץ לשמיכה שלי? אני אנסה אם זה עובד.
אף פעם השמיכה לא עלתה על הראש שלו, אפילו שאני כן מכוסה במקביל לראש שלו, דואגת שהשמיכה תהיה רק עד הכתפיים שלו
אן שתשני יותר חזק כי את חולה..
וואי רפואה שלימה ומהירה!!!
אולי תקחי אקמול בשביל הלילה?
לגבי הלינה המשותפת
אני משתדלת לישון עם סווצ'רט חם כדי לשא ארצה להתכסות וגם מתכסה בשמיכה של הילדים כדי שלא תעלה עליו בטעות.. מכסה לי בדיוק מהרגליים עד הכתפיים כזה בלי אפשרות להתכרבל ככ כדי שלא יכסה אותו בטעות בראש..
אם אתן הולכות ברחוב ומישהו מבקש לתרום בפיבוקס אתן תתרמו לו?
למה אני שואלת , באולפנה של הבת שלי מתכוונים להתרים ככה ברחוב בעיר גדולה על איזה משהו.
אני אישית אתרום בפיבוקס רק אם זה משהו מוכר ולא בן אדם ברחוב.
שאלתי את הבת שלי האם הם רוצים כסף מצדקה שלנו , הצטבר כבר סכום מסוים . היא ענתה שהן לא מעוניינות ואם לא בא לי בפיבוקס אז לא צריך. עכשיו בכלל הרגשתי לא נעים . כאילו אני ביקשתי ממנה איזו תרומה. מה הקטע?
בגדול לבת שלי לא הכי אכפת הפרוייקט הזה , אבל תגובה כזאת די גרמה לי אנטי ...
בכללי מרוב ריבוי עקיצות או מצד שני ריבוי אמיתי של אנשים שזקוקים לעזרה, אין לי אופציה לעזור לכולם. אני תורמת רק לארגונים שאני מכירה.
לא ברחוב ולא מדפיקות בדלת
לא משנה אם זה מזומן או לא
ברחוב
רציתי לצאת בכבוד
אמרתי אין עליי כסף
אמרו אפשר ביט או פייבוקס
נוווו למה אתם לא נותנים לאנשים לסרב בלי לצאת קמצנים 😅
בכל מקרה אני לא תורמת ברחוב
אולי שקלים בודדים לקבצן לא יותר מזה
אם יתפסו אותי ביום טוב אני אעביר בפייבוקס כמה שקלים..
דווקא הרבה פעמים אנשים ברחוב מבקשים כסף ואין עלי אז אני שואלת אם אפשר ביט/פיי
אני מדברת על 5-10 ₪
אנשים התחילו להגזים רוצים צדקה בביט
אתה צריך צדקה? או העברה בנקאית
האם לתרום לאדם רנדומלי בפייבןקס זאת לא השאלה,
נראה לי השאלה זה מה לעשות עם התגובה של הילדה? נשמע שזה הכאיב לך בצורת זלזול באמא.
לפעמים ההתבגרות מוציאה דברים לא יפים. ֶ❤️
השבוע החליט שהוא לא רוצה יותר לקחת את אחיו לגן (זו המשימה שלו 3 פעמים בשבוע)
חשבתי שהוא סתם מדבר ובסוף כן יעשה.
לפעמים כשהוא כועס הוא מאיים ובסוף יורד מהעץ. ככה קרה כבר כמה פעמים. שבוע שעבר לקחתי אותו ליום כיף ואמרתי לו שאיתי לא מדברים באיומים, ושאם קשה לו המשימה הזו אז הוא יכול להחליף משימה ונתתי לו אפשרויות למשימות אחרות
הבוקר הוא לא לקח את אחיו לגן וגם אמר "אני לא אבחר בשום משימה אחרת" "אני לא משרת שלכם"
חשוב לי שכן תהיה לו משימה, ושילמד לקחת אחריות ולהיות חלק
איך הייתן מגיבות?
