אני לא יכולה להקשיב להם
זה עושה לי צמרמורת.

שלפעמים זה מקנאה ולפעמים זה מחוסר שפה משותפת. כשאדם מפגין ביטחון עצמי מושלם הוא לא משאיר מקום לפחד, להססנות ולפגיעות, מה שיוצר חיץ, כי הוא נותן את ההרגשה שאין לו צורך בזולת (מה שבאמת לעולם לא נכון).

והגעתי למסקנה חלקית; אנשים שמפגינים בטחון עצמי גבוה (לאו דווקא במובן השלילי), גורמים לנו להרגיש כ"כ קטנים וחסרי בטחון אולי כי אוטומטית אנחנו משווים את עצמנו אליהם וזה מיד מחדד את הפער בינינו לבינם בקטע של הביטחון העצמי.

לא נראלי שהובנתי כ"כ, אבל שוין.

הם בסה"כ יחצנים נהדרים וסובלים מבור ענק של חוסר ביטחון עצמי. #רק_אומרת)

כולם זקוקים לעזרה והם לא מסוגלים לבטא את הצורך הזה. את מבינה?)

אבל לפחות הבטחון העצמי המזוייף שלהם מסייע להם לחיות נורמלי בעולם הזה.

(ההצגה הזו לא נמשכת לנצח, היא מתפוצצות מתישהו).

שאין לי כח למנות כרגע וגם חוששתני שזה לא מעניין את האומה האנושית.

(ממ נכון, וזה לרוב כואב כפליים )

ואני חושב שדבר כזה יכול לנבוע מביטחון עצמי גבוה, או מביטחון עצמי נמוך מאוד. ובכל מקרה - התוצאה אותה תוצאה: קשה לי ממש לדבר איתם

כנ"ל .

כל כך לא. אם יש משהו שמאחד המון מהאנשים שאני מכיר (כולל את האיש שאני מכיר יותר טוב מכולם), זה פחד שהם לא מספיק מובנים

לרוב העולם יש פחד לצאת טיפשים ולא מובנים אבל כמעט אפאחד לא מדבר על הקושי הזה. ככה יוצא שכל אחד מתמודד בשקט בלי לדעת שרבים וטובים מתמודדים עם אותה בעיה בדיוק.

ואם זו היתה הבעיה היחידה שלא מדברים עליה, מצבנו היה מצויין