אמא אני יודעת שאת דומעת.
ואני יודעת שאת שוקעת.
אבל עזבתי- ומחפשת -ת'חיים שהכי מתאים לי
אני רואה ת'עצב-
גם כשמחייכת, גם כשאת צוחקת
אני רואה בתוך הלובן, עמוק בפנים לא נשאר בך חוסן.
ואת מפחדת, שאותך אני אזרוק
תקילי עלי, כי גם לי זה קשה.
לא לבכות, תנגבי את הדמעות, אני לך מבטיחה שאותך לא אנטוש.
נמשיך פה שנינו נבין ביננו- אני שונה-זה אמנם נכון
אבל אותך אוהבת- ושום דבר לא יפריד ולא אתן שיפריד
אמא אני רוצה שתדעי-
מה יש לי פה בעולם
כשהוא מסתובב
מתערבל
מתנוסס
מתמוסס
אמא 'רק אחת' יפה לי יש
נראת פוזלת בתוך מבוך
רואה שאותך זה בלבל מאוד
אני תמיד-שונה ממך, אני לא מובנת ונראת מוקש
ניסתי לא לפגוע בך, לא גיליתי אבל מה
ככל שמנסה זה חוזר כמו קרמה ופוגע חזרה
ההבנות- כשאני גדלתי אמא-אבא כבר הבין
אבל אני ממך-תמיד חששתי. ועכשיו רואה- שאני צדקתי.
לא תכננתי שזה כך יקרה- שככה תגלי
אבל המצב פשוט מחמיר פה עם עצמי בשום צורה זה לא בריחה אין חזרה-
כמו שהיה בתור ילדה. אבל תדעי שכנראה יש לי סיבה ויש בחירה.
כל זה יכל שלא לקרות אבל רציתי להיות
זה החבל שמתהדק סביב צווארי שגרם לי לבחור רק בעצמי.
את תהיי בסדר אמא רק תשעיני ראש ותרדמי
יום אחד יבוא ואת תהיי- גאה בבחירתי