רוצה לתת לו משימה,תני לו משהו אחר לעשות
ושלא קשור בטיפול באחים שלו לדעתי
שאנחנו מביאים ילדים התיפעול שלהם זה שלנו ולא של האחים (ואני אומרת את זה בתור אחת שגדלה במשפחה בורכה ועדיין ככה זה היה )
אז המשימה הזו זה באמת בעיני לא משהו שהייתי נותת לו לעשות 3 פעמים כי בסוף זה באמת לא קשור לתחום האחריות שלו
לעומת זאת שטיפת כלים/סדר וניקיון בחדר/ לקנות משהו מהמכולת שצריך כן נשמע לי יותר כיוון
אם הוא מסכים מעולה, אבל טיפול בילדים זה עליכם.
משימות שלו זה להיות אחראי על דברים שקשורים אליו
עורכת-
זה ממש מובן שיש לכם צורך בעזרה הזאת, פשוט באחריותכם למצוא פתרון.
אפשר להןדות לו על זה שעשה את זה עד עכשיו (כבר פתר לכם חצי שנה וזה לא מעט), ולשתף שזה אתגר עבורכם ויעזור מאד אם יהיה מוכן להתגייס אפילו לחלק מהימים. אבל לא בקטע מניפולטיבי, לתת לו בחירה אמיתית ולמצוא לכם מראש אפשרויות אחרות כפתרון שהוא יהיה מודע להם וידע שהוא יכול לבחור.
1. דינמיקה בבית. למה הוא מאיים ? על מה המתח? האם אחים שלו עוזרים?
2. האם אתם באמת צריכים עזרה שלו או שזה נטו חינוכי? לדעתי ילד צריך להרגיש שעזרה שלו באמת משמעותית למשפחה ומעריכים את העזרה שלו.
3. מה עומס שלו בכללי ? תפילה, לימודים , סניף , חוג , חברים?
4. האם יש לו זמן לעצמו
5. מה מצב רגשי שלו? מה מקובל בשכונה שלך מבחינת עזרה בבית?
6. מה אבא חושב? חייבים אותו בתמונה
אמרת לו שאיתך לא מדברים באיומים, אבל קצת נשמע שאת גם דיברת איתו באיומים...
סליחה על הישירות❤
כדי שאדם כלשהו ירצה לשתף פעולה, כדאי לפנות אליו בכבוד ובצורה של בקשה, לא בדרישה.
אמנם כן, יחסי הכוחות ביניכם לא שווים, כי את אמא והוא הבן שלך, אבל כרגע את זו שבעיקר מחויבת לו ולטובתו, ופחות הוא לך.
אז בהחלט אפשר לבקש ממנו! והוא בגיל בוגר, שאפשר להסביר לו למה את זקוקה מאוד לעזרה הזו ולמה את סומכת דווקא עליו בעזרה הזו.
אבל לדרוש בצורה תקיפה - זה רק יביא אותו להתנגדות.
ובאמת - הוא לא חייב לעזור עם אחיו. הוא אמנם אח שלו, אבל הוא בעיקר הבן שלכם, ואתם אלה שמחויבים לדאוג לו.
מקווה שתמצאו את הדרך לבקש את עזרתו של הבן הגדול מתוך נתינת תחושה שאתם רואים אותו ואת צרכיו, וגם שבשורה התחתונה תקבלו אתם את העזרה שאתם זקוקים לה...
עיני
וכן אני דוגלת בזה שילד צריך להתאמץ לבצע משימות בשביל האחר, ולא רק בשביל עצמו
לא משנה לי איזו משימה, ולכן נתתי לו בחירה
לי זה נשמע כסגנון דיבור מאיים.
בכל אופן, ודאי שהילד צריך להיות שותף בבית מעצם היותו שייך לבית. אבל אפשר לנהל איתו שיחה בוגרת על כך, להסביר לו שכולם שותפים בבית, ואת מבינה שקשה לו לקחת את אחיו, אז תשמחי שהוא יאמר לך איך כן הוא יוכל להיות שותף בבית.
את נשמעת אמא מקסימה ומשקיעה - עצם זה שלקחת אותו ליום כיף זה כבר לא מובן מאליו! מקווה שבאמת תצליחו לדבר איתו בצורה נבונה ובוגרת.
אל תשכחי שהוא בגיל ההתבגרות, אז גם אם הוא פולט משפטים קשים כמו "אני לא המשרת שלכם" לא צריך להיבהל ולקחת ללב...❤️
שלו כאיום
ואז אומר "זהו אני לא אקח את איציק לגן נראה אותכם מסתדרים בלעדי "
שזה הרגיש לי קצת מניפולטיבי, כמובן שלא עושה את זה בכוונה אבל זה ממש הציק לי. הדפוס הזה
ולכן יזמתי יום כיף כדי לדבר איתו על זה
ואמרתי לו שזו לא דרך לדבר באיומים ושאם משהו מפריע אז מדברים אומרים מה מפריע וכו וכו
וזה לא עזר...
את צודקת, זו באמת לא דרך להתנהל, גם אם יש לו את ה"תירוץ" של גיל ההתבגרות.
מקווה שתצליחו לתווך לו בסוף את ההתנהלות המשפחתית המאוחדת שלכם❤️
את יכולה להתאמץ בעצמך.
אם את רוצה לגרום למישהו אחר להתאמץ, שתי אפשרויות עומדות לרשותך:
1. להפעיל כח (סנקציות או תגמולים, גם פסיכולוגיים).
2. להגדיל כח היקשרותי כדי לטפח מוטיבציה פנימית.
כמו שאת לא מכבסת רק את הכביסה שלך ומבשלת רק לעצמך, ככה גם הוא לא יכול לחיות רק לעצמו.
אולי באמת כדאי לדבר ולברר איתו איזה משימות הוא מעדיף לעשות, אולי יש דברים שהוא יותר טוב בהם או יקבל עליהם יותר פידבק, ואולי מסיבות מסויימות קשה לו המשימה הזו, אבל לא לעשות כלום בבית זו לא אופציה. ולהוציא מהלקסיקון את המושג של משרת, אנחנו כולנו במשפחה חלק מהמערכת הזו.
ילדים אכן אינם משרתים
מבוגרים יכולים לבחור מה לעשות
אף אחד לא מכריח אותם
זה לא פייר להכריח ילד רק בגלל שאתה הורה שלו
וגם זה הורס את התהליך הטבעי של בנית שיתוף פעולה עם הילד
שזה החלק הכי חשוב ביחסים של הורה - ילד
ואיך את ממליצה לבנות שיתוף פעולה
ממש אשמח לשמוע וללמוד
ממשימות חובה
זו לא בחירה באמת
זה לא מאפשר להגיד לא על כל המשימות
שיתוף פעולה בונים ע"י
השארת בחירה בידיים של הילד כהתנהגות דיפולטיבית
שימוש מועט בקווים אדומים
תקשורת מכילה ונטולת שיפוטיות
דוגמא אישית איך לבחור
הרבה סבלנות
מהירות ולחץ הם הגורם הראשי לאי שיתוף פעולה
אני מבררת ושואלת מתוך סקרנות למה, ומה קשה, ומה יכול לעזור לו
בלי שורה תחתונה, נותנת לאוורר, להתלונן, לקטר קצת
מספקת הקשבה והבנה
העדיף אותה על פני משימות אחרות
אבל זה פחות האישיו- מה שחשוב לי זה שיהיה חלק מהמערך(יותר בשבילו כמובן ופחות בשבילנו)
וגם שלא ישתמש בה כדי לאיים על פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניו
אני יכולה למצוא פתרון אחר, זו בכלל לא הנקודה
בלי משימות חובה
כשיוצרים שיתוף פעולה עם הילד
הוא מרגיש חלק
ואז הוא מתנדב לקחת חלק/ נענה לבקשות (לחלקן לפחות)
מסכימה שגם בתוך הבית מן הראוי שיקח חלק. אבל זה גם יכול כל שבוע משהו אחר, לפי הלוז שלו ומה בא לו בטוב. ספונג'ה בשישי? לשבת עם אחיו על שיעורי בית? להכניס כביסה? כל פעם משהו אחר, כל עוד הוא פעיל בסהכ ולוקח אחריות, מבין שהבית הוא מרחב משותף גם שלו, אז הוא גם לוקח חלק במטלות (כדי שלכולם יהיה נעים. גם לו. נעים כשנקי, נעים כשיש אוכל מוכן במקרר, וכו וכו).
לק"י
אז בשעה טובה לפני כמעט שבוע קניתי כוורת (3*4), ונשאר "רק" להרכיב אותה.
תעזרו לי רגע עם כמה שאלות בבקשה🙏🏽
1. ההרכבה דורשת מברגה?
2. הקיבוע לקיר הוא פשוט?
3. מי שלא שמה רגליים- המים הורסים אותה?
4. מי שקנתה רגליים (לא מסגרת עם רגליים, אלא 4 רגליים בודדות)- האם זה קל להבריג אותם?
תצילו אותי מלהתקע עם 2 ארגזים גדולים, ובלי הסדר בסלון, שאני מייחלת לו😂
קיבוע לקיר דורש קדיחה, לצערי וצערך.
אצלי המים לא הורסים ולא שמתי רגליים אבל אני שוטפת בסמרטוט, לא שופכת.
אם את שופכת זה ייהרס.
לק"י
אז כדאי שנשים רגליים. לא ניקח סיכון על הפעמים שאנחנו כן שוטפים😅
ונחפש מקדחה משכנים בהשאלה.
יש אצלינו 2, בלי רגליים, לא נהרס מהמים..
אני כן יגיד שאנחנו לא שופכים מים הרבה אבל מה שכן לא ראיתי שנהרס וזה עוד יד שניה ומאיפה שהגיע יודעת שכן היו שופכים מים בתדירות גבוהה
יש בפנים מפתח אלן כזה שאיתו מבריגים.
לקיר כן צריך אבל אני לא קיבעתי.
לרגליים לדעתי מספיק מברג ידני.
צריך לא מעט ברגים
בעלי הרכיב לא מזמן
זה היה אולי 20 ברגים
הוא השתמש במברגה חשמלית
אנחנו לא קבענו לקיר
כמה כוורות
אלה שיש להן 2 קומות יציבות
אלה עם 4 קומות פחות יציבות
אבל אם הן עומדות בפינה או במקום שלא מזיזים מטפסים
זה לא מסוכן
כל הילדים שלי עלו ובדקו ,לפחות שלב אחד 🙄😅
למזלי זה היה מקובע, לצערם הם נתקעו בגובה כלשהוא חח
ולדעתי ההרכבה היתה די פשוטה, אבל לקבע כן צריך מישהו שיודע לקדוח בקיר .
לק"י
כצפוי עוד לא הרכבנו🤦♀️
אני תוהה אם זה יקרה עוד כשיהיו ילדים בבית או רק לנכדים.
רקאניחבל זה לא מאוד מסובך
פשוט תתחילי ותראי שזה זורם
עבר רק שבוע..
בעלי אומר על זה- "לא צריך להזכיר לי כל חצי שנה"😂
בכל מקרה, לילדים שיש או שיהיו, עדיף למנוע מראש את הסיכון המיותר הזה.
ולגבי מים- אם אתם לא שופכים כמויות, אין צורך ברגליים.
תתחדשו ותהנו 🥰
אני למדתי להרכיב הכל לבד.
איקאה ההוראות ממש פשוטות, וכוורת זה יחסית קל.
תוציאי קודם את כל החלקים, תראי מול ההוראות שאת מבינה מה כל חלק, ותתחילי לפי השלבים בהוראות.
אם תתקעי באמצע בעלך יהיה חייב לעזור..
